כך נוסדה רשת אהלי יוסף יצחק • שניאור זלמן ברגר

שניאור זלמן ברגר

ייסוד הרשת החל בעקבות הוראת הרבי באגרת מה' תמוז תשי"א לר' זושא הפרטיזן (וילימובסקי) להקים רשת בתי ספר חב"דיים, שתיקרא רשת אוהלי יוסף יצחק: "הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשריות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדת חינוך שיסדנו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש"" .

במקביל להוראה זו, הורה הרבי לאגודת חסידי חב"ד להירתם למען הקמת הרשת. ההוראות ניתנו בשלהי תשי"א, ומספר חודשים אחר כך הוקמו מסגרות לימוד לשעות אחר הצהרים בכמה ערים בארץ הקודש. בינתיים הרבי מינה 'מבקרים' לארגון החדש – הרב אליעזר קרסיק ור' אברהם פריז.

בתקופת הקמת הרשת, ביקש הרבי מאגודת חסידי חב"ד ומנהל הרשת ר' זושא, לצרף צעירים להנהלת הארגון. במכתב הנזכר שוב עורר הרבי אודות נחיצות הענין, ובשל כך, בימים הבאים נערכה אסיפה ב'נחלת בנימין', במטרה להוסיף צעירים להנהלת הרשת. אל בית הכנסת הגיעו ראשי אגודת חסידי חב"ד, מנהל ומבקרי הרשת ועוד מחשובי וגדולי החסידים בתל־אביב וסביבותיה. במהלך האסיפה מינו המשתתפים את הרב דוד חנזין, ר' זושא וילימובסקי ור' מאיר בליז'ינסקי ל"הנהלה מיוחדת", למען שיוך מוסדות חב"ד לזרם בלתי זרמי, כפי הוראת הרבי, וכך לסלול את הדרך להקמת רשת חינוך חב"דית. שלושה אלו ניהלו בפועל את הרשת בראשיתה.

באותם ימים היו בחינוך הרישמי בארץ ישראל מספר זרמים. הרבי תבע מאגודת חסידי חב"ד בראשות הרב אליעזר קרסיק ומנהלי הרשת, שידאגו לפתוח 'זרם בלתי זרמי' אליו תשתייך חב"ד, וכך לא תהיה מזוהה פוליטית. הרבי לחץ על כך מאוד והתנה בכך את פתיחת בתי הספר. על ההנהלה החדשה הוטל, אם כן, לעשות הכל כדי לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת 'זרם בלתי זרמי' ולאחר מכן להקים בתי ספר. זמנם היה קצר, שכן הרישום לשנת הלימודים הבאה כבר החל ובשל כך הרבי זירז ללא הרף.

בעקבות הבקשות החוזרות ונשנות של הרבי, לא המתינו לאסיפה נוספת, ויחד עם ר' אברהם פריז נותרו ב'נחלת בנימין' כדי להתייעץ בנוגע למהלכים הבאים. כאשר השעה התאחרה, נסעו לבית הרב חנזין בפתח תקוה, שם ישבו במשך כל הלילה ודנו אם יש להקים בתי ספר במקומות בהם ישנם מוסדות חינוך של אגודת ישראל. ר' מאיר בליז'ינסקי בזיכרונותיו מספר על הנושא המרכזי עליו שוחחו במשך שעות ארוכות: "מה רוצים אנו. אם כוונת אדמו"ר שליט"א, להילחם עם אגודת ישראל או לא. כבר היה קיים אז זרם אגודת ישראל.

לכאורה מה צריך לפתוח זרם חדש, הלא יש כבר של אגודת ישראל. לאחר דין ודברים וליבון האפשרויות, סוכם אצלנו שלא זוהי הדרך ללחום עם אגודת ישראל. אלא שנלך למקומות שאין שם אגודת ישראל, כי במקומות בהם הם לא יכולים להגיע, אנחנו כן נגיע. סברנו כי זוהי גם סברת אד"ש". בתקופה הבאה הבהיר הרבי שאכן זוהי דעתו, שיש לפתוח בתי ספר במקומות שאין מוסדות זהים.

