-
התפרצותו האחרונה, מסוכנת וקטלנית פי כמה מהתפרצויותיו הקודמות • גם הפעם, רקיחת התרופה לא תצלח/ גם הפעם ירדו לטמיון העמל הרב והמאמצים חובקי–העולם שהושקעו להדיפת הנגיף המשתולל • אין טעם שנצפה ליד שתנער אותנו או לזעקה שתעורר אותנו מתרדמתנו. רק החלטה תקיפה שלנו לצאת מן האדישות – תחלץ אותנו מהשתלטות הנגיף על חיינו • טורו של משיח פרידמן באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ומשיח פרידמן, בית משיח
א.
התפרצותו האחרונה של נגיף האדישות, מסוכנת וקטלנית פי כמה מהתפרצויותיו הקודמות. האו"ם כבר הכריז על 'מצב–חירום' עולמי, קהיליית הרופאים הבינלאומית נכנסה לכוננות שיא וטובי המוחות שוקדים על רקיחת התרופה שתציל את העולם מהנגיף המשתולל ומפיל חללים רבים, בכל מדינות תבל.
אך לצערנו, גם הפעם, כמו בהתפרצויותיו הקודמות של הנגיף בהיסטוריה החב"דית – רקיחת התרופה לא תצלח. גם הפעם ירדו לטמיון העמל הרב והמאמצים חובקי–העולם שהושקעו למציאת פתרון לנגיף. הפתרון לא יימצא, הוא אינו קיים. אין פתרון לאדישות, פשוט אין.
כי אם גדול רופאי הנפשות ביקום כולו – הרבי מלך המשיח שליט"א, הודיע כי לא מצא פתרון לאדישות חסידיו – מי מסוגל להשלות עצמו כי דווקא הוא זה אשר יכול–יוכל להמציא לה פתרון?
הנה, ראו את מילותיו המחרידות של הרבי, שנאמרו בהתוועדות ש"פ מקץ תשד"מ: "יושבים בהתוועדויות שעות על גבי שעות, ומדברים ל"אדנין דלא שמעין"! וכתוצאה מעובדה זו מתעוררת השאלה – "אם כן למה זה אנכי"?! לשם מה צריך לבזבז שעות ארוכות עבור ההתוועדויות, כאשר חסרה השימת–לב המינימלית לכך?!…
וגם ההסברה ש"אם לא יועיל לא יזיק" – אינה מספקת, שהרי לשם כך צריכים להטריח כמה וכמה עשיריות מישראל לשבת בצפיפות שעות על גבי שעות – כאשר הדברים אינם מעניינים אותם כלל, עד שאינם מוצאים לנכון להקשיב ולשמוע את הדברים!
ובפרט – ביום השבת, יום מנוחה, שהיו יכולים לנצלו למנוחת ועונג שבת, ללימוד התורה מתוך מנוחה – לשבת על גבי כורסא מרווחת ולפתוח ספר, ולשתות כוס תה, כוס קפה, או לאכול "קאָמפּאָט"… ובמקום זה – מוכרח הוא לשבת בהתוועדות שעות על גבי שעות…"
ב.
"צמאה נפש אנ"ש וכל העולם כולו ללקוטי שיחות" כתב החסיד ר' זלמן גוראריה אל הרבי בתקופה בה הופסקה הגהת ה'לקוטי שיחות' עקב חוסר ההתענייינות של החסידים.
במענה חריף השיב לו על כך הרבי, תוך נקיטת דוגמא ל"התעניינות" בשיחות: "אפילו בנוגע להליקוטי שיחות שהסבירוני שצמאה נפש אנ"ש וכל העולם כולו – יודעים ברור שאי אפשר כלל בלי הליקוטי שיחות שלומדים בהם וכו'. והנה דוגמא חיה בזה! לפני כמה וכמה שנים נאמר ונרשם אז שיוסף בנערותו לא היה רועה צאן. כשעברו שנים אחדות נדפס הנ"ל, עתה נדפס עוד הפעם ואיש לא שם לב שזהו היפך המפורש בוישב, עד שילד צעיר דארצות הברית שאלני זה בשבוע העבר!"
בהזדמנות אחרת בה ניסה ר' זלמן לסנגר על החסידים שכן מתעניינים בשיחותיו, השיב לו הרבי במענה חריף לא פחות: "אולי ירשום שמות 2 מאנ"ש שי' וואס זיי פעלט עס [שהדפסת השיחות חסרה להם]…
ממשיך הרבי "הנראה לכל – שמזמן לזמן מתגדלה השינה, הן בכמות והן באיכות (זאת אומרת היפוך מכתבו) ומעשה רב בכל התוועדות (לבד כשבא אינו ישראל שאז נעורים לראות איך מתנענע.. וכו'..). להעיר: חלק חשוב מהנדפסים 1) מונח במחסן 2) נשלח לכתובת שכנראה נלקחו מספר הטלפונים וכיו"ב ובמילא מובנות התוצאות וכו'".
הוא אשר אמרנו: אין פתרון לנגיף האדישות. לכן אין כל פלא שהנגיף הזה פוגע ומצנן כל חלקה חמה, גם בשטח המעורר והמסעיר ביותר – באמונה היוקדת, בציפייה הלוהטת ובפעילות הנמרצת להבאת המשיח.
גם על כך כבר זעק הרבי בהתוועדות ש"פ משפטים תשד"מ: "…ישנם יהודים שלא אכפת להם העובדה שנמצאים בגלות. יש להם את כל צורכיהם הגשמיים והרוחניים – טוענים הם – ולכן, לא אכפת להם שנמצאים עדיין בגלות! ועד כדי כך שיושבים בשקט ובמנוחה – "שאננים" – ללא כל דאגות!…
מניין נובעת שאננות כזו אצל בני ישראל? – הרי האשמה בזה תלויה ב"ראשיכם"… החב"דניק הנמצא במצב של "שאנן"!
