-
שאלה זו יכולה להשאל בשתי צורות, האחת רגשית והשניה שכלית. אלוקים, עד מתי? למה? אך לא מעט אנשים מחפשים תשובה שכלית על השאלה הזו: איך אלוקים אפשר את אותו טבח נורא ביום מר ונמהר "השבעה באוקטובר"? • מנחם ישראלי בטור דעה • לקריאה
יוסי סולומון|י׳ בסיון ה׳תשפ״דשאלה זו יכולה להשאל בשתי צורות, האחת רגשית והשניה שכלית. על השאלה הרגשית אין כאן ניסיון לענות, הכאב הוא כאב הוא כאב.
אלוקים, עד מתי? למה? "למה יאמרו הגויים איה אלוקיהם"? אך לא מעט אנשים מחפשים תשובה שכלית על השאלה הזו: איך אלוקים אפשר את אותו טבח נורא ביום מר ונמהר "השבעה באוקטובר"?
ובכן, אינני מתיימר להיות "יודע דעת עליון" רק ברצוני לעשות קצת סדר בכל הבלאגן שנוצר בראש.
הארה קטנה: "השבעה באוקטובר" זהו התאריך הלועזי, בתאריך העברי זהו יום החג "שמחת תורה" (כב' תשרי).
ואני שאלה: למה שגור על הלשון שלנו "השבעה באוקטובר" ולא "שמחת תורה"?
חוששני לומר את התשובה, אבל כנראה שאין מנוס. מדינת ישראל על מוסדותיה השונים (תקשורת, אקדמיה, פוליטיקה ועוד) מעדיפה לאמץ את השפה הלועזית הבינלאומית מאשר לאמץ את שפת התנ"ך היהודית השורשית.
במילה אחת: "פרוגרס". בשתי מילים: "נאורות ליברלית".
ומכאן נעבור למספר תובנות בעניין:
1. מיד לאחר האסון, התפרסם בגופי תקשורת שונים נתונים מדהימים. מספר קיבוצים שומרי שבת וחג על גבול עוטף עזה, ניצלו מן הטבח. המחבלים הגיעו עד אליהם ולא נכנסו, או משום שחוסלו על הגדר, או משום שלא הצליחו להכנס ופשוט הלכו למקום אחר.
אז איפה אלוקים היה "בשבעה באוקטובר"?
הוא חגג בבית הכנסת את החג "שמחת תורה".לכשעצמי, אינני מקבל תשובה זו.
אני בהחלט רואה יד ה' בכך שקיבוצים שומרי שבת ניצלו, ואמרו חכמים "יותר ממה ששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת עליהם".
אבל זה עדין לא יכול לתת הסבר על המחזות הזוועתיות-מפלצתיות שראינו בקיבוצים האחרים, שריפת תינוקות וילדים שלא חטאו.
מבחינת ההלכה, גם אלו שחגגו בפסטיבל הנובה, הם ילדים ("תינוקות שנשבו"), יהודים שלא זכו להכיר את מתיקות התורה וקדושתה. בטח שאי אפשר להצדיק מבחינה דתית זו את האסון הנורא.
2. יש שקישרו את המחזות הנוראיות בשמחת תורה, למחזות הנוראיות שהתרחשו ביום הכיפורים תריסר ימים לפני שמחת תורה.
ביום הכיפורים הלכו מפגינים בשאט נפש, עם דגלי להט"ב, בחסות בג"ץ, והפריעו והרסו ופגעו בריכוזי תפילה יהודיים, ביום הקדוש בשנה.
יש הרוצים לומר שמזה השתלשל (באופן שמיימי כמובן) טבח שמחת תורה.
גם זה עדיין לא מסביר את אסון הטבח הנורא, משתי סיבות: א. לא סביר בעיני שיהודי שהוא "תינוק שנשבה" (!) ובטפשותו הרס תפילה של יום הכיפורים, ראוי לעונש כ"כ מבעית. ב. אבל, גם אם נניח שכן, גם אם נניח שהוא ראוי לעונש החמור ביותר, עדיין, הרי יש בהחלט טיפשים/מנוולים שהרסו ריכוזי תפילה ולא נפגעו כלל, ולאידך יש שנפגעו בצורה האכזרית ביותר והם לא פגעו כלל בקדושת בתי הכנסת, ואדרבה.
