השר למורשת: "סביב שולחן הממשלה אני נחשף לניסים"

שניאור זלמן לוין, מגזין בית משיח

בארץ ישראל אין רגע אחד משעמם. רכבת החטופים עולה ויורדת בסחרחורת עד אימה. רגע אחד של תקווה, וכמה רגעים של ייאוש וכאב. ממשלת ישראל נושאת ונותנת עם ארגון המחבלים הרצחני החמאס למען שחרורם של כחמישים ושמונה חטופים, מתוך – לפי ההשערה הכמעט–וודאית – כעשרים בלבד נותרו בחיים. אכן, גם שלושים ושמונה הנותרים, אין חולק כי יש חשיבות עצומה להחזירם ולהביאם לקבר ישראל ברוב כבוד.

אלא שהמחיר להשבתם מתנגד גם עם המשך ביטחונם של שאר התושבים בארץ ישראל. תמורת השחרור חמאס מבקש שכוחות צה"ל יסוגו מרצועת עזה, ויאפשרו להם "להשתקם" מחדש. ממשלת ישראל נחושה למחות את הכוח הצבאי והפוליטי של הארגון לבל יהווה עוד סכנה ליישובי עוטף עזה, ולא רק.

השיחה עם השר הרב עמיחי אליהו, ממפלגת 'עוצמה יהודית' מתקיימת ביום ראשון השבוע, ערב חג השבועות.

ארה"ב מנהלת מגעי תיווך בין ממשלת ישראל למחבלים במטרה להגיע להסכם. נכון לשעות אלה, כמו תמיד, ממשלת ישראל נענתה בחיוב לנוסח מוצע של הסכם – להשבת עשרה חטופים חיים, ועוד כשמונה–עשרה גופות, תמורת 60 ימי הפסקת אש ושחרור 125 אסירים שנידונו למאסר עולם. רק חמאס, השבח לה', הוא אשר הביע סירוב לעסקה.

שוב ממשלת ישראל מוכנה לוותר על המומנטום האדיר של הלחימה בעזה, כאשר מאות אלפי חיילים נלחמים בחירוף נפש כדי למגר אחת ולתמיד את המחבלים, רק בשביל לרצות את ארגוני השמאל הדורשים את שחרור החטופים "בכל מחיר", כמו גם את מדינות אירופה.

לאחר הדיווחים על הסירוב של ארגון הטרור הרצחני למתווה החדש, 'פורום עוטף ישראל', ובו מאות תושבי העוטף, דורש הכרעה: "חזרנו הביתה כדי לחיות בביטחון – לא מטר מהאויב", הם אומרים. "סירוב החמאס מעיד פעם נוספת שארגון המרצחים לא מתכוון לשחרר את החטופים, וכי תכנית המלחמה הנוכחית לא באמת מקרבת אותנו להכרעה. אנחנו דורשים להילחם באופן אפקטיבי ולא להמשיך לצפות מאיתנו לחיות בצל מלחמה תקופה כל כך ארוכה ללא אופק. הביאו להכרעה מוחלטת ומהירה עם תכנית מעשית ואפקטיבית!"

יש לכם שליחות לנצל את המצב

כבוד השר, בוא נתחיל מהסוף – מהנקודה בה אנו נמצאים בשעות אלה. איך אתה רואה כרגע את המצב בכלל בארץ ישראל מבחינת המלחמה והכל?

גאולה.

גאולה?

כן, גאולה. אתה הולך ברחוב ורואה כיצד אנשים מחפשים את הקדוש ברוך הוא ומבקשים להתקרב אליו. רואים במוחש כיצד מתקיים בנו "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר השם".

אני רוצה לומר לקוראים שלך בצורה הכי פשוטה: לכם, חסידי חב"ד, יש שליחות לנצל את המצב. אתה רואה את זה גם על חיילנו שמגלים הרבה מאוד גבורה, ונלחמים במסירות נפש ממש כנגד האויב שלנו.

