לנישואין צריך שלושה

הרב מענדי קרומבי, שליח הרבי מלך המשיח בגבעתיים

מידי שנה, לרגל יום נישואיו של הרבי, היה אביו המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון – שיום ההילולא שלו חל היום, שולח לרב ולרבנית אגרת ברכה. את האגרת הוא היה מתבל כדרכו במושגים קבליים, ברמזים וסודות, ובמסרים לחיי הנישואין.

במכתב אותו שלח לקראת יום נישואיהם הראשון, הוא עומד על כך שנישואים שייכים ל'עולם התיקון'. 'בעולם התוהו' לעומת זאת, לא היתה מציאות של נישואים. לכן ב'שבעת המלכים' של עולם התוהו המופיעים בתורה בסיום פרשת וישלח, לא נאמר שהיתה להם אשה, אלא רק במלך השמיני "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב".

כלומר, לקיום יחסים זוגיים בריאים, יש לבסס תודעה של 'עולם התיקון'. בתודעה של 'עולם התוהו' אין היתכנות לנישואים בריאים.

בעולם התוהו ישנו 'ישות' – ריכוז עצמי גבוה, ולכן ה'אורות' עוצמתיים מאוד, אך אין להם כלים המסוגלים להכיל ולמתן אותם. זו הסיבה שב'עולם התוהו' נשברו הכלים. בעולם התיקון לעומת זאת קיימת תודעה של 'ביטול' והעדר ריכוז עצמי, האורות מצומצמים והכלים רחבים ומסוגלים להכיל אותם. לכן בעולם התוהו לא היה איזון, אלא או האירו בו או חסד בלבד או גבורה בלבד. בעולם התיקון לעומת זאת, ישנו ה'קו האמצעי' המאזן בין שניהם וכולל גם את החסד וגם את הגבורה, כי כשיש כלים רחבים, ניתן להכיל גם ניגודים, והדברים לא חייבים להיות קיצוניים.

זהו הטעם לכך שיש שלוש דרכים לקדש אשה (כסף, שטר וביאה, בגימטריה 687, כמו הגימטריה של המילה 'תזריע' שבפסוק "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" המורה על הלידה), אבל רק שתי דרכים לסיים יחסי נישואין (מיתה וגט), כי בעולם התוהו יש רק שני קוים – חסד וגבורה, ובעולם התיקון יש גם את הקו האמצעי 'התפארת'. גם חיובי הבעל לאשתו הם שלושה: שארה, כסותה ועונתה.

הבדל נוסף בין שתי סוגי התודעה הוא שבעולם התוהו מאירה בעיקר ספירת הגבורה, ולעומת זאת בעולם התיקון מאירה בעיקר ספירת החסד. לכן בעולם התוהו קיימות מלחמות מחלוקות ומריבות, ולעומת זאת בעולם התיקון אין שום מחלוקת ומריבה, אלא שלום אחדות והתכללות, היוצרות מנוחה שלוה ושקט.

המסר של המכתב חשוב מאוד: "כשהאיש ואשה דרים יחד באהבה וחיבה על פי התורה והמצוה כפי הצריך להיות, אז הוא בונה את עולם התיקון השייך לחלקו, ואז כשנעשה הוא ואשתו יחד מתוקנים כדבעי למהוי [-כראוי להיות], יכול אחר כך לצאת במלחמה, מלחמת החיים". המציאות החיצונית שייכת לתודעת 'עולם התוהו', ובכדי שנוכל להצליח במלחמת החיים החיצונית, עלינו לבסס תחילה את 'עולם התיקון' – קשר נישואין בריא ויציב.

הוא מסיים את המכתב באיחול נדיר: "תחיו יחד תמיד בכל עת חיים טובים ונעימים לאורך ימים ושנים טובות ונעימות, תשבעו רצון וענוג פנימי ונפשי זה מזו וזו מזה, כמו בשעה הראשונה ובשנה הראשונה לכלולותיכם למזל טוב תמיד כל הימים".