3. מה שנכון הוא שאלוקים היה בשמחת תורה על גבולות ארץ ישראל, והגן משם על עם הקודש בצורה נסית ומופלאה ביותר.
הרי כל בר דעת מבין שהתוכנית של החמאס, הייתה צריכה להתבצע ביחד עם חיזבאללה בו זמנית. לפלוש לארץ ישראל וכו' וכו' וכו'. וה' הציל אותנו…
כיצד זה נמנע? למה חמאס נכנסו לזירה בלי חיזבאללה?
תשובה:
בשמחת תורה ראינו את צה"ל העוצמתי על מערומיו, בשמחת תורה התגלה צה"ל בקלונו (ומאז העניין רק הולך ומתעצם) לא צבא יבשה לא טנקים לא מודיעין, ולא חיל אויר ומטוסים, שום כלום.אז מה עצר את החיזבאללה???
למה הם לא באו בהפתעה???
אין זאת כי אם "אצבע אלוקים היא".
"מאת ה' הייתה זאת – היא נפלאת בעינינו".יש הסברים טכניים, שחמאס ראו מומנטום (במסיבת הנובה) ולכן חטפו אותו בלי לחכות לחיזבאללה ועוד. אך גם הסברים אלה מוכיחים כיצד ה' שומר עלינו בדרך הטבע.
אבל עדיין זה לא מספק..
נניח שהיה כאן נס מטורף שמנע רצח עשרות אלפים, ואולי אפילו קריסה טוטאלית של מדינת ישראל. וואו, אכן נס גדול היה כאן. אכן נמנע כאן טבח נורא פי עשר/מאה/אלף.
אבל הקצת הזה שכן הצליחו החמאס לרצוח ולשרוף, עדיין קשה: איך אלוקים אפשר את ההצלחה הזו של החמאס?
4. האמת היא שהשאלה בכלל לא נכונה, ולא מתחילה מעיקרא: במקום לשאול איפה אלוקים היה, צריך לשאול איפה הגנרלים שלנו היו?
ה' נתן עוצמה לצה"ל, יש מספיק אנשים כישרוניים, יש הרבה יכולות ביצוע, וברור שאילו היו עומדים הכן לקראת חמאס, היו מונעים את הרוב המכריע של הזוועות.
ומתברר שהיה גם מספיק התראות לפני האסון, אז איפה היו הגנרלים שלנו? למה הם לא הכינו את הצבא???
מספרים שפעם היה יהודי שהחל לטבוע בים, הוא צעק: אלוקים, תציל אותי.
הגיעה ספינה, אמרו לו: בא תעלה על הספינה, נציל אותך מטביעה. אך היהודי שלנו התעטף בצדקנות טהרנית שכזו וענה: לא, רק אלוקים יציל אותי.
נסעה הספינה לדרכה והיהודי ממשיך לזעוק לשמים, ואז עבר שם מסוק. שלחו לו חבל הצלה, בא תעלה ונציל אותך. והוא שוב בשלו: לא, רק אלוקים יציל אותי.
הוא כבר מתחיל לבלוע מים ואז עוברת שם צוללת, בא, נציל אותך. אך הוא עקשן כפרד, מייחל רק לאלוקים…
סוף דבר הוא טבע.
כאשר הגיע היהודי לבית הדין של מעלה, אמרו לו השופטים, אתה מתחייב בנפשך, כיון שגרמת לעצמך למות.
היהודי שלנו החל לצרוח, מה?!?! אני סמכתי על אלוקים שיבוא להציל אותי, ואתם מאשימים אותי?!?!?!
בשלב הזה התערב אלוקים וענה לו: תראה, אני שלחתי לך ספינה מסוק וצוללת להציל אותך, אני את שלי עשיתי, אתה זה שלא רצית לקבל את עזרתי…
עד"ז בענייננו, אלוקים שלח מלא סימנים, באמצעות תצפתניות, ובאמצעות אזרחים אחראיים שידעו לנטר ולגלות את צפונות החמאס, שהנה הולך להיות אסון, חמאס מתכנן לפלוש לישובים יהודיים בעוטף עזה. והיכן היו הגנרלים שלנו???
