שלושים שנה לפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס

שרגא קרומבי, בית משיח

פרשיות מעטות בהיסטוריה של הדור השביעי זכו ליחס מיוחד ונדיר מהרבי מלך המשיח שכלל הוראות מפורטות על כל פרט ופרט במהלכן, הן בהוראות מאחורי הקלעים והן בשיחות פומביות בפני הציבור כולו. כך ניתן למשל לציין את הפרשיה המפורסמת של משפט הספרים ואולי פרשיה או שתיים נוספות. אך בעוד בזמן משפט הספרים התנהלה המערכה כנגד המונעים מבחוץ, הרי שפרשיית בחירת ומינוי רבני שכונת קראון הייטס התנהלה דוקא כנגד המונעים מבית. אך בל נקדים את המאוחר, ולצורך כך נשוב שנים רבות לאחור.

הרבי קובע: שייך לתושבי השכונה

לאחר כעשרים שנים בהן כיהן פאר הרב זלמן שמעון דווארקין ע"ה כרבה של שכונת קראון הייטס, הוא הלך לעולמו בתאריך י"ט אדר תשמ"ה, וזכה שהרבי יצא ללוותו בדרכו האחרונה. 

כמעט שנה עברה בלא שנעשה דבר על מנת שכיסא הרבנות בשכונה לא יישאר מיותם, ורק בחודש שבט תשמ"ו התעוררו חברי ועד הקהל של קראון הייטס וכתבו לרבי שברצונם להקים בית דין של שלושה רבנים. לא היה מדובר בבחירות אלא בשלושה רבנים שחברי ועד הקהל ביקשו למנות בעצמם, ועל כך ביקשו את ברכתו של הרבי. בתאריך ט' שבט ענה הרבי:

כל זה שייך כפשוט להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שי' 

במבט לאחור מתברר שהיה זה הנסיון הראשון של גורמים מסויימים לכפות על הציבור את רצונם, דבר שהרבי שלל בתכלית.

בעקבות כך החלו תושבי השכונה בהקמת ועד מארגן שידאג לעריכת הבחירות וכל הנלווה לכך, וכך הוקם ארגון "הנציגים". קודם לכן נערכה אסיפה במלון "קראון פלאזה", בה הוחלט על הקמת הארגון בו ישתתף נציג אחד מכל בית כנסת ברחבי השכונה וכן נציג לכל אחד מהמוסדות המרכזיים, כאשר על המתפללים בכל בית כנסת לבחור את הנציג שלהם. חברי הנציגים היו מעין "ועדה מסדרת" שתפקידה הבלעדי הוא לקיים ולפקח על הליך בחירת הרבנים לשכונה, אך תפקידם לא היה לבחור את הרבנים בעצמם.

לאחר שהסתיימה הקמת ארגון הנציגים, שלחו עשרים וארבעה בתי כנסת וכן חלק ממוסדות השכונה את נציגיהם, ובאסיפה הכללית נבחר הרב אליעזר זירקינד לשמש כיו"ר הארגון, תפקיד אותו מילא עד לסיום תהליך הבחירות ומינוי הרבנים. מיד לאחר מכן נשלח לרבי דו"ח מהאסיפה, ועל כך ענה הרבי: 

נתקבל ות"ח. אזכיר על הציון שיהי רצון שיכוונו אל כוונת כ"ק מו"ח אדמו"ר מרא דאתרא.

מרגע זה ואילך, דיווח הרב זירקינד לרבי באופן שוטף, כמעט מידי יום, ולעתים יותר מפעם אחת ביום, וזכה למענות מפורטים על כל שאלה וכל נושא שעלה לדיון (במסגרת כתבה זו הבאנו חלק קטן בלבד מהמענות הרבים).

את הליווי ההלכתי למהלך נתנו מספר רבנים, ובראשם הרב יצחק הכהן הענדל ע"ה ממונטריאל, אליו הפנו חברי הועד את שאלותיהם. גם הרב הענדל דיווח לרבי באופן קבוע, ואף הוא זכה לתשובות רבות, כאשר הרבי מדגיש שכל פרט צריך להיות בדיוק על פי השולחן ערוך, על מנת למנוע כל טענה ומענה לאחר הבחירות והכתרת הרבנים.

ועד אגו"ח מנסה לבחור רב מטעמו

לאחר שפורסמה ברחבי העולם החב"די הידיעה על כך ששכונת המלך עומדת לבחור רב, הגיעו לוועדה הצעות עם שמות של רבנים שונים, ובתאריך י"ז אדר שני שלחה הוועדה הודעות רשמיות המאשרות את הצגת המועמדות, לכל הרבנים ברשימת המועמדים.

