הרב שמואל אליהו: "צריך לצאת לרחובות ולרקוד נוכח הניסים"

מנחם זיגלבוים, בית משיח

הניסים שמקיפים אותנו מכל כיוון

לפני שעות אחדות הודיע משרד הבריאות על הסרת חובת המסכות במרחבים הציבוריים. אנו גם מתבשרים על סגירת מחלקות 'קורונה' בבתי הרפואה ברחבי הארץ, ועל חזרה לשגרה במוסדות החינוך, ובכלל.

לאחרונה שמעתי שהזכרתם את דברי הרבי שאמר בסוף חודש ניסן תנש"א, שהניסים שנעשו אז [בתום מלחמת המפרץ שנגמרה בניסים גלויים – מ.ז.] הם יותר מניסי פורים וניסי פסח. הרבי דיבר אז על כך שהיו צריכים לצאת ברחובות ולרקוד נוכח הניסים…

חלפו מאז שלושים שנה, ושוב פעם אנו עדים לניסים גדולים מאוד, כאשר בעוד העולם מתמודד עם עשרות אלפי מתים במדינות השונות, הרי שבארץ הקודש מגפת הקורונה הסתיימה בניסים גדולים.

אכן הרבי אמר שצריכים לרקוד, להודות לקב"ה על הניסים הגדולים. בימים האחרונים דיברתי עם כמה מנהלי בית ספר ומפקחים שצריכים לעשות את הימים הללו לימי שמחה והודאה. אלו ממש ימי פלא.

אם נסתכל בפריזמה צרה, נראה את האירועים בפרספקטיבה מצומצמת: אתמול הייתה חובת מסיכה והיום היא אין מסיכה. תודה. שכוייח. אבל אם אדם מסתכל מלמעלה בראייה רחבה, הוא נוכח לדעת כיצד בכל העולם המגיפה הולכת ומתגברת, למעלה משלושה מיליון מתים, והמדינה היחידה בעולם שבה הדברים מסתדרים ב"ה, זו ארץ ישראל. חייבים אפוא לפקוח את העיניים ואת האוזניים ואת הלב כדי לראות את הניסים הגדולים.

אז מה בעצם חוסם אותנו מלצאת לרקוד ברחובות ולהכיר בגודל הניסים?

התבוננות. הרבי מביא את הפסוק מביא שם, "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות…" אדם שלא מתבונן באירועים המתרחשים סביבו, הוא מגיב: מה אתה עושה מזה עניין?! אבל גם ביציאת מצרים היו מי שאמרו 'מה אתה עושה עניין, גם המצרים יצאו'… אבל הקב"ה עשה נס גדול והראה שזה לא אותו דבר; המצרים לא יצאו מהצד השני של ים סוף. הקב"ה 'נאלץ' כביכול להראות להם במוחש כיצד המצרים טובעים והם ניצולים כדי שיכירו בגודל הנס.

תמיד, בכל תקופה ובכל מאורע שמיימי, יש אנשים שמסתכלים נמוך ורואים רק את אשר לנגד עיניהם. אבל מי שמתבונן ורואה את התמונה כולה, לא יכול שלא לראות את הניסים המקיפים אותנו מכל עבר.

בעזה הסמוכה לנו, ארבעים אחוז הדבקה; באירופה עדיין יש סגרים, ובחלק מהמדינות אף סגרים הדוקים; העסקים טרם אושרו לפתיחה – ורק בארץ הקודש, פחות מחצי אחוז נדבקים ומחלקות 'קורונה' שנסגרות בזו אחר זו…

יש גם את הניסים הנוספים שדומה כי התרגלנו אליהם. מדינות אויב המקיפות אותנו, קורסות ונמוגות. בלבנון, שם יש מאתיים וחמישים אלף טילים מכוונים אלינו, אין היום דלק למלא במכונית ואין אפילו שקית חלב במכולות; יש קריסה כלל–מדינתית מוחלטת; יש להם כמות אדירה של טילים, אבל אין להם את היכולת ללחוץ על ההדק. סוריה שהייתה אחת האויבות המרות ביותר, נמוגה בלי לנקוף אצבע מצידנו, בדיוק כמו שקרה בעיראק בשלטון הרֶשַע, וכפי שהרבי דיבר זאת מפורש.

