-
מדהים, כששמים לב ואפשר לראות בתוצאות הבחירות דוגמאות להתממשות אמירת הרבי; "ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר" • לקראת הכרעות, הזדמנויות, סכנות על חודם של קולות, אי ההתערבות בפוליטיקה וחובת ההצבעה • מאמר מרתק מאת יהונתן (יוני) רובין • לקריאה
אבריימקה אייזנשטיין|י״ג במרחשוון ה׳תשפ״זיהונתן (יוני) רובין
אי השתרבבות בפוליטיקה
"..כידוע [כותב הרבי כבר בתחילת שנות היו"דים] נזהרת ליובאוויטש ביותר מכל זיקה מפלגתית, באה"ק ת"ו כמו בשאר ארצות, ובהוראת כ"ק מו"ח ואביו – אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מאז. ומובן אשר גם אני חיזקתי הוראה זו, אף שאין הדבר צריך חיזוק, כי הוא מיסודות שיטת ליובאוויטש בעבודת הכלל."
הוראה זו חזרה ונשנתה במשך השנים לגבי פרטים ותחומים שונים [ולדוגמא אחת מני רבות משנות הכפי"ם] "..ידוע הדבר אשר מתאים לשיטת ליובאוויטש, אשר היא בלתי מפלגתית, ויותר נכון, על-מפלגתית…"
ובמקום נוסף הודיע הרבי נחרצות וכתב:
"על חב"ד ללכת בהדרך שסללו לנו נשיאינו הק' שהוא – על מפלגתי. ובטח כמו שעד עתה לא נזדקקו לצינורות מפלגתיים, הרי גם מכאן ולהבא תמצא הדרך להמשיך באופן כזה."
בלשון אחרת ובצורה מפורטת יותר כתב הרבי לאחד מחשובי חסידי חב"ד [קטע חלקי להלן;]
"כבר הגדתי ברור שאין לי זמן להשתתף בפוליטיקה מאיזה מין שתהיה (ולא עוד אלא שלפי דעתי גם לאנ"ש אין זמן על זה. כי נמצאים אנו בדרא דעקבתא דמשיחא, וכל רגע יקר)…"
"לכתבו אודות ארגון רשימה בלתי מפלגתית לכנסת וכיוצא בזה, מטעמים מובנים מעולם לא עסקה-יסדה תנועת חב"ד בעניינים פוליטיים או מפלגתיים ולא יתכן שיהיה בזה שינוי עכשיו.
אין פוטר כלל את כל אחד ואחד שהיכולת בידו לעשות הכל בעניינים על מפלגתיים (ולא כביטויו בלתי מפלגתיים), כוונתי – ענייני הפצת היהדות המסורתית."
גם לפעילים מקומיים ושלוחים במקומות שונים חזר הרבי והדגיש על ההכרח להימנע מהתערבות בפוליטיקה המקומית. ולדוגמה ('צדי"ק למלך' חוברת ו' עמוד 91):
"בוודאי למותר לעוררו שלא להסתבך בפוליטיקה מקומית."
ובנוגע למוסדות ובדגש על הישיבות כותב הרבי במכתב מיוחד (קטעים קצרים מתוכו, להלן;)
"..ליובאוויטש בכל העולם, שם שמזכיר לא רק עיר, אלא הוא סמל של שיטה שלימה . . לא להניח על עצמן כל חותם של מפלגה איזו שלא תהי' . . להישמר מלתת . . גוון פוליטי או אופי מפלגתי . . שזה היה אחד מיסודות ההצלחה של מוסדות ליובאוויטש, שתמיד היו על מפלגתיים."
ולעצם ההצבעה קובע הרבי:
אולם כל הנ"ל הוא באשר למעורבות בפוליטיקה. אך אין לכך כל קשר עם ההשתתפות הפרטית בבחירות הנערכות באופן של הצבעה, דבר שאותו ראה הרבי כזכות וחוב קדוש".
ברור שהרבי לא ראה בכך צעד פוליטי, אלא השתדלות הכרחית בדרך הטבע לחזק את הכוחות הנאמנים להוראות התורה ודרכה.
"ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה"
"על של עתה באתי להדגיש .. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד . . והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר."
"במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות."
"במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות .. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה."
"כשיבוא זמן הבחירות יזכרו . . וידעו מי הם אלה המאמינים – וגם בנוגע למעשה בפועל – בשלימות ארץ הקודש ובשלימות גוי קדוש ובשלימות תורתנו הקדושה" (ממכתב הרבי לפרזידנט שז"ר, ניסן תשל״א)
הכל שקול והקול שלך קובע
אשר על כן וכפי שכותב הרבי צריך לוודא "שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד"
וכל שכן וכפשוט כלפי עצם ההצבעה:
מבחינה הלכתית-מוסרית אין רשות להסתכל על ההצבעה שלך כהצטרפות למגמה או כחלק מתמיכה שלכאורה ממילא קיימת ורחבה… אלא שכביכול הקולות שקולים ומדויקים ואתה בקולך שלך מכריע. וכפי שכותב הרבי:
"וכבר ידוע פסק תורתנו הקדושה, לעולם יראה עצמו שקול וכו' וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי."
הרבי מוסיף וקובע; "..כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה ("וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים") גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו".
ולדוגמאות המדהימות לכך:
הדוגמאות המובאות כאן, ממערכות הבחירות הארציות ורובם מהבחירות המקומיות במערכות האחרונות:
חלקם כלפי מפלגות, חלקם כלפי ראשות ערים, וחלקם כלפי 'סיבוב שני'. חלקם עם משמעות ברורה וידועה כלפי עניני היהדות ובחלק מהמקומות משמעות כזאת הפחות מוכרת אך ודאי כבכל מקום קיימת.