בעוד חברי הנציגים עוסקים בהכנות לקראת בחירות לרבנים, והנה התעוררו שבעת חברי ועד אגודת חסידי חב"ד, ערכו אסיפה והחליטו להביא רב מסויים לשכונה שנבחר על ידם ברוב קולות. לאחר האסיפה הם דיווחו לרבי בתאריך טו"ב אדר שני, ומענה מהרבי היה:

היו כמה וכמה אסיפות בהנ"ל – מבאי כח כמה וכמה בתי כנסת דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד אגודת חסידי חב"ד ארגון עולמי?! 

המענה הברור השולל התערבות בנושא הבחירות על ידי ועד אגו"ח לא היה סוף פסוק. ימים ספורים לאחר מכן, בתאריך כ"ב אדר שני, כתבו שוב חברי ועד אגו"ח לרבי מכתב בניסיון להיתמם ולהסביר שהאסיפות שלהם בנוגע לרבנות הן רק בנוגע לרבנות הכלל חב"דית ולא בנוגע לרבנות שכונת קראון הייטס, אלא שגם מכתב זה זכה למענה חריף מהרבי:

מובן – שלאחרי ששנה שלימה לא נעשה כלום בנוגע להרבנות דחב"ד וכיוון התחלת הפעולה היא דוקא כשראו שעושים בפועל בנוגע להרבנות דהשכונה – התחילו דוקא עתה בהנ"ל ובמילא יכניסו מהומה ופירוד הלבבות ומחלוקת וכו', ויבלבלו (או יתרה מזה) בחירות הנ"ל (שמטעמים מובנים – חלק מהם לא התענין בהם וחלק מהם נהלו באייקאט [= חרם] בהם).

כנראה רוצים להסבירני בטוב טעם ובתמימות – שכשהם יביאו לכאן רב (שבחרו 7 אנשים) – לא יבלבל זה כלל רבנות דרב השכונה וכו' וכו'

ההסברה לעת עתה לא נתקבלה אצלי.  

הבחירות יוצאות לדרך

המענות החריפים הורידו כמובן מהפרק את הרעיונות, והדרך נסללה לעריכת הבחירות על ידי התושבים. ואכן, בתאריך ראש חודש ניסן תשמ"ו, פרסמה הוועדה הודעה מסודרת לתושבי השכונה, בה מופיעים הפרטים על הבחירות הקרובות, ובה מופיעה רשימת המתמודדים: הרב אברהם אזדבא, הרב מרדכי דב אלטיין, הרב דוד חנזין, הרב שלום מרוזוב והרב יהודה קלמן מארלאו.

ההודעה הרשמית לקראת הבחירות

כדרכן של מערכות בחירות, נערכה "תעמולת בחירות" בין התושבים, אך היתה זו תעמולה מכובדת וחיובית, כיאה ליוקרתו של התפקיד. כך למשל הופץ מכתב המספר על פועלו של הרב חנזין, ומונה את מעלותיו הגדולות בגללן הוא ראוי לכהן פאר בתור "רב של הרבי". 

תעמולת בחירות למען הרב חנזין ע"ה

הבחירות התקיימו ביום ראשון, ד' ניסן תשמ"ו, בעזרת הנשים של בית חיינו – 770, כאשר למעלה מתשעים אחוז מתושבי השכונה הגיעו ובחרו במועמדים השונים, ובכך הביעו הזדהות ברצינות וחשיבות הענין. מתוך חמשת המועמדים נבחרו שלושה: הרב מארלאו, הרב אזדבא והרב דוד חנזין.

אלא שאז, כאשר הרב חנזין הודיע לרבי על כך שנבחר, הוא קיבל מענה מהרבי הקובע כי עליו להמשיך ברבנות בפתח תקוה ובועד רבני אנ"ש באה"ק.

"כבר השקיטם אדמו"ר הזקן"

מיד הוציאה הוועדה מכתב לציבור ובו עדכון לגבי בחירת הרבנים וכן לגבי המענה מהרבי לרב חנזין, והודעה שבחירת הרב השלישי תידחה לאחר חג הפסח. דבר זה הספיק עבור אלו שהבחירות היו לצנינים בעיניהם, שמיד החלו ללעוג על הוועדה ועל הבחירות, ולהאשים את הנציגים ברמאות ובכך שלא בדקו עם המועמדים קודם לפרסום שמותיהם, וכך הוציאו לעז על התהליך כולו.

