במרכז אירועי 'תשרי בליובאוויטש', התקיים אמש – יום אם המלכות – כינוס התמימים העולמי בפעם הארבעים וחמש ברציפות. הכינוס יוסד על ידי הנהלת ישיבת תות"ל המרכזית בעידוד מיוחד של הרבי מלך המשיח, ומנוהל על ידי ארגון 'את"ה העולמי' במסגרת מערך 'את"ה בחרתנו – תות"ל תשרי'.
את הכינוס פותח המנחה הרב שלמה חיים שמולביץ', ופורש את מטרתו – לעורר ולהוסיף חיות אצל הבחורים סביב עיקר החיים, כפי שהוגדר בכותרת ונושא הכינוס – א משיח'דיקע תמים.
להקראת פרקו של הרבי מלך המשיח שליט"א, כנהוג, מוזמן הרב דוד גבריאל – מהנהלת את"ה העולמי שעומדים מאחורי הכינוס ותוכניות החודש בכלל. האווירה המרוממת התבטאה בריקודים עם ניגון הקאפיטל, כמתבקש.
בשלב זה מוקרנים מראות קודש מהרבי אודות העיסוק בעניני משיח, ובהמשך לזה מוזמן אל הפדיום ראשון הדוברים הרב זלמן ליברוב שליח הרבי שליט"א בפלטבוש, שמשתף ומעורר את בתמימים מהזווית של בחור בשנות הנפלאות, לא לפני שפותח בניגון 'אתה בחרתנו' כבהתוועדות חסידית.
"כשהרבי אמר את שיחות הדבר מלכות, לקחנו את הדברים בצורה חיצונית", אומר הרב ליברוב בגילוי לב. "שמחנו ויצאנו מהכלים מהביטויים והגילויים הנפלאים, ולא תפסנו שהרבי רוצה משהו, שהחיים שלנו יהיו אחרת". דווקא היום, כשלא רואים ושומעים את הרבי בעיניי בשר הבחורים תופסים את הדברים בפנימיות.
כהמשך ישיר לדברים, עולה הרב בנימין גנדל, משפיע בישיבה קטנה חח"ל צפת, ומוריד למילים שלנו את הדרישה הכללית של הרבי לחיי שלנו היום. "צריך להפנים שהגאולה זה אני. כשהרבי מדבר שהגאולה כבר כאן – הוא מדבר על החיים שלי". וכך, אתה עומד מול הדברים ומתאים את החיים שלך אליהם.
לאחר אתנחתא מולטימדית קצרה מגיע רגע משמעותי של נחת רוח עצומה לרבי. לתשואות הקהל הנרגש, הת' אריה אליהו פרידמן עורך סיום על הש"ס כולו תוך שמתבל בשיחת 'הדרן' של הרבי, וחותם באמירת קדיש ובהכרזת 'יחי' שהמשיכה לריקודי 'שישו ושמחו' עזים.
האורות כבים, ועל המסכים מוקרן ראיון מיוחד עם הרב מנחם גרליצקי על רגעים ומענות יחודיים להם זכה, במסגרת תכניות 'אבוא ואראה'.
הכינוס הולך ונעשה התוועדות חסידית. הרב משה הלל, משפיע בתות"ל אור יהודה, מעורר על כך שכשניגשים לשיחות ולדרישה של הרבי, צריך לגשת באמונה פשוטה שזה שייך אלי, ולתרגם ולהוריד לחיים האישיים.
אחרון הדוברים הרב דוד אקסלרוד ממקד את הקהל שהאחריות להבאת הגאולה מוטלת עלינו וזו משימת החיים, וצריך לעמיד עצמנו יום יום מול דרישה זו. מכינוס שכזה אי אפשר שלא לצאת בהתרוממות, בריקוד חסידי והחלטה להביא לפועל את יעדו.






































































































