תחקיר: מעון חב"ד בכל מחיר?!

נחמה ברנשטיין, מגזין דרך המלך

תינוק נולד

איזה עולם חדש, לא מוכר

ואני מרגיש בו קצת נטע זר

על הורי אני סומך, יותר מכולם

הם דואגים שיהיה לי הכי טוב בעולם

"מזל טוב!"

"מה נולד? בן? בת?"

אחרי ציפייה של תשעה חודשים, ההתרגשות רבה. תינוק חדש נוסף למשפחה. שיר המעלות נתלה אחר כבוד ליולדת, וליילוד, בעריסה וגם בעגלה, תמונה של הרבי מלך המשיח ניצבת מול פני התינוק, וכל בגד נבדק בשבע נפות, שחלילה לא יהיו בו חיות לא טהורות. כמובן, הרי הרבי מלמד אותנו שנפשו הטהורה של התינוק קולטת למן הרגע הראשון ועוד קודם לכן.

חופשת הלידה חולפת במהירות, והנה אמא נאלצת לחזור לעבודה. מי ישמור על העולל הקטן? מתחילים לבדוק אפשרויות ולהפעיל שיקול דעת: אמינות, חום ואהבה, מחיר, קירבה… מצאנו. יש מעון חרדי מצוין. חרדי, אבל לא חב"די. האם זה כל כך קריטי?

דילמה: מעון חב"ד בכל מחיר?

אבא ואמא הלכו, לא בלי חשש

והשאירו אותי במקום חדש.

איך ארגיש כאן, מה אראה, מה אוכל?

איזו מוזיקה אשמע, ובכלל…

עדיפות מספר אחת: מסגרת חב"דית, זה ברור. אבל מה עושים אם מטעמים כאלה ואחרים קל יותר לשלוח למקום חרדי אחר?

פערלה, אמא לחמישה כ"י, שיתפה אותנו בלבטים:

"היתה לנו אפשרות לשלוח למעון חב"ד, אך הוא לא תחת משרד הכלכלה, ולכן העלויות שם גבוהות בהרבה. בדקנו את המעון החרדי הנמצא בקרבת מקום, ובסך הכל התרשמנו לטובה. את האוכל הבאנו בעצמנו מטעמי כשרות, המטפלת צנועה ויראת שמים, ואפילו מקפידים שם שהאימהות יבואו בלבוש צנוע לקחת את הילדים, מה שבמעון חב"ד לא תמיד קורה, כי במעון רשומים גם ילדי מקורבים… אז שאלתי את עצמי, האם עלי בכל זאת להתאמץ ולשלוח לחב"ד"?

פנינו לחפש מקורות מתורת הרבי מלך המשיח אודות חינוך חב"ד, ממתי זה מתחיל ואיזו משמעות יש לכך.

נפתח בשיחות ומכתבים של הרבי אודות חינוך מגיל ינקות. הרבי מעורר ומדגיש לשים לב מה התינוק רואה ושומע גם בגיל הכי קטן:

"אם יהודיה, אל לה לחשוב שיש להמתין להתחזקותו של הילד, ואז, כאשר יתחיל ללכת ל'חדר' או בהכנה ל'חדר' יתחילו לספר לו אודות הקב"ה ועל התורה ומצוותיה. אלא אפילו כאשר הוא נמצא עדיין בעריסתו (בעגלה) יש לחנכו (או לחנכה) שיקלטו ו'יצלצלו' באזניים עניינים ואותיות מהתורה". (התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1456).

הרבי מבהיר כי אפילו המדע כבר גילה שכך הם פני הדברים:

"יש מי שאינם מקבלים ומצייתים עד אשר הם שומעים דעה 'חיצונית' ובכן: לאחרונה גילו הרופאים את הנאמר בתורה מכבר – שהרשמים הראשונים נקלטים את הילד קטן גם בגיל שעדיין אינו שייך להבנה, חודרים ופועלים עד לגיל של 'כי יזקין' ולכן עניין החינוך נוגע תיכף משנולד…. נהוג בעולם שכאשר רוצים לשמח את הילד וכו', תולים לפניו צורות של חתול, כלב, ארי או נשר וכו' שכל אלה בעלי חיים טמאים וכו'.

"יש לנהוג אחרת: במקום שיתלו לו תמונות כנ"ל יש לתלות לפניו קופת צדקה, ברכון, קריאת שמע או א-ב וכו', כדי שכאשר הילד יביט סביבו, יבחין בעניינים של תורה… בתחילה תהיה הבטה כו', אחר כך יבואו תנועות באצבעות ולכשיתחיל לדבר – יתעניין בדברים אלו… ואז יסבירו ולו ויספרו לו שיש תורה, שהיא הסחורה הטובה ביותר, ולכשיגדל, ואם יהיה ילד טוב, יתנו לו את הסחורה הטובה". (שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 170).

ללמוד מהחינוך של הרבי

פנינו עם הדילמה למשפיעה הגב' שרה גרינברג, וביקשנו לשמוע את חוות דעתה:

האם צריך להתעקש דווקא על מעון חב"ד בכל מחיר?

"הרבי ממשיל את הילד הרך לעץ. דווקא השתיל הצעיר צריך טיפול מסור במיוחד כדי שיגדל ישר, עוד יותר מהעץ הבוגר. על דרך זה יש להשקיע באופן מיוחד בתינוק כי נפשו רכה וכל פעולה קטנה נחקקת ומשפיעה על עתידו. לכן, מיד כשהילד נולד, כבר מקיפים אותו בדברי קדושה, נמנעים מלהראות לו ציורי בעלי חיים לא טהורים, מקפידים על אוכל בכשרות מהודרת. הגישה של העולם אומרת שלתינוק מותר, ואילו שיטתו של הרבי הפוכה לגמרי. דווקא בגלל שהוא תינוק – ניזהר יותר.

"ברור שדוקא במעון חב"ד יקפידו על כך. יקפידו שהילד יאכל אוכל בכשרות מהודרת בכל מחיר, על הקיר לא יתנוססו ציורים של בעלי חיים לא טהורים, המוזיקה תהיה חב"דית, תהיה נתינת צדקה, אמירת פסוקים, ויקיפו את הילד בתמונות של הרבי ובדברי קדושה. הרבי מספר שכבר בגיל שלוש ועוד קודם לכן הצטייר בדמיונו ציור הגאולה העתידה… על איזה גיל מדובר? עוד לפני הכניסה לחיידר. כבר אז צריך לחנך את הילד ולהחדיר בו מסרים של קדושה וגאולה.

"באחת הפעמים שנסעתי לרבי ועמדתי בתור לחלוקת דולרים, הרבי חילק מטבעות לילדים. פתאום הגיע אישה עם תינוק הישר מבית הרפואה, ילד בן יומו, כדי שהרבי יתן לו מטבע או דולר לצדקה. הופתעתי. אחר כך שמעתי שנשים רבות עושות כך – מגיעות מיד מבית הרפואה או בהזדמנות הראשונה שאחרי הלידה, כדי לקבל מטבע מהרבי. והרבי, לא נותן את המטבע לאמא, אלא פותח בעצמו את היד של התינוק ומכניס לו ביד. מדהים לראות את היחס של הרבי לתינוק שזה עתה נולד".

ומה ניתן לענות על הטענה: 'אבל במעון חב"ד שלידינו לא מקפידים על כל מה שצריך! אפילו מצאתי משחקים עם בעלי חיים לא טהורים… ומה עם הצניעות של ההורים'?

"אם יש צורך לתקן דבר מה, תפקידנו כהורים לא להתבייש, ולפנות ולבקש. לגבי טענת הצניעות, כיון שבמוסדות חב"ד, בכל הגילאים, מקבלים את כולם, מתוך מטרה לקרבם לתורה ולמצוות, מן הסתם יהיו גם נשים שמביאות את ילדיהן שלא בצניעות מהודרת. בציבור הכללי נמנעים מכך ומקבלים למוסדות רק משפחות מהקהילה, אולם הרבי רוצה שיקבלו דווקא ילדים מבחוץ, ישקיעו בהם ובהוריהם, ובאמצעות הילד, כל הבית ישתנה. ואם מדובר על המטפלות עצמן שאינן לבושות מספיק בצניעות, אכן צריך לעורר על כך ולדאוג שהמטפלות יהיו יראות שמים. כמובן, במקרה שיש קושי שלא פשוט להתגבר עליו – ויתכנו מקרים כאלו – יש לשאול משפיע", מסיימת הגב' גרינברג.