את הניסים המתרחשים באיראן, אין לנו אפילו את הכלים להבין; רק לפני עשרה ימים נכנסו לתוך ליבת–הליבה שלהם, אחד המקומות הכי שמורים ומוגנים בעולם, ופוצצו שם פצצה וגרמו להרס רב. זה נס לא פחות מאשר תליית המן הרשע…

אם היינו שומעים את הרבי מדבר היום, הוא בוודאי היה אומר לנו לפקוח את העיניים ולהסתכל בניסים שמתרחשים ממש עכשיו בכל המדינות המקיפות אותנו. אדם שפותח את העיניים, לא יכול שלא לכרוע ולהודות לקב"ה.

בנס פורים צריכים לחשב חשבונות כדי להבין את גודל הנס: "בשנת שלוש למלכותו", "בשנת שבע למלכותו", "בשנת שתים עשרה למלכותו", כאשר כל הנס היה בדרך הטבע לאורך שנים רבות. מי שחי בימי מרדכי ואסתר ולא היה מתבונן בניסים, לא היה אומר 'על הניסים'…

הרב רואה את ההקבלה בין האביב של תשפ"א לבין אביב תנש"א, כאשר ארץ ישראל חווה ורואה ניסים גלויים בניגוד לנעשה בכל המדינות הסמוכות?

אין שום ספק בזה. הרבי אומר שאם אדם יפקח את עיניו, הוא ירקוד מתוך שמחה. כל הזמן יש לנו את ה'ניסך שבכל יום עימנו, ונפלאותיך שבכל עת'. בכל רגע ורגע ממש… צריך רק להתבונן בנס המופלא שה' עושה עמנו, ולהבין שזהו נס שאין כדוגמתו. נכון שגם היום מי שירצה, יתלה זאת בהצלחה של ראש הממשלה שהביא חיסונים וכולי – אבל ידוע בחסידות ובקבלה כי הניסים המתלבשים בדרך הטבע, שורשם גבוה יותר מאשר הניסים הגלויים. הרמב"ם כותב בהלכות מלכים, שניסי ימות המשיח, בתקופה הראשונה של ימות המשיח, הם בדרך של טבע ורק מתוך ההתבוננות, מבינים את גודל מעלתם.

האתגר האישי: להוסיף באהבת ישראל

בימים אלה בהם מציינים את פטירתם של תלמידי רבי עקיבא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה – אי אפשר שלא להסתכל במה שקורה בארץ ישראל, כאשר זו תקופה ארוכה שלא קמה ממשלה בגלל חרמות אישיות. רואים כיצד כמעט 'נוגעים' בהקמת ממשלה, אך לא מצליחים להקים אותה בצורה מבוססת.

איך הרב רואה את המצב הנוכחי?

נדמה שכולנו מכירים את הגמרא במסכת קידושין, אותה מביא גם הרמב"ם בהלכות תשובה, "יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות .. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו – עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות".

המציאות בעולם תלויה בכל אחד מאתנו. גם חורבן בית המקדש היה בגלל החלטה פרטית של קמצא ובר קמצא. בגלל אדם אחד אפשר לאבד את העולם כולו!

על כל אחד מאתנו להחליט האם להגביר את האהבה או להבדיל את שנאת החינם. אפשר לראות בחוש שככה זה עובד. אם אנחנו נגביר את אהבת חינם בינינו, הכול יתנקז בסופו של דבר לעוד בניין של תורה, עוד בנין הארץ, ועוד פסיעה לקראת הגאולה. ככה עולים במדרגות.

אני חוזר כעת מבית שאן, שם הקימו כעת מוסד נוסף של תורה. העיר בית שאן מלאה כיום בישיבות ובתלמודי תורה. לפני שלושים שנה לא הייתה כזאת פריחה בעיר. בשלושים השנים האחרונות, מספר הישיבות ותלמודי התורה בארץ ישראל, יותר מהכפיל את עצמו. הרבי תמיד אמר 'כפליים לתושיה', תכפילו.

בשנת תשפ"א אנחנו צריכים לשמוע את דברי הרבי מהדהדים באוזננו – 'כפלים לתושיה'. לפעמים נדמה לנו שהגענו ל'טופ'; הנחנו לכולם תפילין, מאות אלפים מדליקות נרות שבת, אבל עדיין אפשר להכפיל עוד ועוד. יש לנו את היכולת. הכי קל לבוא בטענה לביבי, סער ובנט שיכפילו את מאמציהם באהבת חינם, אבל בעצם הדרישה והתביעה היא אלי: אני, אתה והוא נוסיף באהבת ישראל וזה כבר יקרין הלאה.

