ליל שבת, לאחר שבוע ימים בהם הבעל עוסק לפרנסת הבית, נדמה שכעת זהו הזמן המתאים להתפלל עם המניין וכך להגיע לסעודת שבת בזמן ולחזק את בני הבית. אך מה עם דרישת החסידות להתפלל באריכות בשבת? כיצד יידע לבחור מה עליו לעשות?
ארגון 'לחלוחית גאולתית' מגיש ציטוט מעניין משיחת קודש של הרבי הריי"צ ב'שמחת תורה' תרפ"ה (מתורגם ללשון הקודש), בה מבהיר הרבי את הדרך הנכונה שעל חסיד לנהוג בדילמה זו, ומגלה מהיכן נובעת ההתלבטות בזה.
שיחת 'שמחת תורה' תרפ"ה:
'אצל אברכים מתחילים להישכח היסודות העצמיים של חסידות, עד שמורידים את החסידות לא למקומה.. וכמו כן בשבת קודש, שאז יש לו שהות להתפלל באריכות, אומר לו [הנפש הבהמית]: אם תתפלל באריכות, הרי בבית יש לאשתו חברות והם יאמרו שהבעל הוא 'בטלן', אזי עדיף שיסיים קודם עם התפילה ('אפ דאוונען') ויבוא הבית ויסביר להם למשכם, ובפרט שהוא הרי יודע ספר – אז הוא יסביר להם את פרשת השבוע.. אבל האמת אינו כן. הוא צריך להתפלל ולהתפלל. ומה יהיה עם בני ביתו? השם יתברך יתן שבני ביתו יהיו כמו שצריכים להיות'.
ספר השיחות תרפ"ה עמוד 73.