מיד כתב הרב זירקינד לרבי דו"ח בתאריך ז' ניסן בו פירט את המצב בחמישה סעיפים, שאחד מהם התייחס להתנגדות שהתעוררה, וכך כתב: אחר כל הנ"ל בקשו כמה מזקני הנציגים שאגש לכ"ק אד"ש לקבל דעת עליון, כיון שבפי העם שיח' יצא ערעור על כל מה שנעשה על ידינו ואנו רמאים וכו' וכו' לפי שאנו סדרנו לבחירות רבנים שלא קבלו וכו' וכו'. לפיכך הנציגים מצפים לדבר מלכות לשקוט המלעיגים.

על הדו"ח זכו הנציגים למענה מפורט על כל סעיף, כאשר על מה שכתבו שמצפים למענה מהרבי להשקיט המלעיגים כתב הרבי:

כבר "השקיטם" אדמו"ר הזקן בתחילת שולחן ערוך שלו. יכול להוסיף – דאיתא בספרים אשר לעג – אותיות עגל.

על השאלה אם לערוך בהקדם את ההכתרה לשני הרבנים, ענה הרבי:

לאחרי גמר הבחירות (גם רב ג').

על שאר השאלות לגבי המועד הנכון להתעסק בבחירת הרב השלישי ענה הרבי:

כהחלטת הקהל שיחיו. 

ועל הדו"ח כולו ענה הרבי:

נת' ות"ח ת"ח. וגם על עסקנותם בצרכי השכונה. אזכיר על הציון להצלחה בכל הנ"ל.

מענה הרבי (בכתב יד המזכיר) על דו"ח הנציגים

ואכן, לאחר חג הפסח, ביום ראשון כ"ג אייר, נערכו הבחירות למשרת הרב השלישי. קודם לכן, במוצאי שבת קודש זכו הנציגים למענה מהרבי לקראת הבחירות:

נתקבל ות"ח, אזכיר על הציון עוד הפעם – שתהיינה הבחירות בשעה טובה ומוצלחת בכל, לטובת הכלל ולטובת הפרט גם יחד, כולל הפירוש ב"גם יחד" שבדרושי ל"ג בעומר – הילולא דרשב"י.

בבחירות נבחר ברוב קולות הרב יוסף אברהם הלוי העלער, והליך הבחירות עצמו הגיע לסיומו הטוב, בבחירת שלושה רבנים. 

"אי אפשר ש770 ואני יעברו בשתיקה"

מי שחושב שבכך הסתיימה הפרשיה – אינו אלא טועה. סיום הבחירות פתח חודש של דיונים, אסיפות ודו"חות בנוגע לחוזה עם הרבנים, מעמד ההכתרה וכן שאלות חדשות שצצו ועלו לגבי מעמדו של ארגון הנציגים, כאשר הרבי מעורב בכל פרט ופרט ועונה מענות ארוכים ומפורטים על כל דו"ח שהוכנס אל הקודש פנימה, תוך שהרבי מבהיר במענה על דו"ח מתאריך י"ט סיון שמצד אחד: "כפשוט מופרך לגמרי שאני אתעסק בהנהלת הקהל או בהנהלת הנציגים", ומאידך מבהיר כי שמכיון שקיבל "טענות משני הצדדים – שהצד השני עושה היפך השולחן ערוך – שזה הכריחני להיכנס לכל זה כי אי אפשר ש770 ואני (בתור תושב השכונה ותו לא) יעברו על זה בשתיקה (דמדשתיק אודי לי, כמו שאמרו לי בפירוש)".

מענה הרבי (בכתב יד המזכיר) על דו"ח הנציגים

אלא שגם המענות המפורטים מהרבי לא הועילו והדברים עדיין התנהלו באיטיות רבה, כאשר חברי וועד הקהל באותה עת מאשימים את חברי "הנציגים" בהאשמות חמורות. לבסוף, בתאריך כ"ג סיון כתב הרבי לועד הנציגים מענה ארוך על פני מספר עמודים, ובסיומו כתב:

לסיום בפשטות: בחרו בהם לבחור ממלא מקום להנ"ל [=הרב דווארקין ע"ה]. קיבלו על עצמם המינוי והתחילו בו בפועל (והרבה יותר מהתחלה). נעשו שערוריות וכו', ועוד "היד" נטויה.