ואכן, הרבי מתבטא באופן ברור ונחרץ על נחיצות החינוך החב"די בכל שלבי הגיל:

"על פי מה ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל – פשוט שצריך להיות חינוך בני ובנות אנ"ש במוסדות חינוך חב"דיים – בכל שלבי הגיל שלהם. מובן ששמעתי על דבר כמה וכמה מאנ"ש שיחיו שנוהגים אחרת ולא עוד אלא ש"מלבישים" את זה באיצטלא של יראת שמים – ומצטער אני עליהם ועוד יותר על יוצאי חלציהם שיחיו – שהרי אלה הצאן מה חטאו. ויהי רצון שגם על אלה הנחשלים יערה רוח ממרום וכו'". (כ"ד אייר תשכ"ד, אג"ק חכ"ג ע' קפט).

ומה עושים אם ישנם חסרונות? על כך אומר הרבי שהדרך היא לא 'לברוח' ח"ו מהחינוך החב"די בגלל החסרונות, אלא לפעול לתיקונם, מתוך אכפתיות למוסד של הרבי ולחינוך הילדים:

"…ובנוגע למה שכותב אודות המגרעות שיש בהמוסד, הרי כיון שנמצא על אתר, הנה אם תימצי לומר שכמה עניינים צריכים תיקון, יתייעצו כולם יחד לתקן החסרונות והרי כל אחד מעונין בטובת המוסד והחניכות שבו ואין לך דבר העומד בפני הרצון. והדרך לזה הוא בדרכי שלום ובדרכי נועם"… (ט"ו מנ"א תשי"ז – אג"ק חכ"א ע' שסז-ח).

החלטה עם תוצאות מפתיעות

במעון אני שומע מנגינות מוכרות

אבא שר בבית ממש אותן זמירות

אני רואה תמונת הרבי ופני צדיקים

המטפלת אומרת גם 12 פסוקים

פנינו לבדוק מה קורה בשטח, ומה עושות משפחות אנ"ש שמוצאות את עצמן בהתלבטות. מירי, אם למשפחה חב"דית, מספרת בהתרגשות על התלבטות לא קלה שהיתה לה בנושא, ועל תוצאה מרגשת שהתרחשה בעקבות פתרון הספק:

"כל השנים שלחתי את ילדיי למעון חב"ד, וב"ה הייתי מרוצה. השנה נפתח מעון חדש, ממש צמוד לביתנו. מעון חרדי מאוד מטופח ומוצלח. ביררתי על המטפלות וההנהלה והתברר שהתנאים נוחים והרמה גבוהה. בדקתי לעומק מה יהיו התכנים וקיבלתי מענה לכל המסרים היהודיים. אבל, מה יהא על החיות החסידית? ובכלל, חינוך חב"ד זה בנשמה שלנו…

ההתלבטות הייתה קשה. אנחנו בלי רכב, ובעלי גם כך נאלץ להיטלטל עם ילדים קטנים מרחקים גדולים מידי בוקר. כבר ממש הרמנו ידיים. הרגשנו שזה מעל ומעבר לכוחות שלנו. גם כך הוא איחר פעמים רבות לעבודה בגלל סיבובי הבוקר…

כמעט שלחנו למעון הלא-חב"די וכבר הודענו למעון חב"ד שככל הנראה נבטל את ההרשמה. אך כיון שהתקשינו להחליט על הצעד הזה, החלטנו לשאול רב ומשפיע. הם אמרו לנו שלפני גיל שלוש אין עדיין חיוב לשלוח דווקא לחב"ד. קיבלנו אור ירוק, אבל אישית עדיין לא הייתי רגועה.

החלטתי לכתוב לרבי. פירטתי את כל צדדי ההתלבטות והקשיים, ומענה הרבי ב'אגרות-קודש' היה מרגש ומטלטל. תוכן הדברים היה שאין לשער גודל ההשפעה של החינוך בשדה חב"ד על ילדים ובפרט ילדים רכים בשנים. אחרי תשובה כזו ברורה סרו כל הספקות. החלטנו שאנחנו הולכים על מעון חב"ד במסירות נפש.