השלושה כתבו לרבי על בחירתם, וקיבלו על כך מענה מפורט ובו גם הוראה להיפגש עם מר זלמן שזר, אז חבר הכנסת וחבר הנהלת הסוכנות. כהוראת הרבי, הם נפגשו עם שזר והמשיכו לדווח כל העת על הנעשה. כמו כן, כדי לזרז את הקמת בתי הספר פנו הם אל הרב שלום בער ליפשיץ, יו"ר הפעילים [כיום – יד לאחים], שהציע להם מקומות אליהם לא הגיעו פעילים אחרים. בתחום זה היו כולם 'ירוקים', וראשי אגודת חסידי חב"ד עמדו לימינם וסייעו להם בכל עת.

חרף אי ניסיונם, עשו מנהלי הרשת כל מה שביכולתם כדי לפתוח במהירות האפשרית בתי ספר, לנחת רוח הרבי. בתקופה הבאה, ישבו חברי הנהלת הרשת לאסיפות ליליות ממושכות, כדי להתוות את הדרך החדשה בה עליהם לפעול, בהכוונת ועידוד הרבי. הפעילות העיקרית נסבה, כמובן, סביב אישור ה'זרם הבלתי זרמי', ומי שהצליח להשיגו במאמצים רבים היה ר' זושא וילימובסקי. בזכות האישור המיוחל הפכה לגוף רישמי וממוסד, וכיוון שכך, הכינו חברי ההנהלה תקנון ובו חלוקת עבודת ההנהלה לוועדות, ובט"ז תמוז תשי"ב נשלח התקנון לרבי.

להלן ציטוטים נבחרים מהתקנון:

"הנהלה והגזברות:
הרב דוד חנזין, מאיר בליז'ינסקי, זושא וילימובסקי.
"ומתחלק לג' וועדות.
א. וועדת כספים. ב. וועדת הוראה. ג. וועדת ארגון והמוציא לפועל.
"יו"ר וועדת כספים הרב דוד חנזין
יו"ר וועדת הוראה מאיר בליז'ינסקי
יו"ר וועדת ארגון ומוציא לפועל זושא וילימובסקי

"תקנה ראשונה: ההנהלה היא המאשרת כל דבר של התחדשות ברשת בהסכמת ובהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א…".

בפועל, במשך השנים, היה הרב חנזין יו"ר הרשת, ושאר חברי ההנהלה המוזכרים לעיל ואחרים סייעו בעדו בכל כוחם. ההצלחה האירה להם פנים חרף כל הקשיים. כבר בתחילת שנת הלימודים תשי"ג הקימו ארבעה בתי ספר, ובשנים הבאות צמחו עוד ועוד בתי ספר וגנים ובהם אלפי תלמידים. מנהלי הרשת לא נחו ולא שקטו, אלא נסעו מבית ספר לבית ספר וממשרד ממשלה למשנהו כדי להקים עוד מוסדות, להוסיף כיתות ותלמידים ולשפר את המצב בגשמיות וברוחניות.

אגודת חסידי חב"ד סייעה בדרכים רבות לייסוד בתי הספר, פיתוחם וביסוסם, ליצירת קשרים ובייצוג הרשת במשרדי הממשלה. המבקרים וחברי הנהלת אגו"ח ביקרו בבתי ספר, סייעו בעבודה מול הרשויות המקומיות, בניהול הרישום והן בייחס כלפי חוגים אחרים. כמו כן דיווחו לרבי והשתתפו באופן פעיל באסיפות. על העושים בצורה אקטיבית ביותר נמנים: הרב אליעזר קרסיק כיו"ר אגו"ח ומבקר, הרב אברהם פריז כמבקר והרב פיני'ע אלטהויז כחבר הנהלת אגו"ח.