32 שנה: ניסי ונפלאות מלחמת המפרץ • פתיחת המלחמה

מאת: הרב אבישי אפרגון – ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

 מלחמת המפרץ הראשונה – פתיחת המלחמה

בימים אלו מציינים אנו 32 שנה למלחמת המפרץ הראשונה ולנסים הגדולים שאירעו בה.

מעורבותה של ישראל במלחמה זו הייתה מוגבלת, והסתכמה בעיקר בספיגת עשרות שיגורי הטילים לעברה. בחסדי ה', החשש הכבד מהידרדרות למלחמה מול סוריה וירדן לא התממש, וגם תכניותיו של צה"ל לתקוף בעיראק (מבצע "בגד ספורט"), על מנת לחסל את איום הטילים, לא יצאו אל הפועל.

גילויים חדשים ומדהימים

בשנים האחרונות הותרו לפרסום מסמכים מסווגים רבים על מלחמת המפרץ.

מחקר גדול שהתפרסם הינו בספרו של אלוף משנה שמעון גולן – "טילים על ישראל"¹. אל"מ גולן הינו ראש התחום לחקר "הרמה האסטרטגית" במחלקה להיסטוריה של צה"ל, ומכיוון שכך, ניתנה לו גישה למסמכים מסווגים שעסקו במלחמה.

בין הבולטים שבמסמכים הוא הרישום וההקלטות המקיפות של כל תקופת המלחמה ע"י אל"מ בני מיכלסון, שהיה צמוד לרמטכ"ל במשך כל המלחמה.

כמו כן, קיבל אל"מ גולן לידיו הקלטות של מוצב הפיקוד העליון של צה"ל במלחמה, וכן חומר מלשכת הרמטכ"ל וסגנו.

חומרים יחודיים אלו מאפשרים לנו הצצה אל "מאחורי הקלעים" בתקופת המלחמה – וזאת בתחום של קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית, אותו חקר אל"מ גולן.

יוזכר כי גם כותב שורות אלו ערך מחקר גדול על מלחמת המפרץ, ובמיוחד על הנשק הכימי וביולוגי של עיראק, וההכנות לשימוש בו נגד ישראל².

ישנם גילויים מדהימים וחשיפות רבות במחקר של אל"מ גולן, ובעזרת ה' יתברך, נביא את חלקם בסדרת הכתבות, בשילוב עם פרטים רבים מהמחקר שלי, וממגוון מקורות נוספים.

בין הנושאים שנחשפים במסמכים החדשים, ושיובאו לפניכם בסדרת הכתבות:

עד כמה איימו טילי הסקאד העיראקים על הכור בדימונה, כמה מהם נורו לעברו, ועד כמה הם היו קרובים לפגוע בו?

מה היה ההסבר העיראקי לשיגור הטילים לעבר השומרון?

מה היה האיום הגדול על חיפה, שממנו ניצלה בנס?

מדוע שלחה ארה"ב לישראל 80 טילי פטריוט מהדגם הישן יותר?

מה היו תוצאות המפגש במטח הגדול ביותר במלחמה – שבו שוגרו 29 טילי פטריוט מול 9 טילי סקאד?

האם אכן פגעו טילי הפטריוט בבניני מגורים?

תחילת המלחמה

כזכור, לאחר הפלישה של עיראק לכוויית, בחודש מנחם אב שנת התש"נ (אוגוסט 1990 למנינם), התייצבו ארה"ב ועשרות מדינות נוספות מול הצורר העיראקי בדרישה להוציא באופן מיידי את כוחותיו מכוויית. בתגובה איים סדאם חוסיין לתקוף אותן ואת ישראל בנשק לא קונבנציונלי ובטילי סקאד, ובישראל החלה היערכות מעשית לקראת האיומים הללו.

ערב המלחמה היו חיל האוויר, מערך הנ"מ, המודיעין, ומפקדות צה"ל – בכוננות עליונה. שעות בודדות לפני תחילתה, התראיין ראש הממשלה יצחק שמיר באופן חריג בשידור חי, במהדורת "מבט", ואמר:

"אין סיבה להיות מתוחים וחרדים מדי… סכנת הפגיעה של טילים מעיראק אינה גדולה, וייעשה מאמץ אף לצמצם אותה יותר… בעזרת השם נצא מהמשבר, וישראל תחזור אל חייה השלווים והנורמליים".

