הרב ישראל ברנדלר
בצער עמוק, בתדהמה ובזעזוע קיבלו אנ"ש, השלוחים ותלמידי התמימים ברחבי תבל את הבשורה המרה והקשה על פטירתו הפתאומית של התמים יעקב מאיר אייזנבאך ע"ה שנפצע קשות בערב יום הכיפורים ונפטר מפצעיו.
בעקבות הטרגדיה, מצאו דורשי רשומות קווי דמיון לאסון שאירע לפני ארבעים שנה, בשנת תשמ"ז.
גם אז, נפצע בחור בתאונה פתאומית ונפטר כעבור זמן קצר.
למחרת האסון ההוא, בהתוועדות קודש שנערכה בשבת פרשת בלק תשמ"ז, התייחס הרבי מלך המשיח למקרה והצביע בגלוי על הסיבה לטרגדיה: אש המחלוקת.
הרבי דיבר בכאב על מי שמלבים מחלוקות, מפיצים רכילות וזורעים פירוד לבבות בתוך המחנה, וקישר זאת ישירות לאסון.
בשיחה הקשה הרבי: מה אשם תמים חף מפשע, שלא היה קשור כלל לעניינים אלו, שצריך לסבול ולשלם בחייו בגלל מעשיהם של אחרים?
הרביי ביאר זאת על פי משל ששמע מהרבי הריי"צ: כשסוטרים לילד עושים זאת דווקא על הלחי והפנים.
למרות שהפנים לא חטאו ולא עשו שום רע, מכים דווקא שם משום שזהו המקום החשוב ביותר בגוף.
דווקא בכלל שהבחור הוא "תמים", הוא מהווה את ה"לחי" והפנים של כלל אנ"ש, ולכן המכה פגעה בו.
את דבריו הנוקבים בנושא סיים הרבי בזעקה קדושה שהרעידה את כותלי 770: "אבל עד כאן! הרי היו כבר עניינים כאלו, והמרגל [=ההולך רכיל ומפיץ מחלוקת] היה צריך להפסיק את עבודתו; תפסיק להזיק!".
ארבעים שנה חלפו, וזהו הזמן שבו עומד אדם על דעת רבו. האסון הנוכחי מחייב את כולנו לעצור, לכבות לחלוטין את אש המחלוקת והרכילות ממחנה אנ"ש, להרבות באהבת ישראל ובאחדות החסידים ולזעוק יחד אל הקב"ה "די לצרותינו", ותכף ומיד נזכה להתגלות השלמה של משיח צדקנו.
