שנת לימודים חדשה בפתח • הרב שניאור זלמן אבצן 

הרב ​שניאור זלמן אבצן, מטפל באמנות (M.A)

בשבוע הבא אלפי ילדים יצעדו בהתרגשות אל בית הספר.

חלקם יחייכו, חלקם יסתירו את ההתרגשות, ויש גם כאלה שיגיעו עם חשש קטן בלב.

הם אולי לא יאמרו זאת בקול, אבל בתוך הלב שלהם עוברת תפילה שקטה: הלוואי שהשנה תהיה אחרת…

הלוואי שאצליח יותר. הלוואי שיהיו לי חברים. הלוואי שלא אאכזב. הלוואי שיאמינו בי.

וגם אנחנו, ההורים, נכנסים לשנה החדשה עם לא מעט ציפיות.

אנחנו רוצים לראות התקדמות, אחריות, ציונים טובים יותר, התנהגות טובה יותר, פחות הערות מהמורה ויותר הצלחות.

וזה טבעי.

אבל לפני כל היעדים, לפני כל המשימות ולפני כל הדרישות, יש דבר אחד שילד זקוק לו יותר מכל.

בפרשת השבוע נאמר: "וּבְךָ בָּחַר ה'… לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה."

הקב"ה לא בחר בעם ישראל רק אחרי שהוכיח את עצמו. הבחירה היא נקודת המוצא. מתוך הבחירה באה האמונה, ומתוך האמונה באה הצמיחה.

גם אנחנו, כהורים, מוזמנים לבחור. לבחור לראות את הילד שלנו כסגולה.

לא רק כשהוא מצליח. לא רק כשהוא מקבל ציון גבוה. לא רק כשהוא עומד בכל הציפיות שלנו.

אלא גם כשהוא מתקשה. גם כשהוא מתבלבל. גם כשהוא נכשל. וגם כשהוא עדיין רחוק מהמקום שאנחנו כל כך רוצים שיגיע אליו.

זה לא אומר שלא נדרוש ממנו. זה לא אומר שלא נציב גבולות. להפך. ילדים זקוקים לדרישות, לגבולות ולציפיות.

אבל הם זקוקים עוד יותר להרגיש שכל הדרישות הללו מגיעות מתוך אהבה, מתוך אמונה, ומתוך התחושה הפשוטה: הערך שלך לא תלוי בביצועים שלך.

יש ילדים שיזכרו בעוד שנים את הציון שקיבלו במבחן.

אבל כמעט כל ילד יזכור איך ההורים שלו הסתכלו עליו כשהוא לא הצליח.

האם הוא הרגיש שהוא אכזבה… או שהוא הרגיש שגם ברגע הזה, ממשיכים לבחור בו.

אולי זו תחושה שנוכל לתת לילדים שלנו בפתחה של שנת הלימודים לפני שנבקש מהם להאמין בעצמם, נדאג שהם ירגישו שאנחנו מאמינים בהם.

שבעיניים שלנו, הם תמיד היו, ותמיד יישארו… הסגולה שלנו.