ולכן לפי עניות דעתי: 1) יכולים לגלות כל המענות שלי, אבל כפשוט מבלי סילוף כלל (שאני טוען או פס"ד – שזהו היפך האמת). 2) בהקדם הכי אפשרי (להמעיט המחלוקת וכו'), לברר ברור כל הטענות בנוגע לבחירות הרבנות (גם אלה שלא רציתי לכותבם כנ"ל, ויחקרו אודותם אצל הצדדים) ולהמשיך ולסיים תפקידם בבחירת רבנים, מסירת כתב הרבנות (ופשיטא – כמתאים ע"פ שולחן ערוך). 3) על כל פנים קודם סיום חודש הרבנות – ירחא תליתאי.

ואם יודיעוני תיכף שהותחל בכל זה ובמרץ – ת"ח מראש.

מיד פרסמה הוועדה הודעה לציבור ובה פניה לכל מי שיש לו ערעור על הבחירות להביא אותה על מנת לבררה כראוי, ובהמשך כתבו לרבי את דעתם המפורטת בנוגע לחוזה עם הרבנים (לאחר שועד הקהל סירבו לחתום ולשלם את המשכורות). גם הפעם זכו למענה מפורט ביותר על כל סעיף וסעיף ממכתבם, וביחד עם זאת המשיך הרבי להאיץ בהם לסיים את התהליך בהקדם האפשרי.

רצונו של הרבי להביא לסיום התהליך בהקדם הכי אפשרי ניכר במענות רבים, וכך למשל בתאריך כ"ד סיון ענה הרבי על דו"ח קצר של יו"ר ארגון הנציגים:

מטובו: לברר בקהילות קודש שבניו יורק עכ"פ כמה אסיפות נערכו עד שבחרו רבניהם. כמה זמן נמשך מתחילתו ועד סופו. כמה מכתבים ופרוטוקולים הוצרכו על כל זה.

וביחד עם זאת הבהיר הרבי:

באם כוונתו שאני מחליט על דבר כל זה, עניתיו כמה וכמה פעמים – שאיני פוסק דין בכל זה, איני צד בכל זה וכו'. וכל כתבי בכל זה – כיון שהשולחן ערוך אומר לפי עניות דעתי – שהצדדים האשימו זה את זה בהנ"ל [= בפסקאות הקודמות] הרי בתור תושב השכונה – אסור לשתוק וכו'.

שיחת קודש לרגל ההכתרה

הרוחות אמנם המשיכו לסעור, אך בשלב זה כבר נראה האור בקצה המנהרה והוכרז כי ההכתרה תתקיים ביום ראשון, כ"ט סיון.

בשבת קודש זכה הקהל לשמוע בהתוועדות שיחת קודש מהרבי (שלאחר מכן הוגהה ונדפסה בלקוטי שיחות), אותה פתח במילים "בקשר עם בחירת ומינוי הרבנים שליט"א, שסיימוהו – בהשגחה פרטית, אתמול ביום ועש"ק, ערב שבת האחרון דחודש השלישי, זך סיון".

את השיחה הקדיש הרבי לתפקידם של רבנים מורי הוראה בישראל, והכח שלהם לעשות שלום בעולם, תוך שהוא מסביר מהי החשיבות המיוחדת של רבני קראון הייטס:

"ענין מיוחד בכל הנ"ל בנוגע לרבני שכונה זו: שכונה זו היא השכונה שבה חי ופעל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בעשר השנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין – עשר שנים, תקופה שלימה. ומכיון ש"הנשיא הוא הכל", הרי כל פעולה בשכונה זו (השכונה של נשיא דורנו, הדור דעקבתא דמשיחא שבו מסתיים הגלות ומתחילה הגאולה) משפעת ופועלת גם על כל העולם כולו. ובהערה מוסיף הרבי: "ולכן יש לומר שהפעולה בשכונה של נשיא דורנו פועלת ומשפעת (לא רק בכל אנשי דור זה, אפילו באלו שנמצאים בריחוק מקום וכו', אלא) גם בכל הדורות הקודמים".

את השיחה סיים הרבי בהצעה ש"כדאי ונכון לערוך התוועדות בקשר למינוי הרבנים, שבה ישתתפו כולם – הרבנים, הנציגים ובראשם הועד לבחירת ומינוי הרבנים, וגם כל הקהל – השתתפות "כאיש אחד בלבד אחד"". הרבי אף נתן בקבוק משקה כהשתתפות בהתוועדות ההכתרה. 