כשאני מסתכל סביב, אני שומע קולות העולים מן הרחובות נגד המלחמה, ואפילו נגד החיילים הלוחמים. אני פחות שומע גאולה…

מי שחושב שהגבורה הזו נעלמה, טועה!" השר אליהו נחרץ. "זה שיש הרבה קליפה, זה חלק מהתהליך. גם משה רבנו כאשר ירד מהר סיני עם לוחות הברית, היה צריך לשים מסווה על פניו כדי לכסות את האור. וגם אז הוא שמע קולות עולים מן המחנה…

אז הקולות ששומעים ברחוב או בכלי התקשורת נגד ונגד, אלו הן ה'קליפות' – אבל בסופו של דבר, המצב הולך ונהיה טוב. אנחנו מרחיבים את האחיזה שלנו בארץ ישראל, מרחיבים את היכולת שלנו להפיץ תורה ולחזק את הזהות יהודית בארץ ישראל. אנחנו עוסקים בחיזוק כל הדברים שהרבי דיבר עליהם, ואף סבא [הרב מרדכי אליהו זצ"ל] דיבר עליהם בהרחבה. אלו דברים שאתה רואה בחוש.

אז לא! אל תקשיב לתקשורת; כן צריך להסתכל בעיניים ובלבבות של האנשים, ותראה שמה גאולה.

הקב"ה מקשה את לבם

ובכל זאת – בשעות אלה עם ישראל יושב וממתין למוצא פיהם של המחבלים הארורים האם הם מסכימים או לא מסכימים למתווה ההסכם. בוחנים מה האמריקאים יאמרו ויעשו. איפה נעלם 'העם החכם והנבון הזה' שלא משכיל לנצל את תנופת המלחמה כדי למגר את האויבים ושוב מהסס? האין זה ביטוי של גלות פנימית?

זה נכון ולא נכון. תסתכל מה שקורה בעזה. בכל פעם שקצת עצוב לי בלב, אני פותח את התמונות מעזה ורואה את החורבן שהמטנו עליהם. אמנם כתוב שלא מסתכלים בפני אדם רשע, אבל במקרה הזה אני מסתכל על הסינווארים שחיסלנו, או על הנסראלות שחיסלנו מבלי לשאול את ארצות הברית. אני מביט בחותים שתקפנו בלי לשאול איש, ואני אומר לעצמי בהתפעלות: איזו גבורה ונחישות יש לעם הזה…

אז נכון, אני לא אומר שמשיח צדקנו כבר הגיע, ויש עדיין דרך לגאולה – אבל דווקא אתם בתור חב"דניקים שיודעים למצוא את הניצוצות גם במקום שאנשים כלל לא רואים, יודעים טוב כל כך לקחת חושך ולהפוך אותו לאור. צריך להסתכל על האור שיש במצב הנוכחי, ואני אומר לך שיש כאן אור גדול.

אתה יודע, אני מתבטא בתקשורת לא אחת בחריפות כלפי מהלכים כאלה ואחרים של הממשלה, או כלפי החולשה שמתגלה מדי פעם בממשלה שלנו, ואיני חוסך במילים. אבל כשאני מסתכל על המכלול – כשאני קם בבוקר אחרי שאני אומר 'מודה אני לפניך', אי אפשר להחמיץ את התהליכים שמתרחשים סביבנו.

היום בבוקר הודיעו שהחמאס דחה את המתווה של המתווך האמריקאי. תגיד לי אתה אם לא התממשות של הפסוק "ואני אקשה את לב פרעה". מה זה אם לא גילוי השם בעולם? אי אפשר שלא לראות כיצד הקב"ה מעורב פה בכל דבר. גם אם אנחנו מוכנים לוותר ולצאת לחגוג "רק" שלושה ימים במדבר, הרי שהקב"ה דואג להקשות את לב פרעה, ואז אנחנו כבר נהיה בתחילת תהליך הגאולה, נתקדם הלאה ולא נחזור עוד אחורה.

התהליך הזה בעיניי הוא לימוד גדול ומשמעותי עבורנו. כי אנחנו נמצאים בסיטואציה של התקדמות, ועלינו לשדר כל הזמן אופטימיות מול המרירות של ה'יאיר גולנים' למיניהם שמבקשים להישאר בגלות.

אז אם אתה שואל אותי מבחינה אמונית – אני מרגיש שאנחנו מתקדמים בצעדים משמעותיים בדרך לגאולה, גם אם יש קשיים בדרך.

בשלוש השנים האחרונות, מכהן הרב עמיחי אליהו כשר למורשת יהודית מטעם 'עוצמה יהודית' בראשות השר איתמר בן–גביר.

הרב עמיחי, יליד תשל"ט, הוא בנם הבכור של הרה"ג הרב שמואל אליהו ורעייתו הרבנית. הוא גדל בשלומי ובצפת; בחלק מהשנים למד בתלמוד תורה חב"ד בצפת, ולאחר מכן התחנך בישיבת ההסדר בצפת ובישיבת 'הר המור'. במסגרת שירותו הצבאי, לחם במלחמת לבנון השנייה.

במשך מספר שנים עסק בתחומי חינוך, ובשנת תשע"ג ייסד גרעין תורני בשם 'אורות יהודה' במגדל העמק. שנה לאחר מכן הקים את "איגוד רבני קהילות", בו הוא משמש כמנכ"ל. ארגון זה מאגד תחתיו מאות רבני קהילות דתיות ומסורתיות בכל רחבי הארץ. בנוסף הקים את ארגון "שדרים" העוסק בחיבור בין יהודי ישראל לתפוצות ובקליטת עליה. בשנת תשע"ו הקים את ארגון "צו אחד", הפועל לשמירה על ערכי החיילים שומרי המסורת.

לאחר מספר פעמים ששובץ ברשימות לכנסת, אך לא הצליח להיכנס, נבחר בבחירות האחרונות לכנסת במסגרת סיעת 'עוצמה יהודית' שכזכור רצה במיזוג עם מפלגת 'הציונות הדתית'.

אתה הבן של הרב שמואל אליהו, וכמדומני חניך תלמוד תורה חב"ד בצפת.

נכון, באמת זכות גדולה להיות בנו של אבי מורי הרב שמואל אליהו. אני מברך לא פעם אנשים שהקב"ה ייתן להם שתי מתנות: א', שיהיו גאים בהורים שלהם. ב', שהבנים שלהם יהיו גאים בהם, לפחות כמו שאני גאה באבא שלי…

אני עצמי למדתי במוסדות חב"ד בצפת בכתות ה–ו כשעוד היו בקראוונים… הייתי בין הילדים שיצאו להפגנות כדי שיבנו לנו מבנים מסודרים… מי שהיה המורה שלי, היה הרב יורם מעודה, ולמדתי בכתה עם מאיר קפלן, יוסי ביסטריצקי, אליעזר וילשנסקי, ועוד. אחים שלי למדו יותר שנים בחב"ד.

זכורני שכשהיינו מגיעים לביתו של סבא, הרב מרדכי אליהו זכר צדיק וקדוש לברכה, סבא היה מקושר מאוד לרבי, והוא היה נותן לנו יין שקיבל מהרבי ואומר לנו: "שתו, זה מהרבי שלכם". היינו אומרים לו: "סבא, אתה הרבי שלנו", אבל הוא לא קיבל והיה אומר שוב: "לא, זה הרבי שלכם, אנחנו יחד"… עד היום יש בבית של סבא יין שהרבי הביא לו.

ההשגחה העליונה הביאה את הרב עמיחי להבחר לכנסת, ומשם בדילוג מהיר לתפקיד שר היושב סביב שולחן הממשלה וחלק מהאנשים המקבלים החלטות, והחלטות בעת הזאת, כידוע, הן לא פשוטות.

הזכרת קודם את הקולות שעולים מן הרחוב, והכוונה לקולות המחאה למען שחרור החטופים "בכל מחיר". הללו טוענים כי המשך המלחמה יחרוץ את גורל חייהם של החטופים ולא יביא להשבתם. כחלק מהממשלה, האם אתה בעד המשך הלחימה או בעד החזרת החטופים?

מה פירוש? אני בעד החטופים ובעד המשך הלחימה. למה זה סותר?! זה כמו שתשאל איזה ילד אני אוהב יותר, אותו או אותו. אני אוהב את שניהם – אני רוצה גם את המשך הלחימה וגם את השבת החטופים.

אבל הטענה היא שאם הלחימה תמשך, לא יוכלו להחזיר את החטופים.

אז הם אמרו… תגיד אתה, האם הם, אנשי השמאל, צדקו במשהו אחד שאמרו ב–30 שנה האחרונות? האם הם באמת יודעים לקרוא את המציאות?!

הם ניבאו אינספור נבואות, האם הם צדקו במשהו? הם צדקו באוסלו? הם צדקו בהתנתקות? הם צדקו בלחימה בעזה? כל מה שהם אמרו עד היום – המציאות הכתה בפניהם בדיוק הפוך.

יש לי מצפן, ולו אני מקשיב. אני מקשיב לאנשים כמו הרבי מלובביץ', אני מקשיב לתורה, ואני יודע שהם צדקו בכל התחזיות שלהם עד כה, וזה מה שמנחה אותי בעת הזאת.

כשאני נמצא אתם בפורומים שונים, אני אומר להם: תגידו לי אתם, איך אתם לא מתביישים לנתח את המציאות כשאתם לא יודעים לקרוא את המציאות?! כשכל מה שאמרתם עד היום, קרה בדיוק הפוך? תלמדו קודם את המצב, תקראו את המציאות בעיניים יהודיות על פי תורת ישראל, ואחרי זה נדבר…

ואני חוזר ואומר לך שאפשר להחזיר את החטופים הביתה, ואפשר ביחד עם זה להביא את הניצחון ולהכריע את החמאס בצורה מוחלטת.

אתה אופטימי שבאמת אפשר יהיה להחזיר את החטופים למרות לחימה עצימה, או שזה או–או?

יש אנשים שאומרים בילדותיות 'נוכל לחזור למלחמה אחרי שנחזיר את החטופים'. זה לא נכון. יהיו כאן ערבויות בינלאומיות ולא נוכל לחזור להילחם. המצב הוא שאנחנו רגע ממש לפני שבירת החמאס; אנחנו קרובים לעשות לחמאס מה שעשינו לחיזבאללה, הציבור בעזה כבר מתקומם נגדו, אך במקום לשבור אותם עד הסוף, יש מאתנו שמבקשים להחיות אותם מחדש?! מי עושה החייאה לשטן? שכחנו מה הם עשו למשפחות שלמות בטבח השבעה באוקטובר?

מה שיקרה כעת, תלוי ברוח של עם ישראל. כשהרוח שלנו חזקה, כשאנחנו מאוחדים – אנחנו מסוגלים להכל. הקב"ה איתנו.

הבה נחשוב לרגע – האם מישהו חשב שאנחנו יכולים לעשות מבצע כמו המבצע מול חיזבאללה? הרי בעבר הלא–רחוק לא העזנו אפילו לסלק את האוהל שהם הקימו בהר דב על אדמת ארץ ישראל. לא צריך זכרון ארוך כדי לזכור את נסראללה הרברבן מדבר על 'קורי עכביש' של עם ישראל… האם אתה זוכר עד כמה פחדנו בכלל להיכנס לעזה.

אם רק נחשוב איפה היינו בעבר הלא–רחוק ועד כמה התקדמנו עד היום, נבין שאנחנו בתקופה נפלאה. יש כעת אור עצום של סייעתא דשמיא ועל זה אנחנו צריכים להסתכל.

האם לראש הממשלה יש בחירה חופשית בהנהגת המדינה?

השאלה היא האם באמת יש יכולת להכריע את המערכה? אתה מדבר על ההשגחה העליונה, אבל ליהודים – כמו שהרבי תמיד אומר – יש את יכולת הבחירה להיכנע ולוותר כמו שראינו באינספור פעמים… כמו שזה נראה גם עכשיו, ראש הממשלה מוכן שוב פעם לוותר על כל ההישגים, ושוב הוא מהסס העיקר להתקדם עם ההסכם שהוא רע לעם ישראל…

אכן, ליהודי יש זכות בחירה, ועם זאת הרי כתוב 'לב מלכים ושרים ביד ה". הלב של נתניהו בידי הקב"ה. ולכן, ככל שאנחנו נפעל יותר בנחישות, כך תהיה לנו סייעתא דשמיא.

כאשר סבא, הרב מרדכי אליהו, היה ביחידות אצל הרבי, בחודש אדר תשמ"ו, הם דנו האם למלך ישראל יש בחירה בנוגע לענייני הכלל. הרבי ציטט אז את הפסוק "לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו", והוסיף שמוכרחים לומר כך גם מצד השכל הפשוט, שהרי לא ייתכן שהקב"ה יפקיר, ח"ו, את גורל העם כולו לבחירתו של אדם יחיד.

