זכרון להולכים: הרה"ח ר' זושא ריבקין ע"ה

היום חל יום היארצייט של הרב זושא ריבקין ע"ה, שנפטר בי"ח אדר תשע"ב.

תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

הרב זושא ריבקין נולד בי"ט כסלו תרפ"ז בעיר הומיל שברוסיה הלבנה, לאביו החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמו מרת שיינא.

בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא".

בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השניה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת רוסיה תש"ו.

לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינוא שבצרפת.

כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.

בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמה לבית זיגלבוים.

נפטר בי"ח אדר ה'תשע"ב בכפר חב"ד.

מסעדת ישורון

בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.

בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא ייתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!".

בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב…".

במספר הזדמנויות הפנה הרבי יהודים מתל אביב שנכנסו ליחידות, לבקר במסעדה.

בשלב מסויים חשב לשנות את שם המסעדה ל'מסעדת ופרצת', אך הרבי הורה לו להשאיר את השם הנוכחי.

המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם.

בשנת ה'תנש"א תלה בחזית המסעדה שלט 'היכונו… היכונו… היכונו… לביאת המשיח', אך בהוראת הרבי שינה לשלט עם כיתוב 'הנה… הנה… הנה… משיח בא'.

הקמת בית מנחם

ר' זושא היה ממקימי בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד, ובמהלך בנייתו זכה לעידודים רבים מהרבי.

לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה.

הארמון למלך המשיח

ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות.

בשנת ה'תשנ"ב, הורה הרבי לרעייתו של ר' זושא שאפשר להתחיל בבניה. הרבי הורה לערוך מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו.

במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל.