הדרי שלי.
היינו כחולמים ממש, מיום חמישי אני מתהלך כבחלום, לא מצליח למצוא מילים ראויות ומתאימות להגדיר את הדבר המדהים ואת החוויה העצומה שחווינו, הלב מתפוצץ מהתרגשות ובקושי מכיל את עוצמות הרגש, החום והאהבה שקיבלת מאלפי אנשים. מרבנים חשובים ואישי ציבור ועד אנשים שאנחנו כלל לא מכירים, שהרגישו צורך והגיעו אפילו ממרחקים רק כדי לשמוח ולחבק את ספר התורה שלך, ספר התורה שהכנסנו לבית הכנסת בדיוק ביום השנה הראשון לפטירתך.
הדרי, כולנו מתגעגעים אלייך, כולם מתפעלים ומתרגשים ממך, איך את, כזו קטנה, הצלחת לנגוע בכל כך הרבה אנשים עם הקסם והאור שלך, ועכשיו כשיש את ספר התורה שלך החיבור אלייך הרבה יותר מוחשי ומעצים. אנחנו מבטיחים לא לתת לגעגוע לשבור ולהפיל אותנו, אנחנו מזכירים לעצמנו כל הזמן לקחת את הכאב והגעגוע ולהמשיך בשמחה ובעשייה של הרבה דברים טובים לזכותך ולעילוי נשמתך, וכן, גם לחבק אחד את השני… עד שתחזרי.
הדרי, אנחנו בטוחים שאת מחייכת למעלה, ויש לך סיבה טובה בהחלט, לא הרבה זוכים למה שאת זכית. הדרי לוחמת שלי, אל תפסיקי לשגע את כולם למעלה, תדרשי את משיח כי זה לא אפשרי להמשיך כך. אני בטוח שעם הנחישות והחיוך התמידי שלך, את גם תצליחי.
להתראות בקרוב.
אבא