לא לממשלה עם "מפלגות השינוי" • הרב שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא, מחבר הספרים "דעת תורה" ו"שלום שלום ואין שלום" ומראשי 'המטה העולמי להצלת העם והארץ'

כמה שזה שקוף

מערכת הבחירות מאחורינו, אבל לא בטוח שהיא באמת מאחורינו. כבר יש המדברים על מערכת בחירות נוספת בהמשך החורף. 

המצב הפוליטי סבוך.

בשעת כתיבת שורות אלה, נערכים נציגי המפלגות לקראת המלצה לפרזידנט, על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. ראשי המפלגות נפגשים ומתכנסים, בעיקר ראשי מפלגות השמאל שהבטיחו בשנים האחרונות לעשות שינוי במדינה. מבחינתם שינוי הוא אחד ויחיד: הדחתו של בנימין נתניהו מראשות הממשלה. כל השאר פחות חשוב.

ארבע שנים של הסתה פרועה נגד הימנים, נגד הדתיים, המתנחלים והחרדים – הגיעו לשיא ביום הבחירות בשבוע שעבר. 

תוצאות הבחירות היו כמו מחט בבלון גדול ונפוח. הרבה תכניות ירדו לטמיון. מסתבר ששום צד במפה הפוליטית לא קיבל די קולות כדי להרכיב ממשלה. גוש הערבים נהר ברבבותיו לקלפיות, וטרף את הקלפים (או את הקלפיות). גוש השמאל שקיווה להשיג רוב להדיח את נתניהו ולהחזיר את עטרת המשפט לראשות המדינה, נחל אכזבה. חסרים להם מספר רב של מנדטים כדי להשיג רוב יהודי ללא המפלגות הערביות.

ההבטחות שניתנו לפני הבחירות שלא להסתמך על המפלגות הערביות, סינדלו את חלקן. יש כאלה ("הדמוקרטים", למשל) שמצדדים בעד הליכה מלאה עם הערבים. יש מפלגות שמוכנות לסתום את האף בהליכה משותפת עם הערבים, העיקר להדיח את הימין מהשלטון.

המפלגות החרדיות הפכו ללשון מאזניים. בלעדיהן, מבינים כולם, אי אפשר להשיג רוב יהודי, אפילו לא קצה של רוב. 

פה ושם מתחילים גישושים. ראש מפלגת "ישראל ביתנו" שאיים בעבר לשלוח את החרדים עם מריצות לאשפה, מתחיל לפזר סימנים ראשונים שיש על מה לדבר.

גם המפלגות החרדיות שהגיעו לקצה לאחר ארבע שנות קואליציה, מבינות שארבע השנים האחרונות היו אומללות עבור ציבור שולחיהן. הסכם הגיוס של בני הישיבות עם צה"ל שהיה תקף במשך יותר משבעים שנה, בוטל בשרירותיות. "מלחמה", הם אמרו, "ובמלחמה צריכים חיילים".

גם עכשיו, כמעט מדי יום מתקבלות ידיעות על מעצרם של בחורי ישיבות או אברכים והכנסתם לבתי כלא צבאיים. בזמן הצאר קראו לזה "חטיפות" היום קוראים לזה "צבע שחור". מה הפלא שראשי המפלגות החרדיות כמהים סוף סוף להגיע להסכמה כלשהי עם השמאל, שרדף אותם כל השנים על אי-גיוס, על "הדתה בכפיה", ועוד פניני לשון מהסוג הזה. הרצון לקבל הכרה הוא אחד המניעים העמוקים והבסיסיים ביותר בנפש. זה לא סתם גאוותנות או רדיפת כבוד, אלא צורך קיומי עמוק לתקף את הערך העצמי שלנו דרך עיניו של האחר.

ולכן הפיתוי כעת הוא גדול; סוף סוף גם השמאל יכיר בנו כנחוצים וחשובים.

המפתח לפתרון בעיית הגיוס (וזו בעיה אמיתית!) נמצא בידי היועצת המשפטית לממשלה, אשת אופוזיציה מובהקת, ובידי בג"ץ שהפך עצמו לחלק מזרוע מיישום מדיניות השמאל בארץ ישראל. הם אלו שלוחצים ודוחקים ברשויות לגייס את החרדים בלי פשרות ובלי מכסות. 

לא, הם לא באמת צריכים חרדים בצבא, הם רוצים לסכסך ולפלג בין החרדים לבין מפלגות הימין, ליצור חיץ, כעס וטינה. אז יהיה קל יותר לבנות קואלציית שמאל-חרדים. 