אך גם בהם ניכרת עצם המשמעות להכרעה של "קולות בוחרים מתי מספר":
בלהות אוסלו נבלמו ב 0.98% שהם 29,457 קולות בלבד!
ממשלת אוסלו המשיכה ודהרה גם כשהסכם אוסלו התפוצץ לנו בפנים, גם כשאוטובוסים עפו באוויר במרכזי הערים. המשך דיבורים-ויתורים-פיגועים בריטואל שחזר על עצמו שוב ושוב. גם התגברות שפך דם ישראל לא עצר בעדם. עד שהגיע המעצור האחרון (בדרך הטבע); הבחירות. בחירות ישירות בהם ניצח מועמד הימין בפחות מאחוז אחד!, 29,457 קולות, בבחירות בהם משתתפים כידוע מיליוני מצביעים ובכך ירדה ממשלת השמאל ונבלם תהליך הדמים של אוסלו.
יתרה מכך; למעשה, די היה להם במחצית מהקולות ו'משהו', דהיינו כ-14,500 קולות להכריע את הכף ולהפוך את התוצאות.
בחירות 2019 א' הסתיימו ללא הכרעה בגלל חוסר של פחות מ-1,400 קולות!
כזכור, בחירות 2019 א', הסתיימו ללא הכרעה בגלל חוסר של פחות מ 1,400 קולות למפלגתו של נפתלי בנט, ישראל נגררה לסבבי בחירות שבסיומם עלתה 'ממשלת השינוי' בראשות בנט ולפיד.
המפלגה הדתית זכתה במנדט נוסף בזכות 4 קולות!
באחד מסבבי הבחירות האחרונות ניטש ויכוח, טיעונים, דיונים משפטיים, חישובים סבוכים, מסכת ערעורים וכו' וכו' שהושפעו בעיקר בהשפעה כנגזרות מהסכם עודפים של מפלגות אחרות (במסגרת 'משחק' חלוקת הקולות במסגרתה תנודות מסוימות עשויות להשפיע בפינות אחרות של הפאזל), השפעה שהביאה להכרעה בזכות ארבעה קולות בודדים בלבד שהכריעו והעניקו מנדט שלם למפלגה דתית על פני אחת אחרת חילונית
על חודם של 6 קולות: סיבוב שני ברמת השרון
6 קולות חסרו לראש העיר המכהן לנצח ובסיבוב הראשון. כאשר רמת השרון וההתמודדות בה היא דוגמא מובהקת להתמודדות עם 'מלחמת דת' / מלחמה בדת שניטשה שם לאורך כל אותה קדנציה של ראש העיר שכיהן, וחסרו לו 6 קולות! שישה קולות שמנעו את נצחונו ועלייתו שוב והביאו לסיבוב שני. סיבוב בו לבסוף הפסיד.
בזכות 2 קולות – ראש מועצה חדש לגליל התחתון
עשירית האחוז! שנתנו לו הקולות הנוספים (החיילים וכו'), לנבחר לראשות המועצה האזורית גליל תחתון, העלו אותו מ 39.99% אל מעבר ל 40% האחוזים הנחוצים, שהכריזו עליו כמנצח ומנעו את הסיבוב השני.
כשמונה קולות העניקו ניצחון בקרית שמונה
בקרית שמונה, כשמונה קולות [ובמדויק; לא הרבה מעבר לכך], העניקו ניצחון, 1.5% בלבד מעל ה 40% שנצרכים כמינימום על מנת לנצח את ראש העיר היוצא והכל כך כל כך ותיק (עשרות שנים), ליתר ולמנוע סיבוב שני.
באשקלון: שקל הניצחון 0.32%
באשקלון ניצח אחד המועמדים בסיבוב הראשון ב 0.32% אחוז – שהם כמה עשרות קולות בודדים בעיר גדולה כמו אשקלון.
ברמת גן: ספירת קולות "קטנונית" כמעט ברמת – גן
ברמת גן, אחת מהערים הגדולות בישראל, נמנעה ההכרעה בסיבוב הראשון בשל עשרות קולות בלבד.
למרות שעל פניו חוסר ההכרעה ברמת גן רק בשל כמה עשרות קולות נשמעת קטנונית משהו ואולי אף כרמת גן, אך ההכרעה שם משמעותית לענייני היהדות וצביון העיר כעיר יהודית.
המנדט חזר בתל אביב
באחת משתי המפלגות הדתיות-חרדיות שבעיר תל אביב, בה כל מנדט הוא קרוב ל 5,000 מצביעים! חיכו להכרעה, שלבסוף הוכרעה על חודם של 15 קולות! שהגיעו רק עם סיום ספירת הקולות הנוספים, ונתנו מנדט נוסף – חשוב וקריטי למפלגה הדתית בעיר החילונית. על כל המשתמע מכך.
בחירות במושב צפריה הסתיימו בתיקו 197
במושב צפריה, המושב השכן של כפר חב"ד נספרו הקולות והתקבלה תוצאת תיקו של 197 קולות לכל צד. ההכרעה הושגה בדרך מעניינת. בהוראת ועדת הבחירות המקומית הוחלט על… הטלת מטבע.
"שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד"
תגיות: בחירות ארציות תשפ"ז, יהונתן (יוני) רובין
כתבות נוספות שיעניינו אותך:









