מה עשה דוד המלך נגד טרור העפיפונים? • אקטואליה

מאת: הרב שבתי ויינטראוב.
מפעילי שלימות הארץ וחבר המטה העולמי להצלת העם והארץ.

היום קבלנו תשובה מוחצת מה הפירוש כאשר מערבים שיקולים מדיניים שלא ממין העניין בתוך אירועים בטחונים נטו.

הכותרת של הבוקר בכל ערוצי החדשות בישרה לנו ש"גורם צבאי בכיר" (מי זה הגורם עלום השם הזה) אמר לתושבים בעוטף עזה כי "החלופה לטרור העפיפונים היא מלחמה. אם נגיב בעוצמה גדולה מדי, זה יכול להיגרר להסלמה" ואם לא נרגעתם אז "הגורם" הזהיר את התושבים בעוטף עזה שבמקרה של מלחמה "אתם תהיו בממ"דים, ואתם לא רוצים את זה, בעוד בניית המכשול נגד המנהרות עדיין לא הסתיימה".

מזל שדוד המלך לא חשב כמו אותם הגורם העלום,  אחרת לא היינו זוכים לחידוש ההלכה בסימן שכ"ט כיצד יש להתנהג כאשר מתנהל טרור עפיפונים נגד שדות ויבולים חקלאיים של יהודים. אז לשם ריענון הזיכרון,  הסיפור בתנ"ך הוא כך: מודיעים לדוד שהפלשתים נלחמים בקעילה שהייתה עיר יהודית בסביבות חבל עזה. (ההיסטוריה חוזרת רבותי..). ואיך הם נלחמו אתם חושבים? כן, כן תחזיקו חזק, עם עפיפונים נגד תוצרת חקלאית נטו. בשלב זה הפלשתים לא באו להלחם עם ישראל ולכבוש את המקום אלא באו רק על עסקי תבן וקש כדברי הכתוב: "והמה שוסים את הגרנות" (שמואל א כג א). הם פשוט בזזו ושרפו את השדות של בני קעילה. מה שהיה הוא שיהיה.

דוד הבין כי בקעילה יש לנהוג אחרת מאשר בערים אחרות, והטעם, כי קעילה היא עיר הסמוכה לספר.

מהסיפור הזה של בני קעילה שדוד יוצא להלחם בפלישתים (בימינו הם נקראים פלשתינים..) בשבת לאחר ששאל באורים ותומים, לומדת הגמרא בעירובין דף מ"ה  "ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאים עליהם בכלי זיינם ומחללים עליהם את השבת".

ההלכה אומרת, גם כאשר הגויים כביכול לא יוצאים להלחם לכבוש ערים מישראל, אלא רק גורמים צרות בדמות גניבת רכוש, שריפת שדות, יש לצאת למלחמה ולעצור את  הבזיזה. כי אחרת זה יתן להם פתח ויותר מכך להמשיך הלאה "ותהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם". וההלכה הזאת שחידש דוד מלך ישראל נקבעה לדורות ונכנסה בשולחן ערוך בהלכות שבת סימן שכ"ט (הלכה שהזכיר הרבי מאות!!! פעמים)

אותו גורם צבאי הוא בדיוק מאותו זן של "קציני אוסלו" כפי שכינה אותם בזמנו עוזי לנדא. כשהחלה האינתיפאדה הראשונה אמרו לשתוק למיידי אבנים וקבלנו בתמורה  סכינאות ברחובות. שתקו לסכינים וקבלנו אוטובוסים מתפוצצים עם דם ואש ותמרות עשן. רצינו ועידת מדריד רק לתת להם אוטונומיה קטנה וקבלנו את הסכמי אוסלו הארורים. פחדנו לבטל את הסכמי אוסלו וקבלנו גירוש יהודים מגוש קטיף עם בונוס של  עשרות אלפי טילים למרכז הארץ. ועדיין יש לנו אנשים שפויים שמסתובבים בקרבנו שעוד נותנים לנו עצות איך לנהוג בטרור העפיפונים.