אחרי מערכת הבחירות בשנת תשמ"ט, הרבי דיבר על הצורך להתאחד, שיישבו סביב שולחן עגול, כדי שלא תהיה שאלה 'מי בראש', ויגיעו להסכמות. האם זו הדרך הנכונה גם כיום?

לכל אחד יש את המשימה שלו, אבל אין ספק שהמשימה המרכזית, היא ברמה האישית: כל אחד מאיתנו צריך להסיר את המחיצות בינו לבין כל אחד אחר. את זה עושים בעבודה רוחנית פנימית.

הרב נשמע די מרוצה מהמצב, כשהוא מתאר כיצד עולם הישיבות בארץ ישראל פורח וכו'. אבל מצד שני, מה שקורה כאן, שאי אפשר להקים אפילו ממשלה יציבה, זה סוג של ירידה; מצב שאי אפשר לקבל אותו.

אינני חושב כך. אני חושב שאם עולם הישיבות הוכפל, המצב בכללותו עלה; ואם הבניה בארץ ישראל התחזקה, אז הטוב מתגבר, האור מתגבר, אורו של משיח. מה אתה רוצה, שהקליפות ישבו בשקט כאשר אורו של משיח מתחזק?!

אנשי הפרקליטות לא למדו ב'תוכמי תמימים'

בשבוע שעבר ה'מופתי' של ירושלים הוציא 'פתווה' [פסק הלכה מוסלמי] שכל מי שימכור בתים ליהודים, דינו מוות. כמדומני, הרב – להבדיל מליוני הבדלות – קרא לא להשכיר דירות לערבים ועל כך נחקר במשטרה ואולי אף הוגשה תביעה משפטית.

איך הרב מסביר את העובדה שכך נוהגים פקידי ממשלה בארץ ישראל, שמגוננים על הערבים, אך יוצאים נגד פסקי הלכה של רבנים?

(צוחק): יש לי עשרה תיקים משפטיים שאני גאה בהם. בנוגע למקרה שהזכרת, יש לי גם פסק דין של בית המשפט העליון…

בכל אופן, רב בישראל צריך להשמיע את דבר ה' ברמה ובנאמנות בלי פחד. הרבי עצמו לימד אותנו מה זה 'לא תגורו' – כמו שהוא עצמו שראה בילדותו מבית אביו. 'לא תגורו' זה אחד מתרי"ג מצות.

ומה בכל זאת פסק בית המשפט נוכח קריאתו של הרב?

נפסק לרעתי, שהרב הראשי לישראל יקים בית דין משמעתי שיורו לי מה לעשות ומה לא לומר… אני מעריך שאם יקימו את בית הדין המשמעתי, ישלחו לי זרי פרחים…

למרבה הצער, הרב הוא אחד הרבנים היחידים שאומר את פסק דין התורה ללא חת וללא פחד.

אחרי שנים שהם רודפים אחרי, מתברר שהכול עורבא פרח. אין כלום. אני אומר את זה כדי שיבינו שאין מה לפחד. הבעש"ט היה אומר, שאם אתה רואה את המלך מוקף באריות ודובים, אין לך לא אריות ולא דובים. הכל דמיונות. יהודי, ובוודאי רב, צריך לדעת שאין עוד מלבדו, וזו המציאות האמיתית. אם בראש שלך אתה חש פחד, הרי ששכחת ש'אין עוד מלבדו'.

ובכל זאת, כיצד הרב מרגיש שבעוד ששותקים ל'מופתי' המוסלמי שאמר דברים גרועים פי כמה, הרי שאת הרב מעמידים לדין?

בפועל, כל יהודי, לא רק השופטים ואנשי הפרקליטות, נמצאים כל הזמן בהתמודדות, אני זכיתי לגדול אצל מו"ר אבי הרב אליהו שלא נרתע מפני איש. הם לא זכו לגדול אצלו, הם לא למדו ב'תומכי תמימים'; הם לא היו אצל הרבי ולא למדו את השיחות של הרבי, אז מה יש לנו לצפות מהם? אין לנו תלונות כלפיהם.

אם יש תלונות שמופנות אלינו, הרי אלו על כך שלא לימדנו אותם את השיחות המתאימות, ולא הארנו להם די פנים… אנחנו זכינו והם לא זכו.

