המחזור אותו מחזור, התפילה אותה תפילה?

הרב יהודה גינזבורג

לפני כשבועיים זכיתי להיות בשבת אצל הרבי מלך המשיח.

נסענו כמה ידידים יחד ואצל הרבי שרנו את השיר החסידי "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".

חזרנו על השיר אולי מאות פעמים, ולמחרת בסעודת שבת שרנו אותו שוב, ולמחרת שוב ושוב.

בכל פעם היו אלו אותן מילים ואותו שיר, אבל כל פעם זה היה משהו אחר, אווירה אחרת וחוויה רוחנית יותר.

*

גם במפגש עם בעלי עסקים בשבוע האחרון עלה הנושא "לאן יש להתפתח בעסק" והמסקנא שלהם הייתה חד משמעית, כמה שאתה חושב שהגעת לתקרה, זה עדיין לא המקסימום שאפשר להגיע אליו, כי התקרה של היום היא הרצפה של מחר…

*

השבת נקרא את הפטרת "שובה ישראל" ועל שם כן נקראת השבת "שבת שובה" ו"שבת תשובה".

הפסוק אומר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", ובפרשה החסידית שואל אדמו"ר הזקן מה הפירוש "עד ה' אלוקיך", היה ראוי יותר לומר "שובה ישראל אל ה' אלוקיך" או "לה' אלוקיך".

הוא מסביר זאת בהקדמת ההבדל בין שם "ה'" לשם "אלוקיך".

שם ה' הוא שם ההויה, היה-הוה-יהיה כאחד, דרגא שלמעלה מזמן ומקום.

"אלוקים" בגימטריא הטבע זה הכוח המגביל והמצמצם את השפע האין סופי כדי שירד למטה, והוא גם הכוח המחיה ונותן לנו כוחות לחיות כאן למטה.

התשובה שלנו היא בעצם לשוב, להתחבר חזרה למקום ולמקור שלנו – לדרגא שלמעלה מהטבע שממנה הגענו.

כאשר מתרוממים ומתחברים אל האין סוף, אז שם ה' שלמעלה מהטבע הופך הוא עצמו להיות הכוח והאלוקים שלנו, זאת אומרת שאנחנו מתחברים וחיים עם הכוח האין סופי שלמעלה מהטבע.

זהו הפירוש "עד ה' אלוקיך", עד ששם "ה'" יהיה אלוקים והכוח שלנו.

*

והוא מביא פירוש נוסף, עד ה' אלוקיך פירושו עד ששם ה' יהיה בדרגא של "אלוקים" לגבי הדרגא שלמעלה ממנה.

כלומר, גם שם ה' שהוא מעל הטבע הוא עדיין בגדרי הטבע.

יש מקום ויש זמן והוא למעלה מהם. היה, הווה, יהיה אבל כאחד.

יש דרגות גבוהות עוד יותר, וגם לשם אפשר וניתן להגיע.

כשמגיעים לשם, הרי ביחס לאין סוף, גם שם ה' הוא בסך הכל צמצום והגבלה כמו שם אלוקים.

וזהו "עד ה' אלוקיך", עד ששם ה' יהיה צמצום והגבלה לדרגא האין סופית שלמעלה ממנה, והתשובה צריכה להיות חיבור למקום הכי עצמי ואמיתי – שלמעלה מכל מדידה והגבלה.

*

היות שהרבי הביא זאת במאמר, סימן שזה שייך לכל אחד ואחת מאיתנו.

אנחנו מגיעים ליום הכיפורים ורוצים לפתוח "דף חדש".

החכמה היא לא למחוק את ההיסטוריה אלא להתעלות למעלה ממנה, לרכב על גבה כדי להתרומם למעלה מהטבע.

כמה שלא התרוממנו שנה שעברה, השנה אנחנו יכולים יותר.

ההחלטות הטובות שהחלטנו שנה שעברה הן מצוינות,

אבל הגיע הזמן להתעלות למעלה יותר, עד שהטוב של היום יהיה הדרגה הנמוכה ביותר של מחר, כי ליהודי יש כוח מיוחד, בפרט ביום כיפור להתעלות לדרגות אין סופיות, עד ה' אלוקיך.

*

ובאותיות פשוטות, יהודי הוא מעל הטבע, ויש לו את היכולת להתרומם עד האין סוף ממש, להתעלות מעל הגשמיות והחומריות של העולם.

והעיקר הוא לדעת, שכמה שלא התרוממנו, זה רק ההתחלה, כי הכי גבוה של היום זה הנמוך ביותר של מחר.

התפילה של מחר איננה אותה תפילה כמו היום, היא נעלית ומרוממת יותר, משמעותית וגבוהה יותר.

בדיוק כמו בגשמיות ובעסקים, ברצונות ובחומריות העולם, כך ברוחניות ובלמעלה מהטבע.

אז כשמגיעים לערב יום כיפור, וחושבים על העבר ועל העתיד, צריך וחובה לדעת לאיפה יהודי יכול וחייב לרומם את עצמו, עד ה' אלוקיך.

*

מברך אותך ואת משפחתך ואת עם ישראל כולו לחתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שנת הגאולה האמיתית והשלימה.