סיפורה המרתק של האמונה החב"דית העיקשת בנבואת הגאולה

באדיבות מגזין בית משיח

מי שיודע לא מדבר, ומי שמדבר לא יודע. את המילים הללו ניתן להמליץ על התקופה הסוערת של קיץ תשנ"ד. תקופה טעונת רגשות וציפיות לצד אמונה עיקשת ועשייה רבה. תקופה שהחלה באירוע הבריאותי של כ"ז אדר באותה שנה והסתיימה בג' תמוז.

בשנה שעברה נחשפו אנ"ש והתמימים להצצה מרתקת, אפשר לומר מפתיעה, של תיעודים אותנטיים השופכים אור ומכניסים לאותה אווירה ייחודית. היתה זו מלאכת מחשבת של מערכת 'ואביטה נפלאות' שעל ידי את"ה העולמי ב–770, כאשר לצד תיעודים חיים שנחשפו לראשונה, שולבו ראיונות ווידאו עם רבנים ומשפיעים שהיו ב–770 בתקופה ההיא וחלקו עם הצופים את הרגשות, הלבטים ובעיקר את האמונה הבוערת. זהו סוד ההצלחה של הסרט הדוקומנטרי שצבר עשרות אלפי צפיות למרות אורכו המלא – שעה וארבעים דקות!

בסרט נחשף הצופה לחיים היומיומיים של החסידים בתקופה ההיא; למעבר של 'מרכז החיים' הליובאוויטשאי לחצר בית הרפואה בית ישראל; לחיי התמימים שסבבו את בית הרפואה; לעדכונים השוטפים מקודש הקודשים; לדיונים הסוערים שהיו נחלת הכלל; לצמא של המוני בית ישראל מהעולם כולו לכל פיסת מידע ואמונה; לעיתונאים הרבים שצבאו על באי בית הרפואה כשבפיהם שאלות נוקבות; לשעות של אמירת תהילים וביצוע פעולות בלתי פוסקות, ויחד עם כל זה – לפרסום נבואת הגאולה מתוך וודאות מוחלטת בהתגלותו של מלך המשיח – הרבי שליט"א.

לגלות תקופה עלומה וקשה אך עוצמתית

ישבנו השבוע עם עורכי התוכנית, חברי מערכת 'ואביטה נפלאות' ב–770, וביקשנו לשמוע: איך הכל התחיל?

כבר תקופה ארוכה שאנו עורכים בהצלחה תוכנית חודשית עבור תלמידי התמימים, עם תיעודים משנות הנפלאות. תוך כדי עבודת התיעוד נחשפנו לאותה תקופה קשה שבין כ"ז אדר השני ל'אחרי ג' תמוז' תשנ"ד. בחול המועד סוכות בשנה שעברה, שמענו ברטט את נאומו של הרב ישראל הלפרין ע"ה, שתיאר בצבעים חיים כיצד יחד עם המצב הקשה והמבהיל ביותר שידעה ליובאוויטש אי–פעם, היתה זו תקופת השיא של אמונת כלל החסידים.

מסיבות מובנות, כלי התקשורת החב"דיים נמנעו מלעסוק ולדבר על תקופה נפיצה זו, אך העלטה שאפפה את הדברים גרמה לרושם לא מדויק וקצת מוטה – והציבור כולו לא היה מודע כלל לעובדות ולאמונה הגדולה שבערה תמיד וביתר שאת אצל החסידים.

לאור כל הנ"ל, התגבשה בקרבנו ההחלטה: חייבים להפיק סרט תיעודי ומדויק מימים בלתי ידועים אלו, עם ההוראות אותן צריך להסיק חסיד לתקופתנו זו.

עבודה קשה וניסים

כאשר המטרה היתה ברורה, קצת אחרי פסח, החלה העבודה קשה. שיטוט בארכיוני התקשורת הישראלית והאמריקאית, בחיפוש אחר ראיונות שנערכו בתקופה ההיא עם חסידים שהביעו עמדות ברורות מלאות אמונה. לאחר עבודת מחקר מקיפה הגענו לאישה שעומדת כיום בצמרת התקשורת הישראלית, גב' אילנה דיין. היא שמחה לעזור ב'הבאת הגאולה' (כלשונה), ולאחר חיפוש מדוקדק מצאה כמה קלטות ווידאו גולמי של תיעוד חיי החסידים למרגלות בית הרפואה. שמחנו מאוד ולאחר חתימת חוזה והעברת התשלום קבלנו את הווידאו לפרסום.

