בראש חודש מנחם-אב ביקר שר המורשת עמיחי אליהו במוזיאון גוש קטיף בירושלים לציון 18 שנים לגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון.
השר סיפר כי בימי המאבק הם התגוררו בתל אביב ונסעו לחזק את מתיישבי בדולח. למרות שפעל עם חבריו מתוך אהבה לעם ולארץ, הושמצו על ידי התקשורת המגויסת. לאחר שגורשו מבדולח חזרו לתל אביב וחשו את העוינות כלפיהם על כל צעד ושעל. עשו לאנשי המחאה רצח אופי, ופגעו בזכויותיהם בגיבוי מערכת המשפט.
הזהירו שיהיה ירי על חיילי צה"ל. "ומה עשינו אז? שרשרת של אהבה. כשהרב רחמים ניסימי הוריד רגל לכביש כבר נעצר. עצרו ילדים בני שלוש עשרה על לא כלום. חשנו את עריצות האליטה".
השר אמר כי "בבדולח החלטתי שאיני מוכן להתכופף לעוול שנעשה. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שלא מספיק שנהיה טובים. אסור לנו להשאיר את ההגה בידיהם. עלינו לטפח הנהגה בכל מערכות המדינה".
"ריסקו אותנו אז לחתיכות. כל עם ישראל צריך לזכור מה אירע בגוש קטיף", הוסיף, "אם מישהו מתבלבל לגבי התיקון במערכת המשפט, שיזכור איך מערכת מושחתת עשתה דה-לגיטימציה ודמוניזציה לאנשים טובים שבאו להתיישב ברצועת עזה, ולאלה שבאו לחזקם".
וכך כתב ביומן המבקרים: "חורבן גוש קטיף הוא שבר שקיים בתוכי 18 שנה. המוזיאון היקר צריך לסיים את תפקידו בבניין מחדש של החורבות, בשינוי הממשל ומערכת המשפט, בשינוי התקשורת ובכניסה ללבבות".
מנהל ההדרכה במוזיאון, שלמה וסרטיל מגני טל הזכיר את השופט היחיד בבית המשפט העליון, אדמונד לוי ז"ל שהגן על זכויות המתיישבים, וסיפר שיש בישובם גני טל החדשה כיכר על שמו.
לסיום אמר השר אליהו, "אני יוצא מכאן עם מחשבה איך לא ניתן למערכת משפטית מושחתת לפגוע בזכויות אדם, לא ניתן לתקשורת להשחיר את פניהם, ואיך המשטרה לא תהיה פוליטית, ובעיקר, איך נראה את סיפור ההתיישבות המופלאה הזאת לכולם".