התקשרתי למנהלת מעון חב"ד ואמרתי לה: "אני חוזרת"! וסיפרתי לה את כל הסיפור. היא התרגשה מאוד ואמרה לי: "מירי, אין לך מושג מה עשית לי בשיחה הזאת. שינית לי את החשיבה לגמרי"… במעון הזה מקבלים את כולם, יש בו ילדים מבתים של חסידי פולין, ליטאים ואחרים. בעקבות הסיפור שלי, היא החליטה לחזק עוד יותר במעון החב"די את גאוות היחידה ולהבליט את הערכים החב"דיים.

כיוון שהמטפלות במעון חרדיות, אך אינן חב"דיות מהבית, היא מכנסת אותן שלושה ימים לפני כל תאריך חסידי, עורכת התוועדות ומכניסה אותן לעניינים. כך יוצא שכל המעון הרוויח, וגם אנחנו רואים את הברכה: השנה, בעלי מוצא בכל פעם טרמפ מהמעון ישירות לעבודה ב"ה, כך שהוא לא צריך להמתין לאוטובוס ולאחר לעבודה. וזה לאחר שנתיים שלא היה אף אחד מהמעון שנוסע לכיוון, ותמיד הוא נאלץ להתעכב שם זמן רב. פתאום השנה נפתחו השערים…

אציין שיש ברחוב שלי עוד כמה משפחות חב"דיות, ששולחות דווקא למעון החרדי הסמוך, הם מעדיפים את הנוחות. "כנראה זה עניין של הרגש", היא מסכמת, "וב"ה שזכינו לעידוד מהרבי להרגש שלנו"…

יותר חכם ממה שחושבים

אני כל הזמן לומד ויש לי סקרנות,

מאזין ומביט סביבי בערנות,

אמנם לא מדבר ממש כמו גדול

אך בתוך תוכי מבין כמעט את הכל

השלב הבא הוא לבדוק את הדברים מהזווית של מעונות חב"ד עצמם. פנינו לגב' לאה, מנהלת מעון חב"ד לפעוטות:

אז מה מיוחד במעון חב"ד?

"מעון חב"ד זה לא רק פרט כזה או אחר. זה כל ההווי והאווירה. מתחיל מהקירות – מה תלוי בהם? מה הם משדרים? ממשיך בתמונות ושירים על הרבי, תפילה בנוסח חב"ד ובסגנון החסידי, אמירת פסוקים אחרי התפילה ובצהרים, שינון תניא ואפילו התוועדויות חסידיות. כן, התוועדות חסידית לפעוטות בגיל שנתיים זה אפשרי בהחלט. איפה תמצאו את כל זה במקום אחר?

"בח"י אלול ערכנו שולחנות, הילדים הגיעו חגיגיים, שמנו מפה לבנה על השולחן, כוסות מיץ ענבים ל'לחיים' ומזונות. ברכנו עם הילדים ושרנו ניגונים, זו התוועדות ברמה שלהם. הילדים היו בהתרגשות גדולה וההורים סיפרו שהילדים סיפרו בבית ושיתפו את כל המשפחה בהתוועדות שהיתה להם במעון.

"בתאריך החסידי הבא, כשהודענו שיש התוועדות, הם כבר ידעו שצריך לסדר את השולחנות בשורה ארוכה וחיכו לחוויה החסידית המיוחדת שכבר הפכה למוכרת. מידי יום, כשהילדים הולכים לנוח, אנו שמים להם ברקע ניגוני חב"ד שקטים. מרגש לשמוע את הילדים מזמזמים את הניגונים במשך היום…

מה המסר שלך למטפלות במעונות?

"יש גישה שאומרת: "הם ילדים קטנים, מה הם כבר מבינים"… תדעו לכם שהילדים שווים המון! מתוך הניסיון שלי אני רואה כמה הם קולטים, וזה הרבה יותר ממה שמשערים. בחודש תשרי שלחנו עם הילדים דף משימות: נטילת ידיים, צדקה וכו'. היו הורים שצחקו: ילד בן שנתיים עם דף משימות? אבל אחר כך, קיבלנו פידבקים נרגשים: 'לילד היה אכפת'! 'הוא התייחס לדף ברצינות'!