במקביל, חיפשנו בארכיוני חסידים משכונת המלך את המאורעות שתועדו ב–770. גם כאן התרחש נס. ברוב המקרים קלטות שמע כלל לא מעסיקות אותנו. באמתחתנו כלל לא היה ציוד מתאים להמרתן, ובדרך כלל הן שוכבות בכמויות של עשרות–עשרות, כשעל חלקם הגדול כלל לא מצוין תכנן – ממש מחט בערימה של שחת. למרות הכל, באחת הפגישות שלנו עם אספן בשכונת המלך נתקלנו בקלטת שמע. משום מה עיינתי במדבקה וקלטתי את המילים "התוועדות ו' תמוז תשנ"ד"… חשנו ממש כיצד ההשגחה העליונה מקדמת את הסרט.

הקושי האמיתי

העבודה היתה קשה מאוד. מתוך עשרות או מאות שעות של חומר, צוות התחקיר היה צריך לברור את הקטעים הרלוונטיים, לתרגם, לתמלל ולערוך – על מנת שהצופה יוכל לקבל בסוף מוצר מוגמר, מחזק ומרגש. אבל עבודת העריכה כלל לא היתה הקושי האמיתי.

הקושי האמיתי שליווה את כל חברי הצוות היה קושי רגשי. כחסידים ותמימים ולא כעיתונאים ח"ו, החשיפה המתמדת לחומרים והתיעודים האותנטים מקיץ תשנ"ד – היתה קשה ומעוררת. במובן מסוים ניתן לומר שכמו חיינו את התקופה אותה חקרנו. כך היינו יושבים במשרדי את"ה, שומעים ומתחברים להתוועדויות של חסידים מתחילת תקופת 'העלם והסתר' נוראי, ביחד עם אמונה ברורה ש'כחלום יעוף', ואז עולים ל–770 לתפילה עם הרבי, ומגלים שאנחנו עדיין באותו מצב… זו הייתה טלטלה לא קלה

סוף מעשה באמונה תחילה

במהלך השנים יצאו הרבה סרטים על עניני משיח; גם שיעורי גאולה ומשיח ואפילו סרטים תיעודיים על תקופות בליובאוויטש. מה מייחד את הסרט הזה דווקא?

אחת המסקנות המרתקות שעולות מסקירת התקופה, היא, שההנחה של רבים וטובים שהאמונה העל–הגיונית בדבריו של הרבי מלך המשיח התחילה בג' תמוז – היא טעות מוחלטת.

מבחינה שכלית והגיונית, אין הרבה הבדל בין התקופה הצמודה לג' תמוז, לתקופה שאחרי ג' תמוז. גם אז, הדיווחים השוטפים שהגיעו מבית הרפואה היו קשים, והמציאות בשטח לא תאמה לאמת האלוקית הכתובה בשיחות הרבי. כמו היום – גם אז, מי שרצה לעמוד מול הציניקנים למיניהם או מול היצר הרע, נדרש לעמידה איתנה ודביקות על–שכלית טהורה בדברי הרבי. לאידך, מי ש'דרך הטבע' הייתה נר לרגליו – קשה היתה לו האמונה גם אז.

זו למעשה הייתה מטרתנו – לעמוד על 'המכנה–המשותף' בין הימים שקדמו לג' תמוז – לימינו אלו – הימים שאחריו. הרי האמונה, שהיא שורש הדברים – כלל לא השתנתה, הנסיבות הן אלו שהשתנו, והנסיבות, כך מקובלנו, לא משנות את האמת האלוקית הצרופה הנמצאת בדבריו של הרבי. כפי שהיטיב לבאר זאת הרב זלמן ליברוב בראיון שהעניק לסרט: "אצל חסידים נסיונות מעולם לא היו דבר שמחליש, רק מחזק – ככה גדלנו. כך היה ברור לסבי ר' מענדל פוטרפאס ברוסיה, וכך היה ברור גם לי. בין בכ"ז אדר ובין בג' תמוז"…

חלק ההסברה: יותר ברור מזריחת השמש

כמתבקש, מקום גדול ניתן לדבריו של מי שהיה אז גדול המסבירים – ר' יואל כהן ע"ה. שבמשך כל התקופה חזר שוב ושוב בטוב טעם על הנקודה – שתכלית וקיום הבריאה מתממשת רק כאשר נשיא הדור השביעי, גומר את עבודתו להמשיך את השכינה למטה ומיישם הלכה למעשה את כוונת הבריאה – "דירה בתחתונים". זו אמת בלתי ניתנת לשינוי ולכן וודאי וברור אצל חסידים שכל תכנית אחרת, מציאותית ככל שתהיה – מופרכת לחלוטין! חלק מאמיתות התורה היא שישנה מטרה לעולם, והמטרה מושלמת כאשר הנשיא השביעי מתגלה כמלך המשיח. לא יתכן אחרת! "העובדה שמחר תזרח השמש, קשורה במציאות העולם, ולא הכרחית. זה שנשיא הדור השביעי מתגלה כמשיח – זו מציאות של תורה והכרחית הרבה יותר", זעק.

