הלחץ החדש, הביטולים ודמי השדכנים • על הפרק

אבריימקה אייזנשטיין, חב”ד אינפו

עולם השידוכים החב”די ידע לאורך השנים עליות ומורדות, קשיים והצלחות, אך נדמה שבתקופה האחרונה מתווסף גורם חדש שמטריד לא מעט בחורים ובחורות – הלחץ. לחץ להספיק, לחץ להחליט, לחץ "לסגור", וכעת גם "יוזמה חדשה" לגביית תשלום עבור כל פגישה שלא הסתיימה בשידוך בפועל.

בשיחות שערכתי עם כמה וכמה בחורים בתקופה האחרונה, חזר על עצמו מסר מדאיג. לדבריהם, האווירה כיום היא של שלוש או ארבע פגישות בלבד, ולאחר מכן ההורים ובעיקר השדכנים מצפים לקבל החלטה. אלא שלא כל אדם בנוי אותו דבר, ולא כל קשר נבחן באותו קצב. יש בחורים ובחורות הזקוקים לזמן נוסף, לשקט וליישוב הדעת כדי להכיר באמת את מי שאמור או אמורה להיות בן או בת הזוג לחיים.

כאשר מופעל לחץ מיותר לסגור מהר, לא פעם מגיעים למצב הפוך לצערנו הרב. שידוכים שנסגרים בפזיזות, ולאחר מכן מתבטלים. התוצאה היא עוגמת נפש גדולה למשפחות, לצד כאב ואכזבה לכל המעורבים.

אין חולק על כך ששכר השדכנות הוא כסף כשר, ומי שזוכה להיות שליח להקמת בית בישראל ראוי לשכרו. אך ראוי לשאול: על מה משלמים? על עצם הפגישה, או על הקמת הבית? האם מטרת השדכנות היא רק להפגיש בין בחורים ובחורות, או להוביל להקמת בתים נאמנים בישראל מתוך יציבות, בשלות ושמחה?

אני מכיר בחורים שנפגשו עשרים, שלושים פגישות ואף יותר עד שמצאו את זיווגם. האם כעת יידרשו להוציא מכיס הוריהם אלפי שקלים נוספים על עצם הניסיון? האם כל יציאה לפגישה תלווה בלחץ מהבית: "תסגור מהר, כל פגישה עולה כסף"? האם לא קיים חשש שהשיקול הכלכלי יחלחל למקום שאמור להיות נקי, רגוע וממוקד בהחלטה החשובה ביותר בחיים?

שידוך אינו עסקה מסחרית. מדובר בבניין עדי עד, בהחלטה שמלווה את האדם לכל ימי חייו. לכן, לצד ההערכה הרבה לשדכנים ולשדכניות העושים מלאכת קודש, יש מקום לעצור ולשאול האם צעדים מסוג זה מקרבים אותנו למטרה האמיתית – או שמא מוסיפים עוד לחץ מיותר למערכת שגם כך עמוסה במתח ובציפיות.

כי בסופו של דבר, המטרה אינה לספור פגישות. המטרה היא להקים בתים בישראל.