"הכי קל להגיד: 'הם קטנים, כשיגדלו כבר נחנך אותם'… זה לא נכון בעיני. צריך להעריך את החוכמה שלהם. הם מחזירים ידיעות ומיישמים בצורה נפלאה. אסור לנו לזלזל בהם. אומרים שמדור לדור החוצפה גדלה, ואני רואה שגם החכמה גדלה… דווקא בשנים האלה המוח מתפתח, יש עוצמה גדולה לגיל הזה וצריך לתת להם את הטוב ביותר", מסיימת הגב' לאה.

*

ואכן, מחקרים רבים מראים שבשלוש השנים הראשונות לחייו של הפעוט נבנים בקצב מואץ חיבורים וקשרים שבין תאי המוח. מטרת הקשרים היא לאפשר למוח להגיב במשולב לכמות העצומה של המידע הבא מבחוץ ולקשרו לכמות ההולכת וגדלה של המידע המצטבר בזיכרון. עד גיל שלוש המוח מגיע ל-90 אחוז מגודלו של מוח מבוגר. (שמעוני לאה, התפתחות המוח וזמנים קריטיים, אוגדן דרור – פרק ב' מאמר 39, תשס"ו, ועוד).

ההעצמה הגדולה ביותר של המוח מתרחשת אם כן עד גיל שלוש, ולפיכך, הלמידה בטווח גילאים זה מקבלת חשיבות ממדרגה ראשונה.

זהירות, תינוק שומע!

שימו לב כשאני לידכם,

אני מאזין היטב לקולכם

שומע את הטון, מקשיב לקולות

ואת תוכן הדברים מוחי יכול לקלוט

בשונה מהמגזר החרדי הכללי, הרבי מחדש כי יש משמעות רבה לכל מה שנקלט בחושים: מראות, צלילים ומזון, כבר מינקות. כך לדוגמה, רבים מהמגזר החרדי מקלים באבקת חלב נוכרי ובפרט לתינוקות, וכך גם בצעצועים ובגדים שעליהם מתנוססים דובונים וחבריהם, ולגבי מוזיקה – יש המרדימים את ילדיהם עם מוזיקה קלאסית של מלחינים גויים.

מתברר כי רבנים רבים במגזר והחרדי רואים במנגינות לא יהודיות כדבר המותר, כל עוד אין בהם תוכן מילולי שלילי. אך השיטה החב"דית, לעומת זאת, שונה לחלוטין. לדברי אדמו"ר הזקן, הניגון הוא "קולמוס הנפש" – מלחין המנגינה הכניס בניגון את תנועות הנפש שלו, ואדם המאזין לו מתחבר להלך הנפש של המלחין, אף מבלי שהוא עצמו מודע לכך.

במהלך הכנת הכתבה, נחשפנו לסיפור מופלא המלמד כי יש להקפיד לא רק על המוזיקה הנשמעת לתינוק, אלא אפילו על דיבורים הנאמרים בסביבתו.

מספרת הגב' שרה כרמלי:

לפני שנים רבות התארחתי בשבת, כבעלת תשובה, בשכונת קראון-הייטס. בסיום הסעודה, התיישבתי לדבר עם בעלת הבית. פתאום היא קמה בחיפזון, לקחה את התינוקת כבת השנה והעבירה אותה לחדר אחר. "למה הוצאת אותה?" התעניינתי באגביות, והיא השיבה: "אמנם לא דיברנו לשון הרע או רכילות, אבל אלו דיבורים שתינוק לא צריך לשמוע"… מאוחר יותר, התעניינתי אצלה על בסיס מה היא אימצה את ההנהגה הזו, וזה מה שהיא סיפרה:

בעלי שימש כדיין. באחד הימים הוא חזר הביתה אחרי דיון קשה בקשר לגט, ושפך את ליבו בפני, כמובן ללא כל פרטים מזהים. לצדי שכב התינוק שלנו, כבן חודשיים. משהסתיימה השיחה, נקף ליבי, מדוע התינוק היה צריך לשמוע את השיחה הזו. הדבר כל כך הטריד את מנוחתי עד שלא יכולתי לישון בלילה…

החלטתי לכתוב על כך לרבי. לא אמרתי לבעלי דבר על כך, על מנת שלא יניא אותי מלהטריח את הרבי בשאלות לכאורה פעוטות. לא חלף זמן ארוך והתקבל מענה מהרבי, ש'החשיבה הזאת נכונה מאוד ושעלי לפרסם זאת ברבים'!

