הרהורי תמים ב-770: בעקבות פטירתו של השליח העקשן

ביום חמישי האחרון נחתה עלי בפתאומיות מוחלטת הבשורה המרה על פטירתו של השליח המסור הרב ישראל הלפרין. הייתי בהלם למשך זמן ארוך, בזיכרוני התרוצצו כל אותם כינוסים בהם נאם ועורר  – בעיקר את קהל התמימים – "הסיירת מטכ"ל של הרבי" – כלשונו. אני משער לעצמי שרבים וטובים ממני יכתבו דברים לזכרו ועל פועלו, לי אישית זכורות אפיזודות רבות מלאות רושם ממנו;

– אחת מיני רבות, זו שהייתי עד לה בחודש תשרי האחרון. בעת שירת היחי אחר 'לכה דודי' שנמשכה דקות ארוכות, שוב ושוב, אני קולט באזני שהוא לוחש לבני קהילתו המפורסמת שהסתופפו סביבו – "תדעו לכם, אלה ששרים בלי להפסיק זה ה'קבוצה' – הסיירת מטכ"ל של הרבי"… כך לימד אותם דבר מה על מסירותו של צבא למפקד –

אך בכל זאת, נקודה אחת ועיקרית תפסה אותי מאישיותו המיוחדת. ולעניות דעתי ממנה צריכה להילקח הוראה לכל אחד.

לא סוד הוא הדבר שה'קאך' העיקרי של הרב 'רלי' – ככינויו המפורסם – היה בהפצת בשורת הגאולה והנבואה לכל אנשי הדור. ההשגחה הפרטית ניכרה בגילוי שדוקא בשבוע זה אירע המאורע המצער, השבוע של השיחה על הפרסום לכל אנשי הדור, על נצחיותו של נשיא הדור "על דרך אבן השתיה" – הדברים אותם חי וזעק' הרב רלי מעל בימה אפשרית.

אך האמת, שישנם עוד רבים וטובים מחסידי חב"ד הנוהגים כך. יש עוד עשרות שזהו הנושא הם חיים ומתוועדים עליו בכל מקום. הדבר הייחודי אצל הרב רלי היה החיות השמורה לו בה הוא אמר את הדברים. לא רק חיות במשמעות של התלהבות ועוצמה, אלא חיות במשמעות של דבר חי. דבר חדש ורענן.

באוזניים עוד מהדהד הנאום אותו נשא בחודש תשרי האחרון, כאשר זעק על החובה ליידע כל יהודי ויהודי שהרבי חי וקיים. היה ניכר עליו כאילו הוא שומע כעת – תוך כדי דברו – את הדברים "כנתינתן מסיני"…

כל פעם שהיה מעורר על קבלת פני משיח, על פרסום הנבואה, לעומד מן הצד היה נדמה כאילו רק עתה יצאו הדברים מחדר קדשו של הרבי שליט"א, חתומים "בחותמו של מלך" [אשר "אין אחר דברי המלך כלום" – המשפט המפורסם בו הרב רלי היה 'סותם' את כל טענות המנגדים השונים…].

כנראה שעקב שינתנו העמוקה אנו זקוקים עדיין (רח"ל) לזריקת התעוררות שכזו בשבוע פרשת שופטים. כמו סטירת לחי שתעירני ותשים אל תשומת ליבנו את הדברים – "והחי – יתן אל ליבו"…

בטוחני שהרב רלי כעת עומד בשמי רקיע ומעורר את קהל ישני העפר בנאום חוצב להבות, דורש מהם בתוקף שירעישו עולמות עליונים להתגלות המושלמת. אך לנו ניתנה האפשרות והזכות "לחיות" כעת כמוהו את השיחות, באפשרותנו לעורר את הדברים כאילו עכשיו ממש שמענום "מפי הגבורה", עלינו לשומם אל ליבנו – ולא להסירם משם עדי ביאת גואל צדק. לא כדברים שעבר עליהם שלושים ואחת שנה, אלא בכל רגע מחדש – נבואה חיה ומרעננת.

עיקר העיקרים – שנזכה תיכף ומיד לקיומה של הנבואה, לתחיית המתים בהתגלותו המושלמת של הרבי שליט"א מלך המשיח. אזי נצטרף כולנו יחדיו, להכרזת היחי העזה שתבקע מפי הרב רלי בביטול מוחלט למלכנו משיחנו, הרמטכ"ל העליון. הביטול המפורסם הנטוע בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, באותה מנגינה מוכרת ומרטיטה, היוצאת מעומק הלב של חסיד עקשן:

י-ח-י  א-ד-ו-נ-נ-ו  מ-ו-ר-נ-ו  ו-ר-ב-י-נ-ו  מ-ל-ך  ה-מ-ש-י-ח  ל-ע-ו-ל-ם  ו-ע-ד!

הת' דוד, 770 – בית משיח