לאחר מספר שעות, בליל ב' שבט שנת תשנ"א, מתחילה המתקפה של הקואליציה הבינ"ל בהובלת ארה"ב, במתקפת פתע של מסוקי אפאצ'י שמשמידים מכ"מים עיראקים ומאפשרים חדירה של מאות מטוסי קרב לעיראק, וזאת ביחד עם מתקפה של מטוסי חמקן 117-F  שחודרים למרחב האווירי המוגן של בגדד ומשמידים שם מטרות אסטרטגיות, ועם טילי שיוט טומהוק ארוכי טווח שפוגעים בתחנות חשמל עיראקיות ובמטרות חיוניות נוספות.

תוך 14 שעות סופגת עיראק 1500 גיחות תקיפה של מטוסי קרב, במחיר של 2 מטוסים תוקפים בלבד³, וזאת בשעה שהאמריקנים ציפו לאובדן של 10 אחוז מהמטוסים שיתקפו!

אולם, למרות שיתרון ההפתעה היה בידי ארה"ב, והייתה לה עליונות אווירית מוחלטת, גלי ההפצצות האדירים של הלילה הראשון, לא פגעו כלל במשגרי הטילים העיראקיים!

מערך השיגור העיראקי התחלק לשניים – מערך נייח, ומערך נייד.

המערך הנייח כלל כ- 30 משגרים קבועים במקום⁴ [שכללו מעין זרוע מכנית ארוכה, עליה הונח הטיל, וכאשר היא התרוממה, ניתן היה לשגר את הטיל].

המיקום של המשגרים הנייחים הללו היה ידוע מראש, וארה"ב איתרה אותם חודשים ארוכים לפני המלחמה והעבירה את המידע לישראל. נקודות הציון שלהם היו ידועות ומוכרות, והמשגרים נראו היטב בתצלומי האוויר. לרשות ארה"ב עמדו חודשים ארוכים בהם היא יכלה להתכונן היטב להשמיד אותם, אולם למרות כל זאת – אף אחד מהמשגרים הנייחים לא הושמד בלילה הראשון, ולכן יכולת השיגור העיראקית הזו נותרה ללא פגע⁵!

בחסדי ה' יתברך לא נעשה שימוש במערך השיגור הנייח, שהיה רחב היקף, לאורך כל המלחמה⁶.

מערך השיגור הנייד העיראקי כלל משגרים ניידים, בעלי יכולת תנועה ועבירות טובה בשטח. מספרם של המשגרים לא היה ידוע לפני המלחמה. לאחר המלחמה התברר, הן מבדיקות פקחי האו"ם והן מהזכרונות של מפקד חיל הטילים העיראקי, שלעיראק היו 10 משגרים מתוצרת ברית המועצות, ועוד 4 משגרים שהיא ייצרה בעצמה (אל-נידא')⁶.

אף אחד מהמשגרים הניידים לא אותר בלילה הראשון⁵ (וכמובן שגם לא בשעות היום – אז המשגרים היו מסתתרים) ולכן, למעשה, כל יכולת השיגור העיראקית נותרה בשלימותה, למרות ההפצצות הכבדות ביום הראשון, ולמרות שהובטח לישראל, בדרגים הגבוהים ביותר, שמערך השיגור יטופל בעדיפות עליונה.

כעת, מערך השיגור הזה עמד לתקוף את ישראל, כאשר אין לאזרחיה שום יכולת התגוננות מינימלית מולו, וזאת משום שלא היו אז בישראל טילים נגד טילים (מערך "החץ" היה אז בשלבים ראשוניים ביותר של פיתוח, ואפילו טילי הפטריוט עדיין לא היו אז בארץ).

אזרחי ישראל גם לא יכלו להשתמש במקלטים, והיות ובמערכת הבטחון חששו מהאיום הכימי, ולכן ההוראה לאזרחים הייתה שלא להשתמש במקלטים, אלא להישאר בבתיהם (בחדר האטום), כך שגם יכולת ההגנה של המקלטים הרבים – לא הייתה קיימת!

כל זה רק מדגיש לנו את גודל השמירה האלוקית על עם ישראל, כי למרות שאמריקה כשלה בהפצצות, וגם מערך יירוט נגד טילים לא היה לנו, ואפילו במקלטים לא יכולנו להשתמש – בנסים עצומים נפלו בישראל 43 טילי סקאד, והאבדות היו קטנות מאוד ביחס להערכות הראשוניות.

ההקשר האיראני

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חזר והבטיח לפני מלחמת המפרץ כי לא ייעשה שום שימוש בנשק כימי נגד ישראל, ואמר שלא יצטרכו את מסכות הגז.