כמה שזה שקוף.

סכנה באופק

"איננו שייכים לאף גוש, אנחנו בגוש התורה", הכריז בשבוע שעבר יו"ר מפלגת יהדות התורה ר' יעקב אשר. למוד אכזבות מהבטחות סרק של ראש הממשלה נתניהו, הוא הבין כי אי אפשר להסתמך עליו גם כעת. פעם אחת נתת אימון ונפלת – אתה תמים. פעם שניה נתת אימון ונפלת – אתה טיפש. והוא לא רוצה לצאת טיפש. 

בנוסף, הוא גם רוצה להרגיע את השטח הבוער. להרגיע את האברכים והבחורים שהולכים לתומם ברחובות, ויכולים בכל רגע להיעצר. הוא רוצה לדעת שקצבאות שונות שנחתכו ב"עוון" לימוד תורה – ישובו לבעליהם החוקיים.

השמאל מתחיל לקרוץ. בכלי התקשורת שינו בבת אחת את הטון. מ"חוק השתמטות" הם עברו ל"חוק הגיוס". הרגֵל לשונך לדבר בלשון נקיה. פוליטיקאים בכירים ממפלגות השמאל החלו להצהיר שכשאין ברירה, מותר להפר אי-אלו הבטחות בחירות, וזה כולל את ההבטחה שלא לשבת בשום אופן עם החרדים.

גם עיתונאים ופרשנים חרדים מלווים כעת את הקמפיין ודוחים לכיוון חבירה עם מפלגות השמאל. "זה הסיכוי להוריד את מפלס להבות נגד המגזר החרדי", הם אומרים, "גם חוק הגיוס יוסדר אחת ולתמיד מבלי שיהיו התנגדויות".

האם כל זה יבשיל לכדי הסכם קואליציוני בין יהדות התורה לבין השמאל? בשלב הנוכחי זה נראה רחוק מאוד עד בלתי אפשרי. אבל כשמצב מסוכן נראה אפילו מרחוק כאפשרי, צריך לצעוק: עצרו!

אז לא! אלו לא הסכמי פוליטיים, אלא הסכמים שנוגעים לבטחון העם היושב בציון.

האם באמת אפשר 'לעגל פינות'? האם באמת אפשר ללכת עם מפלגות שמצהירות שוב ושוב על שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות? האם אפשר לחתום הסכמים עם מפלגות שמצהירות כי כוונתן להמשיך להאדיר את מערכת המשפט שהשתלטה על ארץ ישראל כולה? האם מותר ללכת עם מפלגות שיחתמו הסכמים עם הערבים שירימו ראש בעקבות כך?

כבר בשבוע שעבר, ביום הבחירות ואחריו, נראו ניצנים ראשונים של לאומניות ערבית ברחובות הערים היהודיות כמו לוד ורמלה. "לכו מכאן, אנחנו בעלי הבתים", קראו ערבים ברחובות לעבר קבוצות יהודים, וזו רק התחלה. הסרטונים של זה 'עפו' בכל קבוצות המרשתת.

אם חלילה וחס תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ואולי אף בשותפות עמם – לא קשה לנחש מה יהיה עם הנושאים המהותיים, נושאי ליבה, בכל הקשור לקיומו של עַם ישראל בארץ ישראל: ביטחון, ביטחון-פנים, חינוך, פרוטקשן, ענייני יהדות ולהבדיל ענייני מוסר. 

מה למשל יעשה איש "הדמוקרטים" יאיר גולן שאולי יכהן כשר לבטחון לאומי, במידה ויפרצו מהומות בעכו? או כאשר יזרקו בקבוקי תבערה על בתי יהודים בלוד? מה הוא יעשה כאשר בדואים ימשיכו להשתולל בשטחי הנגב, יגבו דמי חסות בבאר שבע, בערד ובערים נוספות? הוא ישלח את השוטרים לעשות סדר? האם האסירים בבתי הכלא ישובו לרכוש מעדנים בקנטינה וליהנות מקייטנת שב"ס?

אם צריך להזכיר את ראשי פרקים מהסכם הטיוטא שנכתב לפני חמש וחצי שנים, בין המועמד לראשות הממשלה דאז נפתלי בנט (לא לשכוח, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע!) לבין מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, אי אפשר שלא להצטמרר:

"הפסקת כל ההליכים כנגד בניה לא חוקית של בדואים בנגב; ביטול הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הכשרת מספר יישובים בלתי חוקיים של בדואים, והכשרה של הבניה הלא חוקית בשאר הישובים". כמו כן, יופסק לאלתר המבצע שמנהלת המשטרה בימים אלה לאיסוף כלי נשק מתוך בתי הפורעים במגזר הערבי.