פירוש המילות ד"לישועתך קיווינו כל היום" הוא – לא רק שישנם רגעים ספורים במשך היום שבהם חושב הוא אודות הגאולה העתידה מתוך תקווה וציפייה, אלא – שמצב זה ("לישועתך קיווינו") הוא "כל היום", כל היום ממש, והרי פשוט שלא ייתכן שיהודי יעמוד בתנועה ורגש ד"לישועתך קיווינו כל היום", וברגע זה עצמו יישב רגוע, בשלווה ושאננות מוחלטת, ללא כל דאגות!".
ג.
זה המצב עמו עלינו להתמודד. פתרון קסם לא קיים ותרופת פלא אין בנמצא. גורלו של כל חסיד ייקבע כעת רק על ידו ואם לא ידאג לעצמו – אף אחד אחר לא ידאג לו. כן, אחיי החסידים היקרים. בל נשלה את עצמנו, אין טעם שנצפה ליד שתנער אותנו או לזעקה שתעורר אותנו מתרדמתנו. רק החלטה תקיפה ועיקשת שלנו להירפא ולצאת מן האדישות – תחלץ אותנו מהשתלטות הנגיף הזה על חיינו.
כך זה היה תמיד. הרבי לא עשה ניסים, ובהינף יד הוציא שלח אותנו לשליחות. הרבי רצה שהכל יבוא מלמטה, ולכן הוראותיו הקדושות של הרבי יצאו מן הכח אל הפועל, רק כאשר החסידים נרתמו לבצעם. תנופת ה'מבצעים' ה'טנקים' וההפצה חוצה, הקמת בתי חב"ד בכל פינה ופרסום שיחות הרבי לציבור הרחב – כל אלה קרמו עור וגידים, אחרי שהחסידים נקטו יוזמה ויצאו לפעולה בשטח.
פעמים רבות, היו אלו החסידים הצעירים אשר מקרוב באו, דווקא הם התמסרו במרץ לקיום רצונו הקדוש של הרבי. גם על תופעה מיוחדת זו העיד הרבי בא' ממענותיו לר' זלמן גוראריה: "ומפורסם לכל, שדווקא אלו שלא ידעו את יוסף ולא למדו בתומכי תמימים שמעבר לים – הם, כוונתי לצעירים ולנשים, 1) עושים בפועל 2) מצליחים בהפלגה 3) ויוסיפו בכל הנ"ל!"
שמתם לב מה הרבי אומר כאן? "דווקא אלו שלא ידעו את יוסף" כלומר, שלא ראו את הרבי הריי"צ נ"ע. "ולא למדו בתומכי–תמימים שמעבר לים" כלומר, שלא היו בעיירה ליובאוויטש ואפילו לא ברוסטוב ואוטווצק. ובמילים של זמננו – החבר'ה הצעירים, שלא זכו לראות את הרבי בעיני בשר.
הפלא ופלא. דווקא הם מאמינים ומקושרים, מסורים ונתונים, יותר מאלו שראו ושמעו והיו ונולדו בליובאוויטש. וכפי שמעיד עליהם הרבי "1) עושים בפועל 2) מצליחים בהפלגה 3) ויוסיפו בכל הנ"ל!".
ד.
בעוד שבועיים וחצי, יצביע לוח–השנה על תאריך המעביר רעד בלב כל חסיד: כ"ז אדר ראשון! 24 שנה מאותו יום נורא. היום בו החל השלב, אותו תיאר הרבי בשיחתו, שבוע לפני אותו מאורע, בש"פ כי–תשא תשנ"ב: " . . נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה נצחית שאין אחריה הפסק כלל . . בגאולה האמתית והשלימה".
השנה, בתאריך זה, תתקיים התכנסות חסידים מיוחדת לשבירת האדישות והשאננות. התכנסות זו, של מאות ממפיצי בשורת הגאולה וזהות הגואל – תעמוד בסימן התלכדות והסתערות מחודשת לעבודת השליחות היחידה והעיקרית.
האירוע יבטא גם את תמיכתנו ושותפותנו הפעילה במרכז ההפצה ממ"ש – המספק לנו, לאורך השנה כולה את החומרים והאביזרים הדרושים ל"מעשה בפועל" של היציאה מהאדישות. הספרים, העלונים, המדבקות, השלטים, החנוכיות הציבוריות ומשלוחי המנות – החדורים כולם בגלוי בנקודת ההתקשרות לרבי מלך המשיח.
זו הזדמנות מצוינת עבורנו, לנטוש מאחורינו את האדישות ולהתקשר עוד היום לממ"ש [כשירות לציבור נציין כי המספר הוא 077–5123–770] להבטיח את מקומנו באירוע, וכמובן – להזמין כמות מכובדת מהעלון החדש והמצוין "שותפים בהבאת המשיח" המסביר בשפה ברורה ובאופן המתקבל את המסר העדכני של הרבי לכל יהודי.
כולנו מחכים כבר לרגע שאחרי. כשניפטר סוף סוף מנגיף האדישות, כשנשיל מעלינו את מעטה השאננות – או אז לא נצליח להבין איך הנחנו לו לשטות בנו. כיצד יכולנו לשקוע בשלל עיסוקינו החשובים ובמגוון הסחות–הדעות שבלבלו והסיטו אותנו מהתמקדותנו במילוי תפקידנו בעלמא דין: הפצת בשורת הגאולה לכל אנשי הדור והכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו, שיתגלה ויגאלנו תיכף ומיד ממש.
לתגובות הארות והארות: mf7709@gmail.com \ 053–820–6628
תגיות: בית משיח, משיח פרידמן