המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה בהתוועדות

'בשבתות של שלושת השבועות מפטירים ב'תלתא דפורענותא'. ומשמעותה של ה'פורענות' בעבודת האדם היא המרירות על שפלות מצבו. אלה הן 'דמעות פשוטות' הנובעות מהבנת האדם את גודל ירידתו. אלא שבשלושת השבועות המרירות הזו נובעת מהתבוננות שכלית ועבודת המוחין נקראת 'פורענות', כי בעל מוחין ('חב"דניק') ימצא תמיד נימוקים ותירוצים כדי להצדיק את עצמו ואת מצבו, ורק יחידי סגולה יכולים להגיע לשלמות הראויה מכוח עבודת המוחין בלבד.

וסיבה נוספת לכך שהמרירות הזו נקראת 'פורענות' היא משום שבשלב זה האדם אינו מתפעל בלבו מהעניין האלוקי, אלא רק מבין את הדברים בשכלו. ומאחר שבעל-מוחין מרגיש את מציאותו ומחשיב את עצמו למציאות, לכן זה נקרא 'פורענות'.

הסבר נוסף על 'תלתא דפורענותא': בשלושת השבועות צריך אדם לתקן את המחשבה, הדיבור והמעשה השליליים שהיו אצלו בשבוע הראשון צריך לתקן את המעשים הלא טובים על ידי הוספה במעשים טובים, בשבוע השני צריך לתקן את הדיבורים הלא טובים על ידי שמרבים בדיבור אותיות התורה ובשבוע השלישי צריך לתקן את המחשבות הלא טובות על ידי שמתרגלים לרכז את המחשבה בענייני קדושה למשך זמן ארוך.

אחר כך מגיע האדם ל'עבודה' פנימית ואמיתית כתוצאה מהתעוררות שבע המידות של הנפש האלוקית בשבעת השבועות של 'שבעה דנחמתא'. ורק לאחר מכן יכול האדם להגיע לשלב הסופי – התעוררות המרירות הנובעת מהתגלות עצם הנפש בימים הנוראים. ועל דרך הצחות יש לומר ש'שלושה דפורענותא' הם כנגד המוחין כי מי שעוסק רק ב'השכלה' הרי זו פורענות, ו'שבעא דנחמתא' הם כנגד המידות, כי מה'עובדים' תצמח לנו הנחמה..

כתוב 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים'. 'רודפיה' הוא 'רודפי השם', והכוונה לאות ה' האחרונה שבשם הוי' שהיא כנגד ספירת המלכות. מי שרודף ומחפש את קבלת המלכות, שעניינה בעבודת השם הוא קבלת עול מלכות שמים וזמנה הוא בימים הנוראים, ישיג אותה בימי 'בין המצרים'. ונמצא ששלושת השבועות מהוווים הכנה לימים הנוראים. חודש אלול ועשרת ימי תשובה הם ארבעים יום.

כשם שמקווה שמטהר בארבעים סאה, כך בארבעים ימים אלה הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל אלא שהמקווה מטהר את האדם רק אם הוא ראוי להיכנס לתוכו. לפני הכניסה למקוה צריך הטובל להסיר מגופו את הלכלוכים החוצצים בפני המים, ולפני שנכנסים ל'מקווה' של חודש אלול, צריך אדם לנקות את עצמו, ועבודת הניקוי לפני הטבילה היא בשלושת השבועות שבהם

צריך אדם להסיר מעצמו את הלכלוכים הגסים. בנוסף לכך, מובא בחסידות ש'טבילה' היא אותיות 'הביט(ו)ל', ובארבעים ימים אלה צריך אדם לבטל את עצמו לגמרי, כשם שבטבילה בפשטות אסור שתישאר אפילו שערה אחת מחוץ למי המקווה. לפני שטמא מת טובל במקוה צריך להזות עליו מאפר הפרה האדומה ביום השלישי וביום השביעי. ועל דרך הרמז הדבר קשור ל'תלתא דפורענותא' ו'שבעא דנחמתא', שהם כנגד עשר כוחות הנפש.

שלושת המוחין (חב"ד) הם התיקון של תלתא דפורענותא ושבע המידות הם התיקון של שבעא דנחמתא. העבודה של חודש אלול היא בבחינת 'תשובה תתאה', חרטה על העבר וקבלה על להבא, והעבודה של חודש תשרי צריכה להיות בבחינת 'תשובה עילאה'. העבודה בחודש אב היא ההכנה לחודש אלול, והעבודה בחודש אלול היא ההכנה לחודש תשרי.

כי כדי שההכנה לתשרי תהיה כראוי, נדרשת הכנה לקראת ההכנה כדי שבחינת 'תשובה תתאה' בחודש אלול תהיה אמיתית, כדי שעריכת חשבוך הנפש תהיה באופן ש'נוגע' לאדם ומשפיע עליו באמת – נדרשת הכנה בחודש אב וכדי שההכנה על ידי תיקון שבע המידות ב'שבעא דנחמתא' (שרובם בחודש אב) תהיה כראוי – נדרשת הכנה של תיקון שלושת המוחין, תלתא דפורענותא, שעיקרם ורובם בחודש תמוז.