כאן המקום להוסיף: יש אומרים בצורה חדה וחריפה, איפה אלוקים היה ב"שבע באוקטובר" הוא היה היכן שהיו תושבי עוטף עזה ביום הגירוש.
הענין הוא לא שמחה לאיד, חלילה, אלא ההבנה שאם לא נכריז טעינו תעינו ותעתענו, שמחנו בחורבן גוש קטיף, ודמיינו שהם – הדתיים הללו – המכשול לשלום, אם לא נבין את הטעות עד כה, לא נוכל להתחיל לתקן מכאן והלאה.
וכפי שהתורה תיארה לנו בדיוק (במדבר לג.נה.): "וְאִם־לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִים בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ".
והנה, לא זו בלבד שלא גרשנו אותם, עוד זאת חטאנו וגרשנו יהודים למסור חלקי ארץ ישראל לערבים.
אז "איפה היה אלוקים בשבע באוקטובר"? הוא היה היכן שישנו הגנרלים, הוא היה היכן שהיו תושבי עוטף עזה ביום הגירוש, הוא היה עם יצחק רבין בעת החתימה על הסכמי אוסלו ועם אריאל שרון ביום הגירוש מגוש קטיף.
אלוקים נתן לנו את הבחירה "לחיים או למות" אנחנו הבאנו על עצמינו "דם ואש ותמרות עשן" ומה לנו כי נלין על אלוקים שעוד עושה לנו נסים???
5. ולאחרי ככלות הכל, למרות שהמחדל רשום על הגנרלים הישנוניים שלנו, הגנרלים שלא טיפלו בסרבנות, הגנרלים משובטי "קרן וקסנר". למרות שהאסון רשום על מחוללי הסכמי אוסלו הסכמי וואי והגירו1 מגוש קטיף.
למרות הכל ובתוך הכל רואים בתוך האסון הזה יד ה' מופלאה, אלוקים הציל אותנו מעצמינו.
מאז הקמת הממשלה הנוכחית ראינו קבוצה של אנשים שלא מוכנים לקבל את הדמוקרטיה, לא מוכנים לקבל את הכרעת הרוב. שנה שלימה של מחלוקות, שנה בה שמענו מכמה זוויות "אנחנו לא אחים", דיבורים על מלכות יהודה ומלכות ישראל, שמענו בכמה ראיונות מפי חסרי אחריות על "דם וגופות בירקון", ר"ל.
סוף כל סוף התפוצץ הגועל נפש הזה ביום הכיפורים (הפריעו ליהודים להתפלל כפי מסורת אבותיהם, בארץ ישראל, ביום הקדוש בשנה) זה היה רק ענין של זמן שנתחיל לירות אחד בשני ברחובות.
בסוריה (השכנה הצפונית) ראינו מה "מלחמת אזרחים" יכולה לגרום, כמחצית מיליון הרוגים בסוריה, סורים הורגים סורים. כדי שמלחמה כזו תהיה בינינו צריך לפמפם השכם והערב "אנחנו לא אחים" "אנחנו לא אחים", אילו חלילה הטירוף הזה ("מלחמת אזרחים") היה מתחיל, חזקה עלינו שהחמאס חיזבאללה ושאר "אוהבי ישראל" היו מצטרפים לחגיגה… היל"ת ה"י.
ואז באו חמאס וטירפדו למנוולים מהתקשורת והפוליטיקה את מחול השדים של "מלחמת אזרחים".
הם – החמאס – הזכירו לנו שאחים אנחנו, יש יהודים שרק בירידה מן הרכבות, בכניסה למשרפות, רק אז נזכרים שהם יהודים-אחים… כולנו בני אבא אחד בשמים, ומעתה ברור לכולנו שלא תהיה "מלחמת אחים".
יש מי שמנסה להחזיר אותנו לתוך השנאות בינינו (בעיקר התקשורת) אבל אמונתי ותקוותי חזקה ומוצקה, הם לא יצליחו, כי אחים אנחנו, בדור הגאולה הננו.
