למה הוא חיפש את הספר באמצע הלילה?

הרב יהודה גינזבורג

השבוע בשעה 00:40 הלילה קיבלתי שאלה מאחד מחברי הקהילה, הוא מחפש את ספר 'המדע' של הרמב"ם, כדי להבין את ההקלטה של השיעור היומי במסלול הלימוד…

גם לכם יוצא לפתוח ספרי לימוד בשעה כזו?

*

הפרשה מספרת לנו על הכרובים שהיו בקודש הקודשים,

"וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים".

למה צריך את זה בכלל?

ב'פרשה החסידית' השבוע, פרשת תרומה, מבאר לנו אדמו"ר הזקן, על הכרובים נאמר "דמות פניהם – פני אדם", וה'אדם' הוא התורה – עליה נאמר "זאת התורה אדם".

למה התורה נקראת אדם?

ההסבר לכך הוא, כי כמו שמו של האדם שדרכו קוראים לו, אך השם הוא לא האדם עצמו, רק ה'חיצוניות' שלו שדרכה הוא מתקשר עם אחרים.

כך גם הקב"ה, שהוא בעצמו נעלה מכל הבנה והשגה, ומה שאנחנו יכולים להבין זה רק את החיצוניות והארה ממנו (כמו האור לעומת המאור עצמו), שהיא החכמה האלוקית שבתורה שבה נמשך השפע האלוקי.

אבל איך נוכל להבין ולהתחבר לשפע והאור והחכמה האלוקית הנפלאה והגבוהה?

לשם כך נדרש צמצום כפול, "כרוב אחד מקצה מזה, וכרוב אחד מקצה מזה", צמצום שפע מלמעלה למטה לעולם הבריאה, ועלייה מהצד השני, התרוממות של האדם התחתון כדי שיוכל לקבל את השפע.

זהו בעצם עניינם של שני הכרובים שהיו בדמות אדם, המשכת שפע מלמעלה למטה, מהאדם העליון (הקב"ה) לאדם התחתון (אנחנו כאן למטה).

לכן נאמר בזוהר ששלוש פעמים ביום הכרובים היו פורשים את הכנפיים ומתחברים, כנאמר "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך" – הם הכרובים, שהיו מתחברים ומשלימים איש את רעהו.

*

ומה עושים כשאין כרובים, כשנחרב בית המקדש?

הפתרון הוא – לימוד התורה. בלימוד התורה האדם מתחבר עם הבורא בחיבור הגבוה ביותר שישנו,

ועל כך אומר שלמה המלך "מי יתנך כאח לי, יונק שדי אמי", על ידי לימוד והבנת התורה אנחנו כמו הכרובים שנקראו אחים, וכביכול 'יונקים' ומבינים את התורה שבעל פה.

אבל יש כאלו שתורתם אינה אומנותם ואין להם אפשרות כל היום ללמוד תורה,

על כך נאמר "אמצאך בחוץ, אשקך אביאך אל בית אמי תלמדני", גם אלו שהם 'בחוץ' בעסקים, צריכים מידי פעם לבוא לבית המדרש ללמוד תורה, והמאמץ הזה לעזוב את העסקים וללמוד קצת תורה חשוב מאוד, שלכן ממשיך הפסוק "אשקך מיין הרקח", כמו שיין מדיף ריח טוב, כך המעשה של לימוד התורה על ידי בעלי העסקים 'מדיף ריח טוב'.

והאחרונים חביבים הם "כעסיס רימוני", אלו עליהם נאמר שהם "מלאים מצוות כרימון", שגם אם אין להם בכלל זמן ללמוד תורה, לפחות יש להם מעשים טובים כרימון.

*

תכל'ס?

תמצאו זמן להתחבר אל הקב"ה, תלמדו קצת תורה ותתרוממו, וגם אם אתם כבר משתתפים בשיעור או שניים, תוסיפו זמן ללימוד תורה.

החיבור הזה משתלם, בשפע רוחני וגם גשמי בע"ה, ועד לברכה הגדולה ביותר – הגאולה האמיתית והשלימה.

שבת שלום ומבורך!