יחד עם זאת, הנשמה שלהם קדושה לא פחות משלנו; הם בני אברהם יצחק ויעקב, חלקם נכדי הבעש"ט, אדמו"ר הזקן, וכל גדולי עולם. הם לא זכו למה שאנו זכינו. לכן אין לנו שום זכות להתנשא עליהם. רק להרעיף אליהם אהבה, לחבק ולתת להם את החלק מהירושה שלהם שנמצאת אצלנו.

השיחה הלילית בין הרבי לבין ה'ראשון לציון'

הזכרתם קודם את אביכם זצ"ל ואי אפשר שלא לדבר על הקשר המיוחד ששרר בין הרבי לבין אביכם. אמנם כבר נכתב על כך רבות וארוכות, ובכל זאת, אם אפשר לשמוע סיפור לא ידוע על הקשר הזה…

פעם, כששהיתי אצל אבי הרב אליהו זצ"ל, הטלפון צלצל. השעה הייתה מאוחרת בלילה, ואני הרמתי את הטלפון. מעבר לקו אמרו לי שהרבי מליובאוויטש רוצה לדבר עם אבי. בו במקום העברתי את הטלפון.

מה נאמר באותה שיחה?

אפילו לא עלה בדעתי לשאול… ברור לי שהקשר ביניהם היה מאוד פנימי, נשגב ועליון. לא העזתי לעלות בדעתי שאני יכול לשאול…

לפני כמה שנים התארחתי באחד מכינוסי השלוחים, ושאלו אותי אותה שאלה. אמרתי בליבי מה באמת היה סוד הקשר ביניהם. בחלק מהמפגשים הידועים שלהם, הייתי נוכח, ומכיוון שכך, הלכתי לקרוא מחדש את כל רישום השיחות שהיו ביניהם בעת פגישותיהם והועלו עלי גיליון.

בין השאר ראיתי משהו מעניין שקשור לפרשיות השבוע. בפרשת 'שמיני' כתוב שמשה עבד להקים את המשכן בכל שבעת ימי המילואים אך השכינה לא שרתה. אני זוכר כמו היום איך הם דיברו על הנושא הזה, אני ממש יכול לשמוע אותם כעת… איך משה עבד ואהרן ביום השמיני ושוב השכינה לא שורה. רק כאשר היה המיזוג של שניהם יחד, שרתה השכינה.

הרבי אמר לרב [הרב מרדכי אליהו], וגם הרב אברהם שפירא היה שם: אני ניסיתי לעשות את העבודה ועדיין לא שרתה שכינה, אתם עשיתם ולא שרתה, אבל ביחד נזכה להשרות שכינה בישראל.

זה סוד החיבור של צדיקים, עצם המפגש ביניהם יש בו כח להשרות שכינה; ככל שהמפגש נעשה יותר באהבה, הוא יותר עוצמתי.

כזכור, הרבי גם ביקש מהרבנים הראשיים שיפסקו שמשיח יבוא. כשהם הגיבו שהרבי עצמו יפסוק, הרבי התעקש שזה הכוח של הרבנים דווקא.

נכון, מה שמזכיר את הסיפור של הבעש"ט שרצה להיפגש עם ה'אור החיים' הקדוש, באמרו שאם ייפגשו, תתגלה נשמת משיח.

מפגש של צדיקים שנראים לכאורה רחוקים, משני עולמות – זה מגיע ממרוקו וזה מגיע מרוסיה – אבל באמת הם הכי קרובים שבעולם. עצם המפגש ביניהם מוסיף אור וקדושה פלאית. ממש כך.

ידוע שאביכם היה כל חייו בציפייה עזה לגאולה. האם תוכלו לספר סיפור הקשור לאביכם בכל הקשור לציפייה זו?

בבית של אבא ישנם שעונים שקיבל מהבבא סאלי, שעונים מיוחדים ששמענו שהם מסמלים את ההתקדמות בגאולתם של ישראל. אחרי הסתלקותו, הגיע הבבא סאלי לבנו בחלום וביקש להעבירם למו"ר אבי. בחלום הוא הוסיף ואמר, שכאשר יגיעו המחוגים לשעה 12, יבוא המשיח. אבא היה נזהר שלא להביט בשעון.

