זכרון להולכים: הרב בן ציון ליפסקר ע"ה

היום חל יום היארצייט של השליח הרב בן ציון ליפסקר ע"ה, שנפטר בה' תשרי תש"ע.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

נולד בה' תשרי תש"ד להוריו הרב אריה זאב ליפסקר ורעייתו מלכה.

לאחר נישואיו עם רעייתו שרה גיטל התגורר בלוד, וב'יחידות' בשנת תש"ל הורהו הרבי לעבור לנחלת הר חב"ד, שם למד ב'כולל'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל סמיכה לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב שכונה.

בשנת תשל"ח מונה על ידי הרבי לשליח בעיר ערד ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.

רבה הראשי של ערד

בשנת תשד"מ אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד: בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו.

אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.

באותן שנים נהג האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']… וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'…

תפקידים נוספים

הרב ליפסקר כיהן כמנהל בית חב"ד וראש מכון בר מצווה ערד, וכן היה חבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

פטירתו

עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה בראש השנה. במוצאי צום גדליה אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי ה' תשרי תש"ע נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.

המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר קריאת שמע עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב יעקב מנדלסון.

לרגל היארצייט הראשון, ה' בתשרי תשע"א, הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד", בעריכת ר' מנחם זיגלבוים.