הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה
שלשה יהודים נפגשים, ביניהם חסיד חב"ד,
וכל אחד סיפר על גדלות הרב שלו.
הרב גוראריה, שהיה חסיד חב"ד, סיפר:
פעם הייתי אצל הרבי והתייעצתי לגבי השקעה מסויימת.
הרבי המליץ לי להשקיע וגם לקחת הלוואות לשם כך.
השקעתי, והפסדתי!
שאלו אותו האחרים – אז מה הנס?
אמר להם הרב גואריה: הנס הוא שנשארתי חסיד!
היום, ג' תמוז, הוא היום בו הפסקנו – בינתיים – לראות את הרבי,
עד לגאולה השלימה בקרוב ממש.
כבר 29 שנים אנחנו מחכים לראות את הרבי מלך המשיח.
29 שנים שכל יום ויום מלא בבטחון ובאמונה,
ובכל יום אנחנו רוקדים ושמחים:
כי גם אם לא רואים את הרבי,
צריך לשמוח על הנס שאותו רואים: הרבי ממשיך להיות איתנו!
חב"ד גדלה, החסידים גדלים, בטוח שהרבי לא עזב!
*
מעניין שגם בפרשת השבוע רואים אותו הדבר:
בדרך לארץ ישראל קורה נס אדיר!
כמה גויים שונאי ישראל התחבאו על ההרים
ורצו לזרוק חיצים ואבנים על היהודים
כשהם יעברו תחתיהם, בדרך לארץ המובטחת.
מה היה הנס? שני ההרים התחברו ביניהם והרגו את כל מי שהיה עליהם.
"ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער, ונשען לגבול מואב".
ואיך נודע הנס?
באר מרים, שהלכה איתם יחד במדבר,
התמלאה בדם וגופות השונאים.
כשישראל ראו את הנס – התחילו לשיר
"אז ישיר ישראל את השירה הזו – עלי באר ענו לה".
באחת הפעמים הסביר הרבי:
הנס שהם ראו – זה לא היה חיבור ההרים,
החיבור היה עוד לפני שהם הגיעו.
אבל אחרי שהם ראו בעיניים את הבאר והנס,
אז הם פצחו בשירה (גם על הנס שהיה קודם).
ולכן נקראת השירה "שירת הבאר",
כי הנס של הבאר הביא לשירה.
*
ביום מיוחד כזה,
בו לפני אלפי שנים אירע הנס ליהושע
"שמש בגבעון דום"
שהשמש עצרה למשך 36 שעות
כדי לאפשר לעם ישראל לנצח,
ביום בו לפני 96 שנים נעשה נס לרבי הקודם,
שהשתחרר בנס ממאסר הרוסים
(ולאחר מכן השתחרר לגמרי ויצא לחפשי בי"ב בתמוז)
אנחנו שרים, שמחים ורוקדים
על הנס שאנחנו רואים –
שהרבי ממשיך ללוות את עם ישראל,
נותן כוחות, עונה תשובות על שאלות והתלבטויות,
עושה ניסים ונפלאות,
וגם על הנס שעדיין לא רואים,
על הזכות להישאר חסידים נאמנים –
שבטוחים שתיכף ומיד נראה שוב את הרבי,
שיגאל אותנו כמלך המשיח,
בגאולה האמיתית והשלימה, עכשיו!
שבת שלום ומבורך!