ממש מוזר לי הטיעון ההזוי של הגורם הצבאי שהאלטרנטיבה זה מלחמה. ומה קורה כעת כשנשרפים עשרות אלפי דונם של שדות ומי יודע לאן בעתיד יתפתח הטרור הזה. ככה בדיוק אותם גורמים צבאיים הזויים נתנו למפלצת הערבית להתפתח כשכל פעם נטו לוותר על דברים קטנים מחשש למלחמה. מדברים  פעוטי ערך של גניבת כלי רכב ושריפת שדות, ועד שזה הגיע לגירוש יהודים והפקרת ביטחון ישראל עליה כבר שילמנו באלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. פעם הם עוד קראו לזה קורבנות השלום…

ועדיין לאחר כל הניסיונות והאלטרנטיבות המדיניות והבריחות החד צדדיות וההסכמים, עדיין משיכים להלעיט אותנו עם אותה השקפה שכבר מזמן פשטה את הרגל.

ואספר אפיזודה שהייתי עד לה באופן אישי. בתקופת שלטון שרון מספר חודשים לפני שהכריז שרון על תוכנית הגירוש מגוש קטיף. התקיים כנס חירום של רבני חב"ד ורבני פיקוח נפש בביתו של כ"ק האדמו"ר מערלוי זצ"ל בחודש טבת תשס"ד בשכונת קטמון בירושלים. זכיתי להשתתף באותו כנס מרטיט ש"דבר ה' זו הלכה" נשמעה שם בקול רמה. ואמר אז האדמו"ר מערלוי, שכל מי שמבחין רואה בבירור שההלכה שהכניס מרן הבית יוסף בסימן שכ"ט שיש לצאת  נגדם למלחמה על עסקי קש ותבן היא נכתבה ברוח הקודש. והסביר כי זוהי הלכה שלא הייתה מציאותית בתקופת הגלות, ורק לתקופתנו היא נהייתה רלוונטית. ואמר האדמו"ר מערלוי בהתרגשות שיש לפרסם בכל מקום את העניין והסכנה שבמסירת שטחים.

ונסיים בדברים שאמר הרבי  לאדמו"ר מסדיגורא זצ"ל היום לפני 38 שנים בדיוק ביום ד' תמוז תש"מ ונראים כאילו נאמרו למצב העכשווי  ממש: "ה"בית יוסף" כבר הבהיר זאת בפירוש, מיוסד על הגמרא בעירובין לגבי נהרדעא, שאפילו "ממשמשים לבא" "על עסקי תבן וקש" – יחשוב יהודי ויטען, לכאורה, הרי רצונם בסך הכל בקצת עשב וקצת קש, ומיד אומרים הם נחזור בחזרה – יאמר היהודי – תן להם קצת עשב ואחר כך  נראה מה יקרה, שכן אף פעם לא יהיה מאוחר מלהלחם בהם – קובעת "תורת אמת" שהיא גם "תורת חיים" שאסור להניח להם להכנס אפילו רגעים ספורים כדי להבטיח מצב שלא תהא "נוחה הארץ ליכבש לפניהם", ובעצם יום השבת (לא כתמיד שצריכים לפתוח במלחמה שלשה ימים קודם השבת) יש לעמוד עם נשק ולהכריז שלא יתנו להם להכנס.

ובהמשך השיחה אמר הרבי  לאדמו"ר מסדיגורא זצ"ל "הרי אילו תזכו – תהיו אתם ה"סוללים את הדרך" ומפרסמים, ובקול רעש גדול דוקא. – שזהו ה"קול גדול ולא יסף" מאז מתן-תורה – בבחינת "תלמיד ותיק שעתיד לחדש" את דין הגמרא שנקבע ע"י הבית-יוסף בשולחן ערוך לגבי "נהרדעא" שניתן למשה מסיני. ואין צורך לחדש בכך מאומה – כי אם לחזור על פסק דין הנ"ל, ולהוסיף – שזהו דבר שהזמן גרמא הקשור ב"פיקוח-נפשות".

מימין לשמאל: הרב דרוקמן שיחי'; הרב שמואל-אלעזר הלפרין ע"ה; האדמו"ר מערלוי זצ"ל. צילום: שי גפן,