שאלתי אותו פעם על עניין השעונים, מה זה, אך הוא לא ענה לי. אמרתי לעצמי שאני אעשה כן, וכתבתי מאמר בנושא כפי שהבנתי את העניין. הגשתי זאת לאבא ושאלתי אותו אם מה שכתבתי זה נכון. הוא הסתכל וחייך ורק אמר 'סוד ה' ליראיו'. כשלחצתי אותו בכל זאת לגבי הסוד, אמר לי דבר אחד: "קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות". זה המשפט שאמר, ולא הוסיף. הבנתי שיש משהו מאוד מיוחד ופנימי. כבוד אלוקים הסתר דבר…

כמו שאנו מכירים את כבודו, אתם בטח מנסים לחשוב על פתרונות ולהבין יותר, מעבר למה שסופר…

אני מנסה ומשתדל כל יום ליישם בחיים את מה שלמדתי מאבא ואת מה שאני קורא בהוראות של הרבי – לא להיות כמו אתמול; להסתכל מחדש על מה שקורה מסביב, ולחזק אחרים. בכל פעם אני שואל את עצמי, מה הרבי היה אומר היום? כיצד היה מפרש את המצב הנוכחי? אני מנסה להבין, להרגיש ולא לטעות חלילה בהרהורי לבי.

המפתחות נמצאים אצל רשב"י

בשבוע הבא נשמח לכבוד ההילולא של רשב"י, ל"ג בעומר. אתם ה'שכנים' של רבי שמעון בר יוחאי. סביב העיר צפת, שאתם המרא דאתרא, יש עוד תנאים רבים כמו רבי עקיבא שהיה רבו של רשב"י, רבי מאיר בעל הנס, ועוד תנאים גדולים וקדושים.

מה הסוד של רשב"י שדווקא אליו מגיעים כולם?

הוא נתן לנו את המפתח לצאת מהגלות ברחמים, כפי שכתב בעצמו בזוהר הק', שעל ידי לימוד פנימיות התורה, נצא מהגלות ברחמים. אליבא דכולם, אצל רשב"י נמצא המפתח, ולכן כולם באים לקחת ממנו את המפתח לגאולה.

כל שנה מחדש, לוקחים ממנו מפתח לחדרים נוספים – בבחינת 'הביאני המלך חדריו'. עם ישראל מבקש להתחבר לפנימיות. כשמסתכלים, רואים כיצד העולם מתקרב בצעדי ענק לגאולה, הפצת פנימיות התורה הולכת ומתרחבת יותר ויותר. זה לא הולך אחורה, אלא רק קדימה. יותר יהודים לומדים פנימיות, נשמתא דאורייתא; יותר יהודים מחפשים את קרבת ה'. אפשר לראות זאת בחוש – ואת כל זה אפשר לראות בגידול המבורך של הפוקדים את ציון הרשב"י מדי שנה.

שאלה אחרונה הנוגעת למצב הפוליטי בארץ ישראל: אין זה סוד שכבוד הרב הוא ממורי ומנחי הדרך של חה"כ בצלאל סמוטריץ יו"ר מפלגת הציונות הדתית. הוא אומר שעדיף שתקום ממשלת שמאל שנשענת על הערבים, מאשר שהימין יישען על המפלגות הערביות, ולכן טרפד ממשלה בראשות נתניהו. האומנם כך?

לא מדויק. הוא אומר שלא צריכים שהגוי יפתור ויכוח בין שני יהודים… לא זו הדרך. הדרך היא שאנחנו, בני אברהם יצחק ויעקב, נלמד לדבר בינינו בלי מתווכים. אל לנו להגיע לפתרון שהלכו אליו בעבר, כאשר היה ויכוח בין שני אחים לבית חשמונאי, הורקנוס ואריסטובולוס, בניה של שלומציון המלכה אותם ילדה לאלכסנדר ינאי. הם הלכו למפקד הצבא הרומאי פומפיוס כדי שיכריע ביניהם. וכך, במקום לפתור ביניהם את הבעיה, הם הלכו לגוי שהוא יכריע ביניהם. בזכות כך נכנס לירושלים והרג שנים עשר אלף יהודים בירושלים, ונכנס בגסות לתוך קודש הקודשים.

אז זה מה שאנחנו רוצים שיקרה היום, במקום לדבר זה עם זה כאחים? צריכים להתגבר על המשקעים ולהתקדם הלאה.

ואין חשש שבמקום זה ממשלת שמאל תקח את ראשות הממשלה?

לשמאל אין אפשרות להקים ממשלה. אין לזה שום התכנות במציאות.

אני מבקש לאחל לרב שליט"א: יאריך ימים על ממלכתו, בהרחבה, בנעימות ובלב שמח.

תודה רבה. וכן למָאר.