הערב המיוחד נפתח כבר בשעות אחר הצהריים, כשעשרות רבות של אנ"ש ותושבי העיר התכנסו למעמד כתיבת האותיות בבית משפחת גרינברג. משם, יצאה תהלוכה חגיגית וסוחפת לעבר בית הכנסת 'בית מנחם', כשספר התורה מובל בשירים ובריקודים של שמחה, כשהקהל מלווה את המעמד בהתרגשות גלויה.
ההקפות בבית הכנסת, שנערכו ברוב עם, היוו פתיח עוצמתי לשעות הבאות. אך היה זה רק הפתח לדבר האמיתי שחיכה לקהל. עם צאת הכוכבים, נהרו המשתתפים לחצר משפחת גרינברג – מקום שהפך בשנים האחרונות ל"בית חם" למאות אנשים ביום ההילולא של רשב"י. השנה צוין במקום עשור להתוועדות המיוחדת, ומורגש היה באוויר שהשמחה הזו היא כבר חלק מהדינמיקה של הקהילה.
את המעמד כיבדו בנוכחותם רבני חב"ד מהעיר ושלוחי הרבי בעיר, שביקשו להשתתף בשמחת התורה ולחזק את הקהל בהילולת הרשב"י.
כשהודלקה המדורה המסורתית ע"י הרב אליעזר ווינר שליח הרבי לעיר והרב דן אלימי, הלהבות הגבוהות האירה את החצר ואת פניהם של מאות המשתתפים. הריקודים סביב האש היו שילוב של התעלות ודבקות, כשצעירים ומבוגרים רוקדים יחד, מתחברים ל"אש" של רשב"י ולאור התורה שזה עתה הוכנסה לבית הכנסת.
אך כשהאש קצת נרגעה בחוץ, היא רק הלכה והתגברה בפנים. השולחנות הערוכים בסעודת המצווה הפכו לזירה של התוועדות חסידית עמוקה, סוחפת וארוכה במיוחד. המשאות המרכזיים של המשפיעים, הרב מיכאל טייב והרב יהודה לייב נמנסון, נגעו בנקודות שבין הלימוד לבין ההתנהגות החסידית, כשהם שוזרים סיפורי צדיקים וניגוני דביקות שחדרו ללבבות.
השעות חלפו, השעון התקדם, אך איש לא מיהר לעזוב. זו הייתה התוועדות "של פעם", כזו שנמשכה עד אור הבוקר ממש, כשעוד ועוד אנשים מתיישבים לשמוע, לשתף ולהתחזק. במקביל, גם הנשים זכו לתוכן חסידי מעורר עם הרב יואב אקריש, והילדים נהנו מפעילות מושקעת ומלאה בתוכן, כך שכל המשפחה הייתה שותפה ללילה הזה.
כשמביטים לאחור על העשור שחלף מאז החלה המסורת הזו, ועל השילוב של הכנסת ספר התורה בערב הזה, קשה שלא להתרגש מהכוח שיש לאחדות של אנ"ש. זה היה לילה של תורה, אש ושלהבת חסידית, שהשאיר את כולנו עם מטען של כוחות וגעגועים לעבודת ה' לכל השנה כולה.
\ 
