אם ויתורים מטורפים מעין אלה יקרו היום, ואפילו רק ברמת הצהרות, אפשר יהיה לדעת שבטחונם של היהודים בארץ ישראל, יהיה שווה כקליפת השום. 

??????

בערבו של יום שלישי השבוע התפרסמה הודעה אנונימית מטעם "גורם בכיר מאוד ביהדות התורה". ההודעה עוסקת בעתיד הפוליטי הנראה לעין: "עד שלב זה לא התקיימו שיחות רשמיות עם גוש השינוי, אך בהחלט הוחלפו מסרים בימים האחרונים, כולל היום, ונראה שיש עם מי לדבר. הם נכונים לעשות הכל כדי להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות ולהעביר חוק גיוס מוסכם. לא הסתרנו את עמדתנו ערב הבחירות, אמרנו שאנחנו גוש של לומדי התורה, הרב לנדו כבר הודיע ברבים שאין לנו אמון ואיננו חלק מגוש נתניהו". עד כאן לשון ההודעה.

האכזבה מובנת, התסכול גדול, מעשה הרמייה שהוליך נתניהו את המפלגות החרדיות – זועק לשמים. אפשר להבין את הכעס שהם חשים כלפיו, ואפילו את הרצון לנקום.

עם כל זאת, על הפרק מדובר בסכנה מוחשית ליהודים הגרים בארץ הקודש. מה עובר בראשו של אותו "גורם בכיר ביהדות התורה" שמוכן לבדוק אפשרות לקדם הסכמים עם מפלגות השמאל שאך אתמול זינבו בבוחריו, ולעבוד בשיתוף פעולה פוליטי עם מבקשי רעתנו?

עצם שותפות כזו עם מפלגות שמאל מובהקות הדוגלות במסירת חלקים מארץ ישראל לידי אויבי ישראל, אלו המצהירות על ויתורים לערבים, היא סכנה! כן, אלו אותן מפלגות שתומכות בריש-גלי בפריקת כל סממני התורה והיהדות בארץ ישראל, כולל אלו שתומכות בחוקים הצהרתיים הדוגלים בהפקרות כל ערכי המוסר הבסיסיים.

בשיחת קודש שנשא הרבי בפרשת במדבר תשל"ג, הרבי מדבר בהרחבה על הויתורים של הממשלה לערביי ירושלים, במיוחד כאשר מדובר בויתורים על חשבון זכויות היהודים המתגוררים בעיר זו. מנהמת לבו זועק הרבי מה"מ זעקה גדולה ומרה על עצם האפשרות של ערביי ישראל להצביע בבחירות ולהיות שותפים פעילים בהתוויית המדיניות בארץ ישראל. 

"המצב שם [בארץ ישראל] כל כך מזעזע – שיתכן שבתקופת הבחירות יוכלו 70,000 ערבים להביע דעות, חס ושלום, בנוגע לכותל המערבי והמקומות הקדושים של עם ישראל בירושלים.

אין עוד שום מקום בעולם בו הערבים זוכים ליחס טוב שכזה: לא בירדן, לא בסוריה, לא במצרים ולא בעירק – רק כאן בירושלים עיר הקודש, ודוקא לאחר הנצחון של עם ישראל!

ואחרי כל זה עוד מעיזים נציגים דתיים (!) להצהיר הצהרות מבישות…" 

אם כך זועק מלכנו לגבי עצם היכולת לבחור ולהיבחר, כמה יש להזדעזע כעת, כאשר "בכירים מאוד" במפלגות החרדיות, לא רק שנותנים גושפנקא לערבים אלה, אלא מכניסים אותם לראשונה לקואליציה ומוכנים לחתום איתם על הסכמים הרי-אסון לכל יהודי בארץ ישראל.

לא צריך להיות בעל זכרון ארוך מידי כדי לזכור את המהומות שפרצו ברחבי ארץ ישראל על ידי "ערביי ישראל": בירושלים, עכו, רמלה, לוד, יפו, באר שבע, כבישי הדרום, ועוד. בכל המקומות הללו הגיעו פורעים ערביים, בזזו, הרסו, השחיתו, היכו ואף פצעו והרגו יהודים. לא צריך ללכת רחוק, רק ביום ראשון לפני עשרה ימים, עשרות מפגינים דרוזים חסמו את כביש 6 סמוך למחלף אליקים והבעירו צמיגים, בעוד המשטרה חוששת לפעול כנגדם ומניחה להם. 

ואחרי כל זה, ראשי מפלגות חרדיות רומזים על אפשרות לחתום עמם הסכמים קואליציוניים, במישרין או בעקיפין, בפשט, ברמז או בסודי סודות?! 

האיוולת והסכנה שהחלו כעת וישפיעו עוד שנים רבות

חשוב להסביר שוב ושוב, שכן יש עדיין כאלו שמתבלבלים לגבי הנקודה הבלתי נסלחת ביותר בממשלת שמאל אפשרית, שיש המבקשים להקים עם ערביי ישראל, תומכי הטרור מהמפלגות הערביות. 

זו ממש בבחינת "עבירה גוררת עבירה". הם גונבים את הבחירות ואת הבוחרים; הם  מפרים את כל הבטחותיהם והצהרותיהם מלפני הבחירות שלא יילכו עם הערבים, אפילו לא יישענו עליהם – וכעת הם משקרים. 

אולם כל זה אינו אלא אלא 'כסף קטן' לעומת ההלבנה של אויבים תומכי טרור והפיכתם לשותף שעליו נשענת הממשלה.

זה האירוע האסטרטגי בה"א הידיעה של ממשלה אפשרית מעין זו, היו לא תהיה! מול האפשרות הזאת, חייבים לצלצל בכל פעמוני האזהרה האפשריים.

הלבנת המפלגות הערביות והפיכתן לשותף לגיטימי בממשלה היא צעד אל-חזור, שישנה את המפה הפוליטית בארץ ישראל עשרות שנים קדימה! ישנה את אופייה של ישראל ועלול להטיל צל כבד על זהותה היהודית. זה חמור פי אלף מעוד עשר מערכות בחירות.

המפלגות הערביות קיבלו תיאבון נוכח ריבוי המנדטים, הן יגדלו בצורה דרמטית ויהיו מכאן והלאה לשון מאזניים. הם יקבעו איך תראה ממשלת ישראל ומה תהיה המדיניות שלה. זה ילווה אותנו חלילה עשרות שנים קדימה. לא קשה להבין כי הערבים יבקשו לחבור למפלגות השמאל ויעבירו להן את השלטון לעוד שנים רבות. 

אירוע היסטורי זה שקול להחלטה המרה להעניק זכות הצבעה לכנסת לערביי ישראל. זה היה צעד בלתי הפיך שהכניס את ערביי ישראל לכנסת והפך אותם לחלק מהמגרש הדמוקרטי.

ועדיין, גם אז היה ברור שהם כן יכולים להיות בכנסת, אך לא בממשלה. הייתה הסכמה יהודית מקצה לקצה, שהערבים אינם יכולים להיות בין קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות המעשיות ברמת ניהול הממשלה והאזרחים. הם הרי חותרים בדיוק לכיוון ההפוך מזה שאנחנו חותרים אליו. 

יהודים, מימין ומשמאל, רוצים לקדם את ארץ ישראל כמקום יהודי מובהק; רוצים לחזק את ארץ ישראל, לפתח ולבנות אותה. אפשר להיות חלוקים על הדרך, אפשר להתווכח על כך בצורה נוקבת, אבל המטרה של כולם משותפת. 

אולם המטרה של המפלגות הערביות, הפוכה לחלוטין! הם שוללים את קיומה של ארץ ישראל כמדינה יהודית, וככזו רוצים לפגוע בה, להחליש אותה ואף לחסל אותה. בנקודת המוצא הזו אין שום הבדל בין המפלגות הערביות השונות. חברי הכנסת הערביים מתקשים גם עכשיו להוציא מפיהם מילת גינוי נגד חבריהם מעזה שהרגו, רצחו ופשעו עד בלי די נגד אזרחים תמימים עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'.

חברי הכנסת מימין, חברי הכנסת החרדיים: עצם גילוי הנכונות שלכם לשאת ולתת עם מפלגות השמאל בכיוון של אפשרות להקמת קואליציה – היא מסוכנת!! אם תעשו כך, אתם תזכרו לדיראון עולם בדפיה השחורים של ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל.

הלוואי-הלוואי ואלו שמהרהרים על כך בקול רם, ואף מוציאים הודעות בהתאם, יתפכחו ברגע האמת. 

אנחנו אנשי ימין, אנשי שלימות התורה, הארץ והעם, ואסור לנו ללכת עם השמאל; אין לנו כל מכנה משותף איתם.