ההיסטוריה חוזרת, בדיוק כמו היום לפני 3,337 שנים

בשבת האחרונה חגגנו את יום הולדתה ה125 – של הרבנית חיה מושקא ע"ה, זוגתו של הרבי מלך המשיח, והתחלנו לומר את פרק קכ"ו (126) בתהלים.

בבית הכנסת שיתפתי את המתפללים שהתחלת הפרק היא בפסוק "בשוב ה' את שיבת ציון – היינו כחולמים", ובאמת כך אנחנו רואים בימים אלו, משפשפים את העיניים ולא מאמינים.

החיים כביכול ממשיכים כרגיל, והמעצמה שאיימה לכלות אותנו מתפרקת עד היסוד.

בניסי ניסים מצליחים, החיילים הגיבורים וכוחות הבטחון, לסכל את הרוע הגדול ביותר, ובמקביל רואים בכל מקום בארץ ניסים לא הגיוניים.

מסתבר שההיסטוריה חוזרת, בתזמון מושלם!

*

פרשת השבוע וספר ויקרא פותחים במילים "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור", מי הוא הקורא? ומדוע לקרוא לו?

ב'פרשה החסידית' בספר 'לקוטי תורה' מבאר זאת בעל התניא, עם מסר מיוחד אלינו, היום בשנת תשפ"ו 2026.

בראש חודש ניסן, היום לפני 3,337 שנים הוקם המשכן, "ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן".

אמנם משה סיים לבנות את המשכן, אך הוא נשאר בדרגתו.

בכדי שיוכל לקבל את השפע האלוקי כראוי, 'קורא לו' הקב"ה, בדרגא כזו שלמעלה מכל שם ותואר, שלכן לא נאמר מי הוא הקורא, ומאפשר לו להתעלות כדי להמשיך שפע גדול שיביא את האפשרות של משה לדבר עם ה'.

*

בתור דוגמא, מביא אדמו"ר הזקן את הסיבה לכך שאנו אומרים בכל יום "וקרא זה אל זה ואמר קדוש-קדוש-קדוש".

ישנם שלשה מלאכים עליונים, מיכאל גבריאל ורפאל, וכל אחד מהם יכול לומר רק פעם אחת 'קדוש' בדרגא שלו.

אבל כשכל אחד מהם 'קורא' לחבירו הוא מאפשר לו להגיע גם לדרגא האחרת ולומר גם על כך 'קדוש' כך שישנם ג' פעמים 'קדוש קדוש קדוש'.

מסתבר, שזה לא מוגבל למשה רבינו וגם לא לדור המדבר.

בכל אחד מאיתנו יש דרגא שהיא כמו משה רבינו, ולכל אחד מתאפשר להתעלות לדרגא שמעל הטבע.

על ידי קיום המצוות נעשה "קדשנו במצוותיך" ובכך מתרוממים ומקבלים את השפע של "ותן חלקנו בתורתך", שפע אלוקי שמעל כל מדידה והגבלה.

*

ובאותיות פשוטות: לפני 35 שנים, בדיוק השבוע בפרשת ויקרא תנש"א (1991) דיבר על כך הרבי מלך המשיח, וביאר שכל אחד מאיתנו יכול לראות בעיני בשר קדושה ואלוקות שמעל הטבע – בדיוק כמו משה רבינו, ולחיות חיים של 'ניסן', חיים שמעל הטבע בחודש של ניסים ובכל השנה.

*

הגאולה מתרחשת ברגעים אלו, כאן לידנו ואצלנו, והעבודה שלנו זה לראות שה' קורא לנו, הוא מראה לנו בעיני בשר את ניסי הגאולה ומבקש שנתחיל לחיות חיים של גאולה,

כך נוכל לצאת מעבדות לחירות, אבל הפעם לחירות אמיתית – גאולה אמיתית ושלימה, תיכף ומיד ממש.

שבת שלום ומבורך!
הרב יהודה גינזבורג

נ.ב.
באותה השיחה מבאר הרבי, שאחרי שחיים באופן כזה של גאולה, אזי גם אחרי שכבר תרמו ונתנו ליהודים לקראת פסח, אפשר להתרומם עוד יותר.

המילים כל כך נפלאות, אני מצטט אותם כאן: "גם לאחרי ההתעסקות משך זמן בנתינת צרכי החג, צריך כאו"א לחזור ולהתבונן ולעשות חשבון-צדק האם נתינת צרכי החג היתה באופן המתאים, "כדבעי לי' למהוי, או שיש מקום וצורך להוסיף בזה עוד יותר.

ונוסף לזה, גם לאחרי נתינת צרכי החג "כדבעי לי' למהוי", מעשר, ועד לחומש (מצוה מן המובחר) – צריך לעשות חשבון שלפי-ערך ההוספה בברכתו של הקב"ה בימים שבינתיים, גדל גם הסכום דמעשר או חומש, ובמילא, צריך להוסיף יותר בנתינת צרכי החג. ויתירה מזה: ע"פ מארז"ל "עשר בשביל שתתעשר" – יכול וצריך להוסיף בנתינת צרכי החג (נוסף על המעשר והחומש) עוד לפני ההוספה בברכתו של הקב"ה, וככל שירבה להוסיף בנתינת צרכי החג, תגדל יותר ברכתו של הקב"ה בעשירות מופלגה (כמדובר בארוכה לפנ"ז).

וכל זה – גם בימים שלפנ"ז ר"ח ניסן; ועאכו"כ מר"ח ניסן, שאז נעשה החידוש בעבודה באופן של הנהגה נסית – צריך להוסיף בנתינת צרכי החג יותר מטבעו ורגילותו (כולל גם טבע ורגילות דקדושה) כלומר, ליתן יותר ממעשר ויותר מחומש, ועד – בלי גבול."

עד כאן דבריו הקדושים של הרבי.

בלחיצה כאן יש לכם את האפשרות להיות שותפים איתנו בסיוע למאות משפחות מחיפה לקראת החג, בלילות סדר לכל דכפין ובחלוקת מצות שמורות לתושבי העיר – לשמח עוד יהודים ולהעלות גם אותם לאווירה גאולתית.