הסוודרים יצאו מהארון • הרב שניאור זלמן אבצן

יש ילדים שכבר חיכו ליום הזה. הם רצים לארון, מחפשים את הסוודר האהוב עליהם, זה שהם מכירים, זה שנעים להם ללבוש. מבחינתם אין שום סיבה להחליף אותו בסוודר אחר, גם אם הוא כבר קצת קטן…

ויש ילדים שהסיפור אצלם הפוך. הם לא רוצים את הסוודר. התווית מגרדת, הצווארון מציק, התפר לא נעים להם, ולפעמים עצם המגע של הבד על הגוף מעורר אצלם אי נוחות גדולה.

מבחינתנו מדובר בפרטים קטנים. מבחינתם זו יכולה להיות חוויה מאוד לא נעימה.

אולי חלק ממה שאנחנו רואים כאן קשור לוויסות חושי.

ויסות חושי הוא האופן שבו ילד חווה גירויים מהסביבה ומהגוף שלו ומגיב אליהם. לכל ילד יש רמת רגישות שונה. יש ילדים שרגישים יותר למגע, לרעש, לאור, לריחות או למרקמים מסוימים. אחרים דווקא מחפשים גירויים חזקים יותר, אוהבים תנועה, מגע, לחץ ומשחקים פיזיים.

הרגישות הזאת אינה בהכרח בחירה של הילד או ניסיון למשוך תשומת לב. היא חלק מהאופן שבו הוא חווה את הסביבה.

חשוב גם לזכור שהיכולת להתמודד עם גירויים אינה קבועה. ילד יכול להסתדר עם רעש או מגע מסוים ביום אחד, אבל כשהוא עייף, רעב או עמוס רגשית, אותו גירוי יהיה לו קשה הרבה יותר.

אז מה אנחנו יכולים לעשות כהורים? קודם כול, מקשיבים למה שמציק.

אם התווית מגרדת, מורידים אותה. אם התפר מציק, מחפשים בגד אחר. לפעמים שינוי קטן בסביבה חוסך לילד התמודדות מיותרת.

מנסים להבין מה נעים לילד.

יש ילדים שמעדיפים בגדים רפויים, אחרים דווקא אוהבים תחושה צמודה. יש כאלה שמעדיפים גרביים בלי תפר בולט. כדאי להכיר את ההעדפות שלהם ולא להניח שמה שנעים לנו בהכרח נעים גם להם.

מאפשרים היכרות עם תחושות חדשות.

אם ילד נרתע מחול, פלסטלינה או צבעי ידיים, אפשר להציע לו להתנסות בהדרגה. בהתחלה באמצעות כלי, אחר כך במגע קצר, ואם הוא מעוניין גם בידיים. בלי להכריח ובלי להפוך את ההתנסות למאבק.

והכי חשוב, לא הופכים את הקושי למאבק בינינו.

כדאי לזכור שהילד עצמו כבר מתמודד עם התחושה שמציקה לו. הוא לא בהכרח רוצה להיות במצב הזה, ולפעמים הוא גם לא יודע להסביר לנו מה בדיוק מפריע לו.

כשהוא נתקל בקושי, הוא זקוק לנו לצדו.

במקום להיכנס לוויכוח על הסוודר, אפשר לומר: "אני רואה שלא נעים לך. בוא נחשוב יחד מה אפשר לעשות".

אנחנו לא חייבים לוותר על כל דרישה, אבל אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים אליה. במקום להיאבק בילד, להצטרף אליו להתמודדות.

חשוב לומר: לא כל ילד שאוהב סוודר מסוים או נמנע ממגע מסוים מתמודד עם קושי בוויסות חושי. אבל כשאנחנו רואים רגישויות שחוזרות על עצמן ומשפיעות על שגרת החיים, כדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בתחום.

לפעמים מה שנראה לנו כמו התעקשות, פינוק או חוסר שיתוף פעולה הוא בכלל קושי אמיתי שהילד חווה.

הוא לא צריך שנוסיף לו עוד מאבק. הוא צריך שננסה להבין מה עובר עליו, שנהיה שם איתו ושנעזור לו למצוא את הדרך להתמודד.

ולפעמים, השינוי הראשון לא מתחיל אצל הילד. הוא מתחיל באופן שבו אנחנו מסתכלים עליו.