ואכן, ביום ראשון התקיימה ההתוועדות בזאל הקטן, וכך קוימה הוראתו הק' של הרבי לסיים את ההכתרה עוד בחודש סיון. 

כתב הרבנות של הרב מארלאו ע"ה

חודשים ספורים לאחר מכן, הסביר הרבי בהתוועדות (ש"פ משפטים תשמ"ז) מדוע התוקף של רבני השכונה הוא באופן מיוחד:

ברוב הקהילות בניו יורק וכיו"ב ישנם אנשים אחדים (עסקנים, פרנסים וכיו"ב) שהם בוחרים את רב הקהילה, ובמשך הזמן כשרואים את הנהגתו של הרב בפועל, מתברר אם מינוי זה הוא בהתאם לרצון הקהל וכו'.

לעומת זאת – מהקהילות היחידות שבהם נבחרו הרבנים על ידי הציבור כולו, הרי זו קהילת קראון הייטס, שכל אנשי הקהילה נקראו להשתתף אישית בבחירות, ורובא דרובא נענו לקריאה זו, ובוא כולם למקום קדוש, בית הכנסת ובית המדרש, ובמיוחד – ביהכ"נ וביהמ"ד של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ושם בחרו בעצמם את הרבנים – עובדה שמעניקה לרבנים תוקף הכי חזק שאין למעלה ממנו.

כיצד נקרא בית הדין?

גם לאחר הכתרת הרבנים, המשיכו לעלות שאלות בנוגע למעמדם של הרבנים ואופן התנהלות בית הדין. כך למשל בתאריך ג' תמוז תשמ"ו כתב הרב זירקינד לרבי כי הוחלט שבית הדין ייקרא "בי"ד רבני ליובאוויטש – קראון הייטס", אך הרבי שלל זאת וכתב:

פירוש הצעתם – על פי שולחן ערוך – שכל אלה שבשכונה ואינם ליובאוויטש יבחרו רבנים ובית דין וכו'.

בימים שלאחר מכן, בתאריך י"א תמוז, נערכה התוועדות נוספת להכתרת כל חברי הבד"צ, בו חתמו נציגי הקהל על כתב הרבנות, וביום המחרת בהתוועדות שבת קודש, נתן הרבי משקה לכבוד שלושת חברי הבד"צ.

לאחר מכן הכניסו הנציגים דו"ח לרבי מהתוועדות ההכתרה, וזכו למענה:

כן יבשר טוב כל הימים. אזכיר על הציון.

"חשבתי שאוכל לחזור לעיסוקיי אך טעיתי"

סיום הבחירות לרבני השכונה העלה את הצורך לקיום בחירות על מנת להחליף את חברי ועד הקהל שכיהנו באותה עת, אותם אלו שהתנגדותם לבחירות רבנים לשכונה כמעט והכשילה את המהלך כולו. כאשר ראו האחרונים שהקרקע עומדת להישמט מתחת רגליהם, פתחו מיד במסע חדש של התנגדות לעריכת בחירות לחברי ועד הקהל, תוך שהם מגייסים רבנים מחוץ לשכונה שיתערבו בנושא. שלושת הרבנים הנבחרים תמכו במהלך, אך חברי ועד אגו"ח פרסום מכתבי התנגדות וטענו שעריכת בחירות הינה המצאה חדשה ומעולם לא היה מקום לכך בחב"ד.

חודש לאחר סיום מינוי הבחירות לרבני השכונה, נאלץ הרבי לגלות ברבים את דעתו הקדושה, תוך שהוא משתמש בביטויים חריפים כנגד אלו שנלחמו בכך. בשיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ו, אמר הרבי:

ישנם כאלו שהחליטו, משום מה, שהם הבעלי בתים בשכונה זו, והם אלו שצריכים למשול ולשלוט על הציבור כולו.

ולדוגמא: כשצריכים לבחור רב לשכונה – הרי הוא ביחד עם חבריו, הם אלו שיקבעו ויחליטו מיהו המתאים לכהן בתור רב, והם ימנוהו לרב. לא נשמע דבר כזה בישראל – ש"עסקן" או כמה "עסקנים" יחליטו על דעת עצמם על בחירת רב. ועל אחת כמה וכמה כאשר אותו "עסקן" מכריז בגלוי – שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, אזי יתן כסף וכו', ואם לאו, לא יתן… ועל ידי זה רוצה לכפות את דעתו על הציבור כולו – הרי אין לך שוחד גדול מזה!

