כמו תינוק שגדל: חשבתם פעם להתחיל ללכת?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

התאספנו השבוע שלוחי הרבי בחיפה לערב מעצים ומרגש, בעקבות פטירתו הפתאומית של אבי מורי ע"ה הכ"מ.

תקצר היריעה מלהכיל את הסיפורים המיוחדים על אבא, הזיכרונות המיוחדים והעוצמה שהייתה,

אבל העיקר היה בהבנה שכל מה שקרה הוא מלמעלה, כדי שנבין שצריכים לשנות פאזה, להתקדם ולפרוץ,

להגדיל את הפעילות ולהרחיב את העשייה, ולא להישאר היכן שהיינו עד היום.

גם במישור האישי, אחרי שלושה שבועות בהם ישבתי במשרד של אבא, למדתי את הפעילות הגדולה אותה עשה בשקט ובצניעות,

ואת האחריות שהוטלה על כתפיי, צריך לומר שהדרך היחידה היא להתקדם ולא להישאר באותו המקום…

*

הפרשה השנייה שנקרא השבוע, 'בחוקותי', פותחת במילים "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם".

פירושים רבים נאמרו על הפסוק, ובספר 'לקוטי תורה' מבאר אדמו"ר הזקן בסגנון ובדרך החסידות:

בספר מלכים נאמר "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". המלאכים נקראים עומדים לעומת בני ישראל, הנשמות, שנקראים 'מהלכים'. מדוע?

נבין זאת בהקדמת החלוקה בין הדיבור והמחשבה. כשאנחנו אומרים משפט אין לו דרך חזרה, אי אפשר להחזיר את המילים אחורה אבל גם אי אפשר להוסיף או לגרוע מהם.

האותיות והמילים נשארות כמו שהן.

לעומת זאת מחשבה – כשאנחנו חושבים מחשבה מסוימת אפשר לפתח אותה, לחשוב מחשבה הפוכה ולהרחיב את ההתבוננות בנושא אודותיו חושבים.

המלאכים שנבראו בששת ימי המעשה מבחינת ודרגת הדיבור – "ויאמר אלוקים", הם בדרגא של 'עומדים'. כל מלאך כמו מיכאל וגבריאל יש לו את התפקיד והעבודה שלו מאז ולתמיד.

ואילו על הנשמות נאמר בזוהר 'נשמות ישראל עלו במחשבה' וכפי שאמרו רבותינו ז"ל 'במי נמלך בנשמותיהם של ישראל'.

וכפי שמבואר בתניא שאנחנו נקראים 'בנים' וכמו שהבן נמצא גם ובעיקר במוחו של האב, כך דרגתנו גבוהה הרבה יותר והיא בדרגת המחשבה, שיכולה תמיד להתפתח ולהתרחב.

הזמן והמקום להתעלות ולהתרחב הם בזמן התפילה, אז נדרשת מאיתנו התבוננות ומחשבה, לספר ולחשוב על גדולת הבורא ולהעמיק את הרצון להתקשר אליו, כמו צאן שהרועה משתדל כל הזמן לגדל ולהרחיב את הצאן, כנאמר "כרועה עדרו ירעה… ובחיקו ישא".

זהו הפירוש בלשון הפסוק "אם בחוקותי תלכו". הקדוש-ברוך-הוא מתחנן אלינו (המילה אם היא לשון תחנונים ובקשה) שנלך, שנצא מהגבלות הגוף שמעלים ומסתיר, ונתרומם למעלה מעלה.

כדי להגיע לכך נצטווינו "ואת מצוותי תשמרו", המצוות הן ה'שומרים' כמו יין משומר, ששימור היין משבח ומגדיל אותו – כך על ידי לימוד התורה וקיום המצוות מתרחבת ומתגדלת האהבה שלנו לה',

וזו הדרך שלנו שתביא אותנו להתחבר אל ה', כהמשך הפסוק "ועשיתם אותם", אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו והוא כבר ישפיע עלינו שפע מלמעלה.

וכפי שקראנו בפרשות הקודמות "והתקדשתם – והייתם קדושים", וכפי שפירשו גם בזה רז"ל שכאשר אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשים אותו הרבה מלמעלה.

חובתנו היא לעשות מאמץ להיות 'מהלכים' כדברי הפסוק "ילכו מחיל אל חיל", ללכת מלמטה למעלה, לגדול להתרחב ולהתפתח, ובע"ה תהיה סייעתא דשמיא ונזכה להכין את חיפה ואת העולם כולו לקבלת פני הרבי משיח צדקנו בקרוב ממש.

בברכת שבת שלום ומבורך וחודש טוב הרב יהודה גינזבורג.