*

אנו שמחים ליישם בזה את הוראת הרבי, ולפרסם את התשובה, הפונה הן להורים והן למטפלות: שימו לב לשיחות שנעשות ליד הקטנטנים, והפעילו שיקול דעת מה מתאים להישמע לאזנם, ומה לא.

לשמור על גאוות יחידה

לעומת המקרה שהובא בתחילת הכתבה, ישנם מקרים בהם לא מתאפשר לשלוח למעון או גן חב"ד. על מקרה כזה מספרת מלכה, אם לילדה בגיל הגן:

"שלחנו את בתנו לגן חרדי, לא חב"די, בעיקר משום שגן חב"ד נמצא במרחק של יותר מרבע שעה הליכה, מה שמצריך הסעה וחששנו לשלוח לבד בהסעה ילדה כל כך צעירה. התלבטנו מאוד, ולבסוף בעצת משפיעה, שלחנו לגן החרדי הקרוב לביתנו.

"אני בהחלט רואה דברים שונים מהחינוך שלנו: נוסח התפילה, אופן נטילת הידיים וסגנון מסיבת יום ההולדת. צדקה נותנים רק בקבלת שבת ביום שישי, והילדות מביאות מטבע מהבית. בתחילה שאלתי אם להביא צדקה לכל השבוע, אך הגננת אמרה שאין צורך… לא קל לשנות את סדרי הגן, אך אנו משתדלים מאוד לשמור על גאוות היחידה של הילדה.

"דוגמא נוספת: בסוכות למשל, הגננת לימדה שישנים בסוכה, והבת שלי, שבבית חוותה אחרת, אמרה: "אני אגיד לגננת שאבא לא ישן בסוכה". אמרתי לעצמי: 'אדרבא, שתגיד את מנהג חב"ד ודעת הרבי בנושא'… באותו גן לומדת עוד ילדה ממשפחה חב"דית, ונהניתי מהגישה של האמא, שבח"י אלול שלחה ממתקים עם הילדה וביקשה לחלק לכולם, והגננת דווקא קיבלה את זה יפה…

"אבל לא כל הגננות כך. ביום ההולדת של בתי ביקשתי שיאמרו פסוקים – לפחות את הפסוקים המוכרים: תורה ציוה, שמע ישראל, ואהבת. אך בדיוק היתה אז גננת ליטאית, שלא כל כך אהבה את זה, ואותי זה מאוד איכזב: למה לא להכניס תוכן ביום ההולדת, חוץ מבלונים וממתקים?!

"האמת היא, שנוסף לבעיה המהותית עם ההסעה, גן חב"ד באזורנו לא מספיק איכותי וחם. ואני חושבת לעצמי: איך יכול להיות שכך יהיה גן חב"ד? הרי צריכות להיות כל הסיבות שבעולם שירצו לשלוח דווקא לשם"!

*

בהקשר לכך, ידוע על מוסד חב"ד במרכז הארץ, שהורים רבים נמנעו מלשלוח לשם את הילדים ובחרו במוסד חרדי אחר. בעקבות כך התכנסה אסיפה של אנ"ש בעיר ודנו כיצד לפעול על חסידי חב"ד לשלוח דווקא למוסד של הרבי. היתה הצעה לפרסם קריאת רב בנידון, אולם אחד המשתפים אמר שלדעתו הדרך הכי טובה היא פשוט לדאוג שלא תהיה סיבה להורים לשלוח למוסד אחר… בסופו של דבר זו הדרך שנבחרה ואכן הוכיחה את עצמה!

אז הורים יקרים – השקיעו ביקר לכם, ברוחניות לפחות כמו בגשמיות! חינוך הילדים, נוגע לכל החיים, ואם נאלצתם לשלוח לגן לא חב"די בעצת משפיע, אל תחששו להיות שם כשליחים ולהעניק לילד גאוות יחידה.

ואתם, צוות מעונות וגני חב"ד – עשו את המקסימום למען הילדים הרכים ולמען השקט הנפשי של הוריהם, כי דור הגאולה בידיים שלכם!

* * *

מעוניין לקבל כל חודש את המגזין המושקע אליך לבית?

חייג עכשיו למשרד  076-540-9770  או לקו המאובטח 03-9601770 שלוחה 1

ניתן להשאיר הודעה בדוא"ל : m.derechh@gmail.com  או בסמס 058-4601770