הרבי נימק זאת בכך ש"ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם", ופירט זאת באומרו שזה נובע מכך שבישראל נמצא מקומו של בית המקדש, וגם משום שמיליוני יהודים כן ירבו דרים בישראל,  וכן כי יש עליה השגחה מיוחדת של הקב"ה – וכמפורש בתורה – "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים, י"א).

במשך חודשי ההמתנה וההיערכות למלחמה, הבטיח הרבי שיהיו בה נסים ונפלאות גדולים, המשיך לעודד את העליה לארץ, ואמר שאין לעזוב אותה, למרות איומיה של עיראק.

ואכן, כפי שהבטיח וניבא הרבי – כך היה.

עיראק לא השתמשה כלל בארסנל הכימי והביולוגי שלה כפי שהרבי הבטיח וניבא.

בנוסף לכך, וכפי שהרבי הבטיח וביקש פעמים רבות לפרסם – בארץ הקודש היו נסים ונפלאות עצומים, והאבדות מטילי הסקאד היו נמוכות מאוד ביחס להערכות ולצפי של כל המומחים.

בחסדי ונסי ה' הגלויים גם מלחמה אזורית לא התלקחה, וירדן וסוריה לא הצטרפו לעיראק.

גם כיום, כאשר איראן מנסה להשיג נשק גרעיני, הרי שדברי הקודש של הרבי צריכים לשמש לנו מורה דרך ברור ובהיר, משום שכל העובדות הנ"ל (שבארץ ישראל נמצא מקום המקדש, ודרים בה רבים מבני ישראל וכו') לא השתנו.

ולכן ברור שגם כעת ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם, והשגחתו של הקב"ה עליה הינה מיוחדת ולטובתו הגלויה של עם ישראל!

זאת ועוד, ההכרה בנסים הגדולים של תקופת מלחמת המפרץ, צריכה להביא אותנו להודאה לה' יתברך, ולחיזוק של הבטחון בכך שעם ישראל כולו, ובמיוחד בארץ הקודש, מושגח ונשמר בשמירה אלוקית מיוחדת.

עלינו להתחזק בשמחה ובבטחון בה' יתברך, בהודאה על הנסים והנפלאות, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, ומתוך שמחה וטוב לבב נזכה כולנו לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש!

…

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

…

מקורות:

1. "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, מודן הוצאה לאור בע"מ,

משרד הבטחון – ההוצאה לאור,  צה"ל – המחלקה להיסטוריה.

להלן – "טילים על ישראל", שמעון גולן.

2. חלק הארי מתוצאות המחקר שלי הובאו בחוברת "הגיע זמן הגאולה" של מטה משיח בשנת תשע"ה, ותקציר שלו הובא בחוברת "הנצחון המופלא" של התאחדות החסידים בשנת תשפ"א.
3. עיתון "חדשות", ג' שבט תשנ"א (18/01/1991), עמ' 4.
4. הנתון של 30 משגרים נייחים – "טילים על ישראל", שמעון גולן, עמוד 174.
5. ראה במחקר המקיף של חיל האוויר האמריקני –

THE USAF IN THE PERSIAN GULF WAR

On Target

Richard G. Davis

Air Force History and Museums Program

ראה עמ' 184 [עמ' 196 בדפדפן ה PDF] – שאפילו משגר נייח אחד לא נפגע בהפצצות שבתחילת המלחמה.

בספר "טילים על ישראל", עמ' 132, מובאת סקירה מהבוקר השני של המלחמה, של ראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין – אל"מ יצחק בן ישראל – שאומר שהמשגרים הנייחים כמעט לא נפגעו, והמשגרים הניידים כלל לא נמצאו.  למעשה, וכפי שהתגלה לאחר המלחמה בבדיקות פקחי האו"ם, אף משגר נייד לא הושמד לאורך כל המלחמה – ראה "מלחמות בבל החדשה" – אל"מ (מיל') פסח מלובני – מבכירי אמ"ן (כיום חוקר עצמאי), צה"ל – הוצאת מערכות, משרד הבטחון – עמ' 571-572.

6. על פי יומנו האישי של מפקד חיל הטילים העיראקי במלחמה – האלוף (פריק) חאזם אל-איובי. יומן זה זכה לניתוח מעמיק של המודיעין בישראל (ראה מערכות 374-375, מאמרו של קצין בלהק מודיעין אוויר של צה"ל – רס"ן רועי נאון).

• • • כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים • • •