הארת פנים מהרבי • הרב שלום יעקב חזן

הרב שלום יעקב חזן, מגזין בית משיח

בשבועון זה מתפרסמת אגרת קודש של הרבי מלך המשיח אל הרב דוד משה רוזן, רבה הראשי של רומניה, לקראת חגיגת יובל ה–30 להדפסתו של בטאון יהדות רומניה.

באגרת זו מביע הרבי בשלוש מילים, כאילו בדרך אגב, את נקודת מבטו על העיתונות היהודית: "שתפקידו להפיץ היהדות". לא נברא העיתון אלא להפצת היהדות.
ומוסיף הרבי ואומר, שאם תמיד היה הכרח בהפצת היהדות – הרי בתקופתנו זו, ובפרט שזהו עיתון יחידי מסוגו – "ההכרח בזה גדול פי כמה".

כאשר מדובר בעיתון של חסידי חב"ד, אפשר לומר עליו ש"תפקידו להפיץ את בשורת הגאולה", ואם זה חשוב בכל זמן – הרי בתקופה של העלם והסתר מחד, וזמן השיא של הגאולה מאידך – "ההכרח בזה גדול פי כמה"!

זו התחושה שלנו בכל שבוע, כאשר אנו מכינים את העיתון. יש לנו תפקיד חשוב, ועלינו למלא אותו בצורה הטובה ביותר! זו זכות עצומה, וגם אחריות גדולה. הכותבים בבית משיח יודעים, שכאשר יש ספק על נושא מסויים אם מתאיים לכתוב עליו בעיתון, עלינו לחשוב שהעיתון המודפס נכנס לחדרו של הרבי, והרבי יעלעל בו. האם יהיה לרבי נחת–רוח מהשורה הזאת?

אצל הרבי ניתן לראות במוחש את גודל הנחת רוח למראה כל דבר שבדפוס. כאשר מו"לים היו מגיעים לרבי בחלוקת הדולרים ומגישים לרבי ספר חדש — אפשר לראות את קורת הרוח על פניו הקדושות של הרבי, ובמיוחד נהרו פניו הק' כאשר קיבל ביכל כתב יד קודש של רבותינו נשיאינו.

היו כמה וכמה עיתונים שזכו לקבל מהרבי מכתבי ברכה לרגל יובל כזה או אחר לקיומם, וכפי שפרסמנו במהלך השנים בבית משיח אגרות כאלה, לרגל מאה גליונות, מאתיים וכדומה. 'בית משיח' החל לצאת בתקופה של העלם והסתר, כך שלא זכינו לראות בגשמיות את תגובתו של הרבי למראה העיתון.

אבל ראו ראינו את הנחת רוח הגדול שזכינו לגרום לרבי בהוצאת בית משיח — כאשר הרבי העניק לנו, באתערותא דלעילא, את המתנה הכי יקרה מבחינתו: אוצר כתבי היד של רבותינו נשיאינו.
כבר בשנים הראשונות של בית משיח, פנה אליי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, ונתן לי מידי שבוע צילומים מכתבי–יד של הרבי, המכילים הוראות למעשה הנוגעות לכלל עדת החסידים. בהמשך הוא אף הביא לנו רשימות מיחידויות של רבנים ואדמו"רים, שהוא עצמו העלה על הכתב בזמנו, וגם חלקים מיומניו. ראיתי בזה הארת פנים מיוחדת מהרבי.

המתנה הגדולה ביותר שקיבלנו, הייתה בחורף תשנ"ז, כאשר ההשגחה העליונה הביאה לפתחנו תגלית מדהימה – הארכיון הנעלם של הרבי הריי"צ, שהיה בשביה בארכיון הצבא הרוסי, ואף אחד לא ידע על קיומו.

נסעתי במיוחד לרוסיה, ובמשך כמה ימים נברתי בארכיוני הצבא הרוסי ומצאתי מאות ואלפי כתבי–יד, מאמרים ומכתבים, של רבותינו נשיאינו. מדובר בכתבי יד מקוריים של הרביים. קשה לתאר את ההתרגשות הגדולה כאשר מחזיקים בידיים ביכל כתוב בכתב יד קודשו של אדמו"ר הצמח–צדק…

כעבור כמה ימים, מצאתי את האוצר הגדול של אלפי מסמכים מרתקים ששופכים אור חדש על ההיסטוריה החב"דית – החל מכתביו ויומניו של הרבי הריי"צ, המשך ביומנו של הרב"ש, סבו של הרבי, וכלה ב'יומן החתונה' שכתב הרה"ח אליהו חיים אלטהויז. כל המסמכים המרעישים שהתפרסמו בשבועון "בית משיח" באותן שנים היו מאוצר זה.

באותו לילה פשוט לא יכולתי להרדם. זה היה אוצר גנוז במלוא מובן המילה. אף אחד לא ידע על קיומו של אוצר בלום זה. הרגשתי שמשמים פשוט מכוונים את צעדיי, למצוא את אוצרות ליובאוויטש.

אנחנו לא חיפשנו אחר אוצר זה. למעשה, אף אחד לא ידע כלל על קיומו של האוצר בארכיוני הצבא הרוסי. אבל הרבי ידע וכיוון והוביל אותנו בהשגחה פרטית מופלאה, ומסר בידינו את הזכות לפרסם את הכתבים הללו, ולרוות את צמאונם של כלל חסידי חב"ד.

כאשר קיבלתי לידי את אוצר הכתבים, שהם ממש 'חיי נפשו' של הרבי — הרגשתי שהרבי מחייך אלינו, ומבטא בכך את גודל הנחת רוח שלו מפעולתו של השבועון. זו הייתה 'הארת פנים' מרגשת במיוחד.

לפני כשנתיים זכינו שוב להארת פנים נדירה מהרבי – כאשר הגיע לידינו, ארכיון גדול של אגרות–קודש של הרבי מלך המשיח. אוצרות יקרים מפז, שטרם פורסמו. קוראי בית משיח נהנים מאוצר זה מידי שבוע, ובכל פעם שאנו מפרסמים עוד מכתב, ועוד כתב–יד–קודש, אני נזכר בהארת הפנים כאשר היו מגישים לרבי 'דבר שבדפוס'.

אשרינו מה טוב חלקנו שרבותינו נשיאינו בחרו ב'בית משיח', ומפרסמים דרכנו את אוצרותיהם הגדולים. זו זכות גדולה, שכמובן גם מחייבת. ואנו משתדליםש לעשות את המוטל עלינו, ולעורר את אנ"ש בכל שבוע מחדש, לפעילות וחיות בכל ענייני גאולה ומשיח, עד שנזכה לבשר על דפי שבועוננומ על התגלותו המושלמת של הרבי מלך המשיח, ותיכף ומיד ממש!