אמונה בשלבים

לא בכדי עד היום לא נגעו בג' תמוז? לא חששתם?

"הרעיון היה להעביר את הצופה, שלא חווה בעצמו את ג' תמוז, את האירועים לפי סדר התרחשותם כיצד אט–אט נעשו הדברים בהירים והשיחות התגבשו לכדי אמונה מוצקת. אין צורך להכביר בהסברים כאשר רואים את הדברים. מלבד המעלה בסרט, שהדברים נראים אמיתיים ומוחשים יותר – בתמונה אחת קיימים אלף מילים. בתוך ההתרחשויות מקופלים ההסברים.

כך חווה הצופה את ההתרחשויות החל מכ"ז אדר תשנ"ד, מבין את המעבר לבית ישראל; שומע את ר' משה סלונים מתפלא "כיצד יתכן שהטבע והמצב יכניסו ספיקות בעניני משיח? הרי כל המושג משיח הוא לחלוטין למעלה מהטבע!"… הוא חש את ההמתנה מורטת העצבים יחד עם הרב יצחק הענדל המביע אמונה ותקווה שהניסיון לא יאריך ימים – "לא כל כך ארוך כמו עכשיו, למעלה משנתיים זה כבר יותר מידיי!", ושומע כיצד מנסה כתב התקשורת 'לקרקע' את הת' אלקנה שמוטקין ו'לחלץ' ממנו איזו הכרה ("אולי איפשהו בעמקי לבבך"…) במצב שרחמנא ליצלן יהיה אחרת. והוא בתמימות של חסיד, עונה בפשטות: "אין כזו מחשבה"…

כך את ההשלכות לזמננו, מיותר לומר, הן די מדברות בעד עצמן.

לאחר אתנחתת קליפ קצר המבטא רגשות של ילד קראון–הייטסי מהתקופה: "יחי אדוננו, הרבי עוד יחזור, הוא לא יסבול ואנחנו לא נתגעגע", עובר הצופה במעבר חד לתיאורו הנרגש של הגה"ח הרב יוסף ישעי' ברוין משבת ב' תמוז תשנ"ד בבית ישראל…

צמרמורת עוברת בצופה כאשר שומע את התיאור של שעת דמדומי חמה ברעווא דרעווין שבין ב' לג' תמוז תשנ"ד, כאשר הרב ברוין חזר בבית הרפואה את המאמר מג' תמוז תשח"י "השם נפשנו בחיים"…

להיאחז חזק עם כל הכאב

ואז מגיע ג' תמוז. בזה אחר זה מתארים הרבנים את הרגע בו שמעו את ההודעה, הכאב הנוראי ותיכף ההיאחזות המיידית בדבריו של הרבי על מנת שלא להישבר.

אין צורך להאריך בתיאורים במילים. נטה אוזן ונטעם מהתמלול המתפרסם בבמה זו לראשונה (סגנון הדברים והרגשות הרבים הושארו על מקומם, למעט שינויי עריכה קלים) מתוך דבריו האותנטיים של הרב דוד נחשון מו' תמוז תשנ"ד:

לחזק ולעודד במצב של בלבול

"במצב כזה, כל אחד מאיתנו הולך נבוך ומבולבל. אוי ואבוי לחסיד, שברגע הראשון לפחות, לא היה לו את המצב של הבלבול. מצד אחד, זה הדבר הכי טבעי שיהיה אצל כל אחד. מצד שני, זוהי וודאי הלימוד–זכות שאפשר להמליץ על כולנו, על המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו – מצב איום ונורא של חושך כפול ומכפול, שאי אפשר בכלל להגדיר איזה חושך זה… במצב כזה אי אפשר לבוא לאף אחד בשום טענה. כל חסיד שיש לו תחושה, אמירה או טענה כזו או אחרת, אי אפשר לדון כעת את אף אחד.

מה שכן יכול לעזור בזמן כזה: מה שהרבי אמר בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב – השיחה האחרונה לפני שתהיה תורה חדשה מפיו הקדוש היום ממש – הייתה הוראה ברורה בענין של אחדות ישראל. עכשיו אפשר להבין את הכוונה: ברגע כזה קשה, בזמן כזה שכל אחד מבין שזהו רגע קריטי בכל מובן שהוא, מובן שכל אחד ירגיש אחריות לחזק את חברו. אפילו כאשר הוא לא חושב שהוא בדרגה כזאת של 'מבין' או 'גדול' בשיחות של הרבי – עצם העובדה שהוא מרגיש חובה לחזק את חבירו, הרבי מסתכל עליו ושואל אותו: "מה אתה עושה עכשיו ברגע זה? האם אתה פועל בעניינים שלי ומחזק את השני, או שאתה זורע ספיקות בלב, רחמנא ליצלן?!"..

נבואות לעכשיו

לא עשיתי שום הכנות, אבל אני מרגיש חובה, שהרבי רוצה עכשיו מכל אחד מאיתנו לעשות את הפעולה הזאת עכשיו ברגע זה – למצוא את הדרך לחזק אחד את השני, ולצאת עם הבשורה שלו החוצה.

נתחיל מכמה שאלות ששואלים. ישנם כל הזמן מחשבות קשות ונוראיות, כפי שנורמלי שיהיו ומצד הגוף.

אנחנו לא בדרגה כזאת שלא יהיו שאלות. הן קיימות, אבל צריכים לחפש את התשובות בתוך הדברים של הרבי, כי הרבי לא השאיר אפילו דבר אחד לא ברור. אפילו לרגע שחור כזה, "לרגע קטון עזבתיך" כביכול.

לצורך מה הרבי היה צריך לומר את כל הנבואות ולגלות אותן בחוץ? למה היה צריך לעשות כל כך הרבה מופתים לכל אחד מהיושבים פה? למה נתן לספר בנפלאותיו, לכתוב את הנבואות ולפרסמן… הרי במשך דורות רבים חסידי חב"ד לא היו מתעסקים עם מופתים, אבל בדורנו הרבי כן נתן להדפיס את הדברים הללו. למה אם כן?

כשחושבים על כך מבינים, שזה הכל מוביל אל הרגעים האלה. שכאשר יגיע הרגע ש"הנבואה העיקרית", הכי אחרונה – "הגיע זמן הגאולה", אני הנשיא השביעי האחרון שלא יהיה אחריו גלות… ברגע האחרון, כשנראה שהאמונה הולכת ומתערערת – בדיוק בשביל הרגע הזה עשה לנו הרבי את כל הניסים והנפלאות. לומר לנו: תזכרו את כל הנפלאות ואת כל המופתים. הרבי ביקש והתחנן – כדי שעכשיו נאמין לו!

הרבי אומר "הנה זה משיח בא", הוא "מראה באצבעו ואומר הנה זה מלך המשיח בא", והוא נכנס מהדלת, ועל העניין ש"הגיע זמן גאולתכם" הוא אומר שזו נבואה וודאית.

משה אמת ותורתו אמת

ממילא, למרות כל החשבונות ממה שאנחנו רואים בעיני בשר, החושך אכן נראה חושך, והמצב הוא הכי דחוי שיכול להיות, אבל אי אפשר שלמישהו תתערער האמונה ר"ל, שמה שמשה רבינו – נשיא דורנו – משיח צדקנו אמר ואומר ש"הנה זה מלך המשיח בא, וכבר בא" – זו אמת ללא כל שינוי.

יתירה מזו, ביום ראשון האחרון של חלוקת הדולרים, בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, עבר עיתונאי מה'ניו יורק פאסט' אצל הרבי, והרבי אמר לו "שתהיה הכותרת של המכתב שמשיח מגיע בקרוב ממש, ולא רק מגיע, אלא שהוא כבר בדרכו!".

מי שלומד את השיחות רואה, שהרבי דיבר לא רק שמשיח בדרך… הרבי כבר פועל את כל הענינים שמשיח פועל בקרב העמים, וישנה לא רק את מציאותו אלא גם את התגלותו. אז רבש"ע, או שאנחנו מאמינים שכל מה שמשה רבינו נשיא דורנו משיח צדקנו אמר לנו זה הכל אמת לאמיתו, או שרחמנא ליצלן…

לא אשכח את המחזה בליל שמיני עצרת תשל"א, כאשר הרבי נעמד פה וקבע 'בעלי–בתים' על העולם, באותה הזדמנות הרבי אמר נעמד וצעק – עכשיו נכריז: "משה אמת ותורתו אמת ואנו לא נעזבנה"..

זה היה מחזה מדהים. מי שזכר את הרגע, זהו רגע שנחרט בזכרוני. הרבי ביקש והתחנן… תאמינו שמשה אמת ותורתו אמת, ולא נעזבנה…

עכשיו זו החכמה

למה כל ההבטחות האלה? הרי כאשר הרבי עומד ומחלק דולרים, אומר שיחות, מוציא מענות בכתב יד ובעל פה – וכפי שנהגנו 'להטריד' אותו יום יום – האם זו חכמה גדולה שאתה מאמין גדול? אז אתה צועק יחי אדוננו?

ועכשיו, כשלרגע אחד, מסיבות שלו רחמנא ליצלן, הוא סגר את הדלת – האם בגלל זה ברחת ממנו, ואתה לא מאמין לו?!…

מינימום של אחריות

אמרתי לכמה שואלים: אתם הרי מסכימים שנוסף לכל המעלות שיש לרבי – קדוש, צדיק, טהור, נביא ועמוד העולם – בראש ובראשונה הוא אדם עם מינימום של אחריות? האם פעם הרבי הוציא תחת ידו משהו שאינו מוגה כדבעי? האם הוא השאיר דברים בלתי פתורים?

אם כן, איך יתכן לומר שהרבי אמר כאלו שיחות וביטויים – ולפתע הוא נעלם?! זרק מפתחות על השולחן והלך… האם זה מתאים לרבי מליובאוויטש, האדם הכי אחראי בעולם? הרי אפילו אדם הכי פחות אחראי לא עושה ככה… אפילו מנהל חנות… לומר על הרבי שהוא "לקח את המפתחות, זרק על השולחן" והלך?!

אתה נושם? סימן שהרבי חי!

אם לא האמנת לפני כן, למה שתאמין עכשיו?

הרבי אמר שהרבי אילנא דחיי, כלומר שדרכו עוברים כל הענינים הגשמיים והרוחניים. צדיק הדור ונשיא הדור, מָן מִן השמים. משה רבינו נותן את כל הגשמיות לכל העולם… האם חסר כיום לחם למישהו? למישהו חסר כאן משהו לאכול?

אם אתה לא מאמין שהוא נותן את האוכל, אתה חושב שלך לבד יש את הגשמיות שלך – אם כן, רחמנא ליצלן, מלכתחילה לא האמנת לו. לא הייתה לך שום התקשרות…

ואם אכן היה ברור לך שהרבי ממשיך כל טוב רוחני וגשמי, הרי כך זה היה עד עכשיו, וכך זה גם ממשיך – אתה לא יכול לנשום ולאכול בלי הרבי… כי אין מציאות כזאת ללא רבי. לכן מוכרח לומר שמציאותו של הרבי בהתגלות, הכל נשאר כמו שהוא.

לא שמנו לב, עכשיו הרבי מזעזע אותנו!

כבר בשבת תזריע מצורע תנש"א אמר הרבי שמשיח יושב בייסורים ומצפה בכיליון עיניים להתגלות, ואנחנו ישבנו כמו עגלים… הרבי יושב, ולא חשף עדיין את זרוע קודשו, ואנחנו לא ידענו את המצב הבריאותי. הוא לא הראה לנו אז. ככה אנחנו הלכנו כל אחד לביתו ולמנוחתו. אם צצה בעיה, שולחים מכתב לרבי. והכל המשיך כרגיל… המשכנו לריב אחד עם השני, לא וויתרנו אחד לשני וכו' וכו'… כל אחד צריך לעשות חשבון לעצמו, האם הוא התנהג כדבעי…

הרבי רצה להביא את הגאולה בלי שום הפסק בינתיים. כאשר אני אומר 'הפסק' כוונתי שאין באמת 'הפסק', ההפסק הוא רק לעינינו. הוא רצה גם ללא ההפסק הזה שיש לעינינו. הרבי עושה לנו 'מראית עין' נורא ואיום כדי שאנחנו נתעורר!

יש שיחה בתש"י שהרבי שואל על הפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". תיבת אנוכי מוסבת הן על הקב"ה והן על משה רבינו, אם כן הרבי שואל איך יתכן שנשיא הדור נותן קללה? היפך הברכה?

אלא מסביר הרבי דבר פשוט: אפילו אם נראה לך שאתה בקשת ברכה מהרבי והיא לא התממשה – נהיה היפך הברכה, דע שכך היה צריך להיות… הרבי מסביר שישנה מטרה בכך שהדברים התבצעו באופן הזה. הרבי רוצה לעורר אותך. משה – נשיא הדור רוצה לעורר אותך שתתעורר, שתבוא אליו… זה שאנחנו רואים הכל באופן הזה, כי הרבי רצה עכשיו לעורר אותנו בצורה איומה, כי עד עכשיו לא התעוררנו. איש לדרכו פנינו… אין בזה חכמות.

הרבי אוהב כל אחד מהחסידים באהבה עצמית… הרבי אוהב כל אחד אהבה בשרית, אז כיצד ייתכן שהרבי יתן לנו ללכת ככה מבולבלים?!…

אלא הרבי רצה לזעזע אותנו קצת, הרבי מבקש "תצעק לי 'אבא' לפחות". אל תשב עליי 'שבעה' ותכתוב 'נשמתו עדן' – אני נמצא פה! לא זה מה שביקשתי ממך. הודעתי שאני הולך להתגלות, אתה לא האמנת שאני הולך להתגלות – לפחות עכשיו תתעורר!

מחכים לנו – לא נבוש ולא נכלם!

היהודים בכל העולם מחכים לדעת מה אומרים כאן ב'בית משיח', האם הם גמרו עם "המשיח שלהם", שרפו את הדגל, הורידו הכל רחמנא ליצלן, או שעדיין הם מאמינים? זה מה שיקבע, ברגע הזה, ובימים האלו האמונה היא זו שתקבע!

הם שואלים והם רוצים לראות, האם החב"דניקים אומרים "אבא שלנו חי וקיים, ומה שאמר אמת ויציב, והכל יתקיים", או שחס ושלום…

הרבי גילה את נבואותיו שכל מה שאמר התקיים אחת לאחת. מי שיש לו שכל בקדקודו שיצא מהשטויות והמרה שחורה המיותרים. אמנם, צריכים לכאוב מחשבון נפש: "למה הבאתי את המצב הזה", אבל זה צריך להביא לידי מעשה.

אבל להראות כלפי חוץ חלישות האמונה ר"ל?! אם היית עובר ליד הרבי – זה מה שהרבי היה אומר?! הרי בסופו של דבר, הרבי יעמיד את כולם בשורה וישאל: "מה אמרת לעולם, מה שאמרתי – זו אמת או לא?". על כל אחד מאיתנו לחשוב על הרגע הזה, שבוודאי יבוא. הרבי מתגלה עכשיו. איך אסתכל על הפנים שלו, כאשר הוא ישאל אותי, מה אענה לו?…

בשטח, היהודים חמים ואוהבים את הרבי אהבת נפש, ומוכנים לקבל את הבשורה, ויודעים שיעקב אבינו לא מת.

הגיע הזמן להתעורר, לעזור אחד לשני… זה מציק, זה כואב וזה נורא… אבל שכל אחד יבוא לשני ויגיד מילה טובה… רגש אהבת ישראל אמיתית. ח"ו אל תיפול באמונתך ברגע האחרון!

כצור החלמיש

שואלים: מה נותר לעשות? הרבי אמר ברורות הדבר היחידי שיש בעבודת השליחות לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. זה מה שהרבי אמר, אין צורך בשום פשט'לאך. ועם ה'מרה שחורה' יצאו כבר ידי חובה.. וזהו מעשה שטן ממש, השטן מחכה לרגע שהאמונה תיפול.

הרבי רוצה ששבט לוי יעמוד כמו צור החלמיש ברגע האחרון. שלא יתן לאף אחד לבלבל לנו את המוח. אנחנו מאמינים באמונה טהורה, כפי שהורנו הרבי מלך המשיח – מיד ממש הנה משיח בא.

הרבי אמר בכ"ח ניסן "עד שיצעקו באמת", בשעתו הציווי הזה היה נשמע כמו משאלת לב, הרי אי אפשרי "שיצעקו באמת"… אבל הנה עכשיו – האם יש לך רגע של אמת יותר מעכשיו?!

בעזרת ה', כולנו נקבל את הרבי מלך המשיח. זה יהיה יותר מהר ממה שחושבים. כי אין הסתלקות ואין שום דבר. הרבי הזהיר שלא יגידו הסתלקות, שלא יגידו שהרבי הסתלק – הרבי עומד ומשמש בפועל ממש.

בע"ה כולם ימשיכו את הפעילות ביתר שאת, היהודים צמאים ומחכים לשמוע אותנו, הם יתפלאו על חוזק האמונה. וכולם ביחד יצטרפו לפעולה הטובה שהרבי מתחנן עכשיו: לפחות תתעוררו!

ובקרוב, נצעק עם הרבי ביחד, בכל העולמות: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

הבטחתם לנו משהו…

בחזרה לסרט… החסידים אוספים את עצמם, וכבר באותו שבוע מקיימים כינוסים להחדרת האמונה, ופותחים בשורת החלטות טובות לחיזוק האמונה וזירוז ההתגלות. "במבצעים", מספר הרב שלמה רוזנבלט "היו יהודים שלא הסכימו להניח תפילין 'הבטחתם משהו, והוא לא קרה' – הם טענו, אבל אט–אט האמונה של התמימים דבקה גם בהם והם הצטרפו וביתר שאת".

הרב אריה לייב כהן אף הוא 'מקבוצה תשנ"ד' מסכם את הדברים במשפט אחד: "דברים של הרבי, לא הולכים אחורה. באמונה פשוטה ברור שכל מה שקורה זהו נדבך נוסף בדרך ליעד הנכסף – ההתגלות של הרבי מלך המשיח".

תגובות של חשבון נפש

התגובות לסרט לא בוששו מלהגיע. עם סיום ההקרנה ב–770 פרץ ריקוד 'יחי' שסחף את כל התמימים מכל קצוות 770. ובמשך כל הלילה לא הפסיקו לדבר על הווידאו. רבים חזרו שוב ושוב "לראשונה הבנו מה היה שם, לראשונה חשנו את ג' תמוז על בשרנו". היו גם תגובות שהמחישו את העובדה כי זהו סרט של לא מעט חשבון נפש: 'איפה אנחנו?' 'האם גם אנחנו אוחזים באותה אמונה איתנה בנבואת הרבי מלך המשיח?'.

הליטאי שנוסע ל'הקהל'

החידוש הגדול, שהפתיע גם אותנו, עורכי הסדרה, לא היתה ההתרגשות בין כותלי 770 וישיבות תומכי תמימים אלא אלה שהגיעו הרבה הרבה מעבר. בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".

כטיפה מן הים, מספר אברך חב"די תושב הצפון: "במסגרת עבודתי אני משתתף בלימודי מחשבים בקורס חרדי. כחב"דניק יוצא לי להפיץ את המעיינות בקרב משתתפי הקורס. היה שם אברך ליטאי שנפל לידו ספר 'פנים חב"די' שכותב עלילות מחדר המזכירות ומתבטא בצורה מזלזלת מאוד במזכירי הרבי ומכאן למענותיו בעניני משיח וכו'. מאז שקרא את הספר, הוא לא הרפה ממני. הוא חש ש'עלה' על המחלוקת החב"דית והרבה לזלזל בחסידים ובאמונתם וניסה לגרור אותי לעימותים על חסידים ומשיח וכדו'.

"יום אחד, ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'אתה יודע מה, אשלח לך משהו, צפה בו ואחר כך נדבר'… ושלחתי לו לינק לסרט 'רגע המבחן'.

"שבוע חלף והוא חזר אליי בהלם. 'לא ידעתי' חזר ואמר, 'שהמונח 'רבי' אצלכם הוא שונה לגמרי ממה ששמעתי ומה שחונכתי. אצלכם באמת ברור שכל מילה של הרבי היא קודש קדשים. עובדה בלתי ניתנת לערעור. לי עצמי לקח זמן לעכל את הדברים. הכל מעוגן בדברים של הרבי'. מיני אז הוא רוחש כבוד גדול יותר לאמונת החסידים ברבי מלך המשיח, ובימים אלו הוא מתכונן להצטרף אליי לנסיעה לרבי לשנת הקהל…".

גם בקהילת 'בית משיח פורט–לודרדייל' שבפלורידה ישבו עשרות בעלי עסקים מקורבים מ'העולם הגדול' וצפו בשקיקה במשך שעה וארבעים בסרט. הסרט עורר התרגשות ועניין רב ולא הפסיקו לדבר עליו בהתוועדויות הקהילה.

החוקר שגילה את האמונה והשתומם

סיפור מעניין לא פחות הגיע אלינו בדרך עקיפה ממש. באחד הפורומים התורניים הקיימים במרשתת, בו מבלים חוקרים ותלמידי חכמים מקצוות תבל את זמנם, הן בדברי תורה והן בעניני 'השקפה' שעל הפרק. בענף זה שותפים גם רבים שאמונה של חסידים בכלל היא קצת לצנינים בעיניהם, ולא ממש מחבבים את החסידות ולומדיה ולבטח שלא את אמונתם ברבי.

יום אחד מישהו הסב את תשומת ליבנו לדיון מעניין שהתעורר בשרשור העוסק בר' יואל כהן ע"ה, הכותב מצטט מילה–מילה מנאומיו של ר' יואל שהוצגו בסרט ומסכם: "יש סרטון שהוא אומר אחרי האירוע הבריאותי של הרבי, שבוודאי ברור כשמש דברי הרבי שהוא משיח, וזה חלק מתורה שבע"פ ומי שמסתפק בזה – הוא מסתפק גם אם בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, לא פחות!".

לראשונה התוודע החוקר לכך שהאמונה ברבי כמשיח אינה פרי דמיונם של כמה חסידים לאחר ג' תמוז. אלא נעוצה היטב בדברי הרבי עצמו, וכפי שהבינו אותם בפשטות גדולי החסידים…

בסוף הדברים מתפלא החוקר כיצד אחרי ג' תמוז נשמעו מר' יואל דברים שונים, ותוהה: "האם הוא אי פעם הסביר בדיוק איך אפשר לטעות אם הרבי דיבר דברים כאלו מפורשים שרק זמן קצר לפני זה תלה את האמונה בזה כאמונה בתורה שבכתב?"…

עם הפנים קדימה

לאחר עבודה מאומצת של מאות שעות עריכה וברירת חומרים שנעשתה בשנה שעברה, ולאור גל התגובות הרבות שקבלנו במשך השנה – השנה לקראת ג' תמוז יוצא הסרט לסבב הקרנות בקהילות אנ"ש ובבתי חב"ד. מספר קהילות כבר הבטיחו את מקומותיהם ותיאמו הקרנה. בנוסף, צוות שלם עמל על תרגום הווידאו לשפות אנגלית וצרפתית ובע"ה לקראת ג' תמוז יהיה הסרט זמין גם לדוברי שפות אלו.

שאלה אחרונה, אתם באמת חושבים שזה מתאים גם לבתי חב"ד?

בהחלט. גם השליח קרוץ מחומר גשמי ויש לו יצר הרע. מה שמחזיק אותו באמונה, יכול להחזיק גם את המקורב. אם אכן היה מדובר כאן על מסה של שאלות ותשובות ב'חי וקיים' אולי היה כאן דיון כיצד יתכן להקרין את אותו סרט בכל העולם, כאשר לכל בית חב"ד יש רמת החיבור של האנשים שלו, המקום בו אוחזים וכו'.

אבל מכיון שהסרט לחלוטין לא עוסק בשאלה "האם הרבי חי?" אלא בשלב המקודם והעמוק יותר – אמונה ברבי. ובמילים אחרות, בגורם והיסוד של חסיד להאמין בעובדה שהרבי חי וקיים ועומד לגאול אותנו בכל רגע – התשובה היא: כן, היסוד הזה משותף ומתאים לכולם.

באמצעות הצפייה בסרט, המקורב יבין מה מניע אותך – השליח. מה גורם לך להאמין. לא רק במה אתה מאמין, אלא מדוע. זו ההזדמנות לחשוף אותו לאמת החב"דית הפנימית – האמונה. למקורבים שקצת 'בפנים', מעגל ה'שיעור–תניא' אנשים שתוהים על קנקנה של החסידות וטעמו קצת מעומקה – הסרט בהחלט יכול להקפיץ אותם כמה צעדים קדימה, להכניס אותם לעולמה הפנימי של האמונה החסידית.

ניתן לחתום את הכתבה בתביעה לקב"ה כפי שחתם הרב ברוין את הריאיון: "אם אני יכול לדבר לא לווידאו אלא להקב"ה, עצם זה שחסידים עומדים במצב כזה לא נורמלי, עומדים בכל השטורעם, גם אחרי כזה העלם והסתר. אני לא יודע אם היה בהיסטוריה דבר כזה".

– לגשת להקב"ה ולומר 'עשינו שליחותך' עמדנו ב'רגע המבחן' אנחנו עומדים חזק באמונה, דבר אחד מדבריו הקדושים של הרבי מלך המשיח שליט"א לא ייפול ארצה. מאמינים באמונה שלימה בנבואת הגאולה – תובעים אנו 'דאלאי ווידאו!' די, לא מסוגלים להמשיך עם המצב הנוראי הזה. הפסק את המבחן האיום הזה – הבא לנו את התגלותו המושלמת של הרבי מלך המשיח שליט"א!

(באם ח"ו תתעכב ההתגלות שריינו מקום להקרנת הסרט באיזורכם לחצו כאן)