6. פרט נוסף יש כאן: התקשורת המנוולת שעודדה את "מלחמת האזרחים" בינינו יושבת על תרבות פרוגרסיבית, זו שמחקה את הסממן היהודי ביום הכיפורים, זו שהניפה דגל להט"ב למען פירוק הזהות היהודית האנושית המגדרית והמשפחתית.
על רקע טשטוש הזהות, כאילו ר"ל אין בנו משהו יהודי ייחודי, תחושת "עם ככל העמים", "אנחנו לא אחים", על רקע מדינה אזרחית זו התקדמה לה "מלחמת אזרחים".
כאשר חמאס קם עלינו לרוצחינו נפש, בבת אחת חזרנו להיות אחים, ובבת אחת חזרנו להיות יהודים.
יהודים רבים נותנים דעתם על המשמעות היהודית הפנימית. יהודים מתחילים להבין שיש להם זהות יהודית.
וזה לב הענין: התרבות הפרוגרסיבית מקדשת את חיי הפרט, אפילו על חשבון הכלל. אתם בטח זוכרים את גלעד שליט, החזירו אותו – עכשיו. אפילו בתמורת שחרור אלפי מחבלים. אבל מה יהיה על כלל ישראל??? שחרור מחבלים יסכן מליוני יהודים… את התרבות הפרוגרסיבית זה לא מעניין… מעניין רק הכאן העכשיו והיחיד (האיש הפרטי).
כעת, בעקבות הרצח הנורא, נופלים אסימונים. כעת ברור שהיחיד לא קדוש יותר מהציבור. כעת אנחנו במעבר חד מתרבות האינדבדואל הפרוגרסיבית שמחקה וטישטשה את הזהות היהודית, אל תרבות האומה היהודית הבריאה, שהיחיד מוסר את עצמו למען כלל ישראל.
וזה רק הפרומו לתובנה החשובה ביותר:
7. וכאן תובנה חדשה, שעדין חלקה לוטה בערפל מבחינה מסויימת, הגענו לשלב חדש, קומה חדשה בארץ ישראל בדור הגאולה.
מלכנו דוד אומר בתהלים "מאויבי תחכמני". כלומר: מתוך שאיפתם של אויבי אהיה חכם יותר ואבין מה נדרש ממני ולהיכן לכוון את צעדי.
המחבלים יימח שמם קראו למלחמה זו "טופן (מבול) אל-אקצא" כלומר: הם מכוונים את מלחמתם על אל-אקצא, ומתוך כך ברור לי שלשם פנינו מועדות, המלחמה הזו היא לא על עזה, המלחמה הזו היא על הר הבית.
מתחילת המלחמה הציע משה פייגלין לקרוא למלחמה זו בשם "מלחמת המקדש".
דבר מדהים נוסף, הרב אלי' וולף פרסם (ביוטיוב) רמז מדהים על העניין של "עזה" בכתבי רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש, הידוע בכנויו ר' לוי'ק) וכך הוא מסביר: עזה היא מלכות דקליפה, והיא לעומת בית המקדש מלכות דקדושה (בתנ"ך מסופר על שמשון הגיבור שעקר את דלתות עזה שהיו באורך 60 אמה, וזה מקביל לאורך בית המקדש שהיה אולם (40 אמה) וקודש הקודשים (20 אמה)), וכאשר יכניעו את עזה, אז נוצר הפתח לבניין בית המקדש.
אינני יודע כיצד יפול דבר, רק דבר אחד ברור לי, מן המלחמה הזו נעלה כולנו לבית המקדש.
אז "איפה היה אלוקים בשבע באוקטובר"? הוא הלך להעיר ולעורר אותנו כדי להתכונן לקראת בית המקדש השלישי.
האם התעוררנו? בטח.
התעוררנו, ועלינו להעיר את כל מי שסביבנו.ויה"ר שהשתלשלות האירועים, יהיו בחסד וברחמים.
"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", בקרוב ממ"ש, בהתגלות המלאה של הרבי מלך המשיח.
תגיות: הרב מנחם ישראלי