אז כן, לא פעם יש לי ביקורת נגד המדיניות, וזו לא ביקורת פוליטית, אלא בטחונית נטו. אבל כדי שראש הממשלה יבחר בדרך הנכונה, העם צריך להיות יותר חזק, יותר נחוש ואמיץ, וממילא זה ישפיע גם עליו.

שוב אני מחזיר אותך לקולות שעולים מן הרחובות ומבקשים להחליש את רוח הלחימה? לא באמת אפשר להתעלם מההשפעה שיש להם…

למרבה הצער יש לנו אחים הפוגעים בעם ישראל, אבל זה אומר שאנחנו אנשי התורה והרוח צריכים להוסיף ולהגביר את האור ולהעצים את הקשר של העם עם הקב"ה. זו אכן מלאכה, אבל חז"ל כבר אמרו לנו 'לא עליך המלאכה לגמור', ועם זאת, 'אין אתה בן חורין להיבטל ממנה'.

אמנם רוב ההחלטות החשובות מתקבלות כיום בקבינט הבטחון, ובכל זאת – בשבתך בכסא המיניסטריאלי סביב שולחן הממשלה, שם אפשר לראות את ההשגחה העליונה באופן שאנחנו האזרחים הרגילים לא רואים?

אנחנו אומרים "הודו להשם קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו". הנביא מעודד אותנו לשיר לקב"ה ולספר בכל נפלאותיו.

אי אפשר לחיות בתקופה הזו ולא לראות ניסים מדי יום ביומו, ממש דברים מופלאים. רואים את זה ביתר שאת כשנמצאים סביב שולחן הממשלה, ובוודאי סביב התהליך האמוני שהממשלה הזאת עוברת.

מבצע הביפרים – השגחה עליונה

אשמח אם תוכל לתת דוגמה לדברים שרואים משם…

אתן לך דוגמה שכיום כבר גלויה לכל: באחד הרגעים הקריטיים של המלחמה, אחד העיתונאים הדליף בפומבי על המבצע המתוכנן של הביפרים. אמנם הוא לא כתב במפורש מה ואיך, אבל בחשיפה שלו ניסה לשבש את הפעילות של מבצע הביפרים, שכזכור, גרמה לפציעתם של אלפי מחבלי חיזבאללה, ויצרה מומנטום אדיר למיגור האויב מצפון.

דווקא ההדלפה המרושעת הזאת, היא זו שגרמה למקבלי ההחלטות להקדים את הפעלת הפיצוצים של הביפרים, וההקדמה הייתה בהצלחה כה רבה, הרבה יותר טובה ממה שחשבו מלכתחילה. הקב"ה הפך את ההדלפה לטובה.

יש אינסוף מקרים מעין אלה, קטנים וגדולים. אתה יושב בממשלה ושומע את הדברים מסביב, אתה רואה את הגבורה בקרב לוחמינו ורואה במוחש את רוח השם המנשבת בין החיילים בכל שלב.

אני מזכיר לך שמי שמוביל כעת את ההסכמים בינינו למחבלים, זו אמריקה. פעמים רבות הרבי מדבר על היחס הנכון שהממשלה צריכה להתייחס לוושינגטון, שאסור להתרפס או להיכנע בפניהם – ולהיפך, שבוושינגטון צריכים לראות עמדה נחושה מצד היהודים… ושוב אנחנו עומדים ומחכים למוצא פיהם, כאשר לא טובת עם ישראל לנגד עיניהם, אלא טובתם שלהם בלבד…

אני אכן חושב שהבעיה היא לא אצל טראמפ, הבעיה היא אצלנו. כשאנחנו נהיה מספיק בהירים בתוכנו, הנשיא טראמפ יישר איתנו קו. החולשה מגיעה מאתנו ומקרינה עד וושינגטון, ולכן הם מרשים לעצמם להתנהל כפי שהם מתנהלים – כאשר הם סוגרים הסכמים מעל הראש של עם ישראל.

כשאנחנו נאיר את האור שלנו, גם הגויים יאמרו "הגדיל השם לעשות עם אלה"… אנחנו צריכים לבוא מתוך נקודת הזהות הזאת, מתוך הבירור הפנימי שלנו, ומשמה זה ישפיע לכל מקום, כמו שהרבי אמר, גם על גויים העולם.