הבן חוזר מהישיבה. הוא לא רוצה לחזור לשם. אולי הוא מרגיש שלא מקבלים אותו, אולי הוא מתקשה בלימודים, ואולי הוא פשוט מרגיש שאין לו מקום.
אבא שלו מקשיב. מנסה להבין מה קרה, מה כואב לו ומה צריך להשתנות. לפעמים הילד זקוק לאוזן קשבת, ולפעמים יש בעיה ממשית שדורשת התערבות ומענה.
אבל אחרי שנתנו מקום לקושי, יש עוד שאלה שכדאי לנו לשאול את עצמנו: *איך אנחנו עוזרים לו לחזור לישיבה לא רק אחרי שנרגע ובלית ברירה, אלא מעמדת כוח?*
בפרשת נח, התיבה מגינה מפני המבול, אבל היא אינה נועדה להשאיר את האדם בתוכה לנצח. הכניסה לתיבות התורה והתפילה מאפשרת לאדם להתחזק, כדי שיוכל לחזור אל העולם ולפעול בתוכו.
ואולי יש כאן נקודה עמוקה גם בהורות שלנו.
כשהילד חווה שוב ושוב כישלון או דחייה, הוא עלול להתחיל לראות את עצמו דרך החוויות האלה. הוא כבר לא רק ילד שקשה לו בישיבה; הוא עלול להאמין שהוא לא מצליח, שלא רוצים בקרבתו ושאין לו מה להציע.
אנחנו יכולים לעזור לו להתמודד עם הקושי, אבל יש לנו הזדמנות לעשות עוד דבר: *לעזור לו לגלות שהוא לא רק מי שזקוק לעזרה. הוא גם אדם שיש לו מה לתת, להשפיע ולתרום.
איך עושים את זה בפועל?
אחרי שהקשבנו לו, הבנו את הקושי ובדקנו מה צריך להשתנות, אפשר לחשוב יחד איתו: איפה יש לו יכולת להשפיע? למי הוא יכול לעזור? האם יש חבר שמתקשה במשהו שהוא דווקא יודע לעשות? האם יש תחום שבו הוא יכול לתרום, לקחת אחריות או להיות משמעותי עבור מישהו אחר?
זה לא אומר לשלוח אותו לעזור לאחרים במקום לטפל במה שכואב לו. וגם לא להטיל עליו אחריות להסתדר לבד. הרעיון הוא ליצור עבורו הזדמנות אמיתית לחוות את עצמו לא רק דרך מה שחסר לו, אלא גם דרך מה שיש בו.
ילד שמצליח לעזור לחבר, להסביר משהו שהוא מבין, לשים לב למישהו אחר או לקחת חלק משמעותי בחיי הקבוצה, עשוי לגלות משהו חדש על עצמו: יש לי מקום. יש לי יכולת. אני לא רק מתמודד עם מה שקשה לי – אני גם מסוגל להשפיע על מה שקורה סביבי.
וכשאנחנו חושבים איתו על החזרה לישיבה, כדאי לשאול לא רק איך יהיה לו פחות קשה, אלא גם *מה יכול לעזור לו לחזור ולהרגיש שיש לו מקום ויכולת לפעול שם*.
כמובן, אם הוא נפגע, נדחה או נמצא במציאות שאינה מיטיבה איתו, האחריות שלנו היא גם לבדוק מה צריך להשתנות בסביבה ולא להסתפק בחיזוק שלו.
התיבה נותנת לאדם מקום להתחזק, אבל התכלית היא גם היציאה ממנה אל העולם.
וכך גם הבית: הוא המקום שבו הילד מקבל הקשבה, מענה וכוחות. אבל לפעמים, אחד הכוחות המשמעותיים ביותר שנוכל לעזור לו לגלות הוא לא רק שהוא מסוגל להתמודד עם המציאות, אלא שיש לו גם מה לתרום לה.
*כי לפעמים הדרך לעזור לילד לחזור לישיבה אינה מסתכמת בכך שנפתור את מה שקשה לו. היא מתחילה כשאנחנו עוזרים לו לגלות מחדש מה יש בו, ואיך הוא יכול להביא את זה אל העולם.*