כשהתחילו לדבר אודות בחירות לרבנים – קיבלתי מהם מכתב: היתכן שאינני דואג לכך שיהיה רב בשכונה? כוונתם היתה שבודאי אמנה אותם להחליט מי יהיה הרב…

שנה שלימה מתנהלת הקהילה ללא רב – לא אכפת להם מאומה. ולפתע, כשמתחילים לדבר אודות בחירות לרבנים, ויש תקוה שיהיה מצב מתוקן, אזי מתעוררים שצריכים למנוע זאת בכל מחיר, כי אם שיקבלו כולם את מרותם שהם יחליטו וימנו את הרב שהם רוצים בו – היפך הדין ש"אין דן יחידי אלא אחד"!

ומאותה סיבה החרימו את הבחירות לרבנים ולא השתתפו בהם. ולא עוד אלא שניסו להפריע ולקלקל, לעורר ריב ומחלוקת וכו' – איסור גמור מן התורה.

כשראיתי את מצב הדברים, לא היתה לי ברירה אלא להתפנות מכל עיסוקיי, ולדאוג לכך שיסיימו את בחירת ומינוי הרבנים בהקדם האפשרי.

לא שיערתי שאצטרך להתערב בנושא זה – אין זה עניני, יש לי מספיק "טראבל" [= טרדות] מענינים אחרים, לאו דוקא ענינים של נחת רוח…

אמנם כשראיתי את מצב הדברים – לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עסקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי הרבנים יתנהל על פי השולחן ערוך, כולל – למנוע ולבטל את כל הנסיונות להכשיל או לדחות את בחירת ומינוי הרבנים!

חשבתי, שלאחרי ההתערבות וההשתדלות בנוגע לבחירת ומינוי הרבנים, אוכל לשוב ולהתפנות לעסקי, אבל התברר שטעיתי, שכן נוסף לכך שעדיין ממשיכים "בורען" [= לחתור] נגד הרבנים, עכשיו חוזרים הדברים על עצמם בנוגע עם הבחירות לועד הקהל.

ולכן יש צורך להכריז שכל מי שינסה להפריע לבחירות – "איז א רחמנות אויף אים" [= רחמנות עליו]… יותר מזה איני רוצה לפרש.

בחירת הרב אהרן יעקב שוויי

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב יהודה קלמן מארלאו ע"ה, לאחר מחלה קשה, והותיר את תושבי השכונה כואבים ואבלים. למעלה משנתיים עברו עד שחברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרבנים, הנציגים, חברי ועד הקהל ותושבי השכונה.

מעמד הכתרת הרב אהרן יעקב שוויי

בחירת הרב יוסף ישעי' ברוין

שנים מספר עברו ושוב התעורר הצורך בעריכת בחירות, אלא שהפעם הדברים היו סבוכים יותר בגלל מחלוקות רבות, כולל אפילו סביב זהות חברי "הנציגים" שעליהם מוטלת האחריות לעריכת הבחירות. בלית ברירה התקיים דין תורה בהשתתפות ארבע רבנים שנבחרו בשיטת "זבל"א" (זה בורר לו אחד), ודיין חמישי מפורסם ומוערך – הרב אברהם רוזנברג ממונסי.

ואכן, בתאריך כ"ז אלול תש"ע נערכו בחירות פעם נוספת, בהן נבחר הרב יוסף ישעי' ברוין לכהן פאר כמרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת המלך

כפי שהיה בעבר, גם בחירתו של הרב ברוין לא עברה בשקט מצד אותם אלו שהתנגדו לקיום בחירות לאורך כל השנים החל משנת תשמ"ו, ואליהם הצטרפו מנגדים חדשים, שיחדיו עשו כל שביכולתכם על מנת לסכל את מינוי הרב הנבחר. שוב ושוב נדרש בית הדין של הזבל"א לנושא, ושוב ושוב אישר את הבחירה והמינוי, ולבסוף בהתוועדות המרכזית לרגל יום הבהיר י' שבט תשע"א, נערכה הכתרת הרב ברוין, במעמד מרשים בהשתתפות נציגי הקהל, רבנים ואלפי תושבי השכונה. 

מעמד הכתרת הרב יוסף ישעי' ברוין

על המשך הנסיונות להתנגד לרבנים, על השערוריה בעת קריאת עשרת הדברות ועל הנסיון לסגור את 770 – בעז"ה בשבוע הבא.

מקורות: מאוצר המלך, קונטרס מי ברא אלה, דעת הקהל, תפארת יהודה קלמן. תודה מיוחדת לרב שלום יעקב חזן על הסיוע בהכנת הכתבה.