מאת: מ. פריד
גוט יום טוב! לחיים, חסידים, לחיים! רגע לפני התקדש החג – נפנה את תשומת ליבכם למכתב המופלא שבלעדיו ממש אי אפשר להתחיל להתוועד בי' שבט. כוונתי כמובן למכתב בו מאשר הרבי "בנועם ובתודה לבבית" את קבלת "ברכה ואיחולים בקשר עם מלאות שלושים שנה [ועכשיו, תחזיקו חזק…] שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד".
ואפילו לב-האבן ירעד למראה מילותיו אלו של הרבי, להם זכינו הודות לאיחולים ששוגרו אליו בשנת ה'תש"מ, מטעם חברת 'אל על' שזכתה וזיכתה את כולנו בגילוי הנשגב. (המכתב המלא מופיע בהוספות ללקו"ש כרך כ"א בעמ' 371, וזו גם הזדמנות נאותה לאלו שעוד לא נחשפו לפנינים היקרים החבויים באוצר ה'הוספות' – להכיר ולטעום את צידם השני של כרכי ה'ליקוטי-שיחות'…).
אז תרשמו לעצמכם, זוהי הנקודה הראשונה שעלינו לזכור ולהזכיר היום: רק הרבי בראש! לא רק בראשות תנועתנו המפוארת, אלא בראשו, במוחו ובליבו של כל אחד ואחד מאיתנו – המתיימרים להימנות על חסידיו ומקושריו, ומצהירים על השתייכותנו למחנה המאמינים והנאמנים לבשורת הגאולה והשליחות היחידה.
ובעצם, זה כל הסיפור, זה הכל בראש. מה לנו כי נלין על סוגיות ובעיות הדרושות-תיקון בחב"ד של היום, על עיוותי מחשבה והשקפה ועל ירידת הדורות בהרגש החסידי הטבעי? חבל לבזבז זמן על התמקדות ספציפית ב'פאשלה' החולפת – הרי הכל בראש. לו רק הראש החסידי היה בריא ומתפקד כראוי – הכל היה נראה אחרת.
* * *
אם בראשו של כל חב"דניק היו קבועות ההנחות הבסיסיות: "יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע" והוא "בעל הבית על הכל ויכול הכל" ובמילא בעניין ההתקשרות אליו "לא קיים עניין של 'שיתוף'…" ואנו, חסידיו ש"אין להם בעולמם אלא רצון אחד – למלאות, כפשוט" – הרי לא היינו מגיעים למראות הכואבים הללו של עדרים חב"דיים הרועים ומלקטים בשדות זרים…
אם בתודעת כל חסיד היו חקוקים שיחותיו ומכתביו של הרבי מ"ספר השליחות" (שהעובדה כי מאז הוצאתו האחרונה בתשמ"ט – עוד לא נדפס עד היום – היא אחד ההסברים למצבנו…) ולכל ילד ובחור כבר בצעירותו היה מונח כי בתור חב"דניק, אחרי שעות ושנות לימודיו בישיבה, תפקידו ויעודו היחידי בחיים ומופרך לגמרי כל דבר אחר – בפתיחת 'בית חב"ד' בעיר נוספת (או לחילופין בחינוך, עסקנות וכדו', כמובן במוסדות חב"ד בלבד!) בשליחות הרבי להפצת יהדות, חסידות ובשורת הגאולה – מפת העולם הייתה נראית אחרת היום.
אם בקווי היסוד של כל שליח ופעיל חב"די – הייתה ניצבת קביעתו של הרבי כי "אין לנו מעיין שדרך בו נמשכים מעיינות הבעש"ט ואדה"ז אלא אחד – הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א" – לא היינו עדים לתופעות של ניתוק המים מן המעיין בהפצת חסידות ללא רבי, הצפנת המשלח משטח השליחות וטשטוש זהותו של נשיא הדור מתקנותיו ומבצעיו.
אם לנגד עיני כולנו, היו חיים שיחותיו והוראותיו של הרבי משנות הנפלאות ועידודיו הנמרצים לפעילות פרסום זהותו כמשיח ושירת והכרזת 'יחי אדוננו' – מלכתחילה לא היו צצים הספיקות והשאלות ומאליהם היו מתפוגגים הפחדים וההתלבטויות. בשורת הגאולה הייתה פורצת כבר את המחסום החב"די (היחיד שחוסם את דרכה) ומגיעה ליעדה – לכל אנשי הדור, להכנתם לקבלת פני משיח, מנחם שמו.
* * *
ההמשך יתרחש בתהליך אוטומטי מהיר: כשהראש יהיה ישר – כל שאר הניואנסים, העיוותים והסילופים יתיישרו בהתאם. כשהמוח ייטען מחדש במשימות העדכניות שהרבי דורש מאיתנו בתקופה זו – לא יוותר בו מקום לכל שאר השטויות שלנו. כשהלב החסידי יחזור לקצב פעימותיו הטבעי – האדישות והקרירות כבר לא יהיו שם.
ואז גם שאר הפרטים הטכניים כבר יתוקנו – המוסדות והארגונים ומטרותיהם המוצהרות, יעדי הפעילות וחומרי ההפצה, ספרי הילדים והמבוגרים ועלוני הפרסום. כל כך הרבה פרטים ופרטי פרטי-פרטים שלפתע יתאימו וישתלבו היטב במערכה הגדולה והכוללת – בדרך להגשמת החזון הנכסף: "לתקן עולם במלכות ש-ד-י" המתגלה בהנהגתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א – ומלכותו בכל משלה.