מפקדי דור הגאולה, היכן אתם? • טור כואב ומחייב

הרב מני ששון, מגזין 'בית משיח'

מפקדי דור הגאולה, היכן אתם? 

ניתן להעריך שהרבה מן הקוראים חשים הרגשה זהה בשבועיים האחרונים. כל אחד קורא לה בשם אחר, אך היא נוכחת, נמצאת, ומקננת בלב ללא מנוחה. 

בעיצומה של מלחמת הדור, דור הגאולה, בה אנו צועדים כבר 75 שנה וכובשים יעדים נוספים לקראת הניצחון המושלם, לאחר הודעת המלך שכבר סיימנו הכל ולא נותרה אלא שליחות יחידה להכרעת המערכה, נופלים בקרב לנגד עיננו טובי ומובחרי מפקדינו הנאמנים העומדים בחזית המערכה.

קשה לנקוב בשם לתופעה המורכבת הזו, אך היא מתרחשת לנגד עיננו ומחייבת התייחסות פנימית אליה.

רק בעשור האחרון אנו עדים לשורה של מפקדים חדורי רוח ועוצמה בהבאת משיח – נחשוני דור הגאולה – שהלכו לעולמם בעיצומה של מערכת הגאולה [כאשר בשבועיים האחרונים התווספו לצערנו שניים נוספים: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי ע"ה והרב אורי מרדכי ליפש ע"ה]. 

העובדה הזו כואבת ומחייבת כאחד. 

הכאב הוא עצום. ליבו של אף חייל אינו נותר אדיש בראותו לנגד עיניו את מפקדיו ומחנכיו הבכירים נופלים בקרב לרגלי האויב. גם חייל גיבור ואמיץ נושא את עיניו אל עבר האריות שבחבורה בהערכה כנה ומרגיש קושי פנימי בהיעדרותם.

אך לצד זאת, כחייל ערכי הנאמן לרצון המלך הגדול, חש הוא רגש של מחויבות עליונה למלא את החסר ולהכריע את הקרב לניצחון. בהתנערות והתעשתות מהירה הוא נוטל את המושכות לידיו ועושה כל שביכולתו למלא יחד עם חבריו את הכוח החסר על מנת להבטיח את הניצחון המושלם. 

אז איפה אנחנו, החיילים, בתמונת הניצחון הזו לנוכח החלל הריק? היכן הם החסידים האדוקים לבשורת הגאולה של מלכנו משיחנו, האמונים בהכנת העולם כולו לקבלת פני הרבי משיח צדקנו? הייתכן שנשאר מאחור? הייתכן שלמרות כל זאת ננוח על זרי הדפנה? 

אמנם החלל הוא גדול, אבל אנחנו יותר גדולים ממנו! 

הרי המלך מבזבז את כל אוצרותיו הכמוסים והנעלמים עלינו למען ניצחון המלחמה, ומעניק ונותן לנו כאנשי החייל הנבחרים מקסימום כוחות ושיא יכולות – להתנער ולהתקדם מהמושבים האחוריים אל חזית המערכה, משייכות מקיפה לפרקים רחוקים למונחות עצומה ותדירה סביב הבאת המשיח, על מנת להכריע את הכף לגאולה אמיתית ושלימה.

הנִשאר מאחור? "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"? המפקדינו יפלו בקרב ואנחנו נשב פה?…

*

מלחמות ישראל מלאות במקרים בהם נפלו טובי מפקדינו. תמורת אלו נקראו אל הדגל חיילים אחרים למלא את החסר ולהשלים את המלאכה, ועל אף המכה הקשה העם המשיך לדבוק בניצחון מוחלט מתוך אמונה בה' וחתירה נוספת לניצחון עם כוחות חדשים, צעירים ורעננים.

גם כאשר בקרב מול פלשתים (שמואל א פרק ד) נפל עלי הכהן, לצד נפילת 34,000 חיילים, ואף נשבה ארון ברית ה' – חידש שמואל את הקרב ולאחר כמה שנים ניצחו ישראל מתוך אמונה מחודשת בה'; גם בקרב האחרון של שאול המלך מול אויביו (שמואל ב פרק כ"ח) כאשר נופל שאול בקרב, לצד שלושת בניו – יהונתן, אבינדב, מלכישוע, מתעשת דוד המלך לאחר קינון ובכיה על האבידות ומחדש את המלוכה בחברון; גם במלחמת בני עמון (שופטים פרק י"א) מריצים זקני ישראל את יפתח הגלעדי למלאות את החלל הריק "והיית לנו לקצין" לנצח במלחמה ההכרחית; כך היה גם במלחמות יהושוע (יהושוע פרק י) וכן במלחמות גדעון (שופטים פרק ו) ועוד ועוד. 

המסר הוא ברור: היעד והמטרה גוברים על הכל, כי הם תכלית הכל. גם כאשר סופגים אבידות קשות – המטרה בעינה עומדת וקוראת למאמיניה לעשות כל שביכולתם על מנת לממש את התגשמותה. 

איננו מחפשים קברניטים לספינת הדגל, או אנשי רוח למילוי מקומות המנהיגות, יש לנו רבי חי וקיים ועימו אנו צועדים ועליו אנו סומכים; הנדרש הוא פשוט להמשיך להילחם במשבצת השייכת לנו במערכה למען הבאת הגאולה, בפרסום הבשורה והנבואה, ובהכנת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו – מתוך עקביות ואדיקות שיא שאינה ניתנת לערעור על מנת להגשים את מבוקשו של מלכנו משיחנו. 

וכפי שהתבטא רבן גמליאל (מסכת הוריות י, יא) בפני שני תלמידי החכמים המופלגים, לאחר שהציע להם משרה "להושיבן בראש" והם ניסו להתחמק מההצעה מחשש לקבלת השררה והמנהיגות; "מדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!"; אכן, זהו המבוקש כעת – עבדות למלך המשיח ולענינו העיקרי במטרה להביא להתגלותו בפועל ממש ולמטה מעשרה טפחים.

*

הרעיון המהותי הזה של לקיחת אחריות בנשיאת דגל הגאולה בדורנו, הוא איננו רק מפני ההכרח למלאות את המשבצות החסרות לאור האבידות הקשות. מלכתחילה, הדרישה של הרבי מלך המשיח בשיחת כ"ח ניסן תנש"א הייתה שכל אחד יקח אחריות מלאה מצידו למען הבאת הגאולה. 

אלא, שלאחר הדרישה היו חסידים מסורים ונתונים שנענו אליה ברצינות עד הקצה האחרון, והפכו באופן אוטומטי לסמל ומופת המושך אחריו את כל החפצים לדבוק באור הגאולה, וכעת – בעקבות שרשרת האבדות בעשור האחרון של אותם חסידים – כל אחד מאיתנו נדרש להסתכל עליהם ולהבין כיצד אף הוא צריך להיות כך בבחינת "כזה ראה וקדש" ולהתמסר טוטאלית לענייני גאולה ומשיח.

שורה תחתונה: המטרה עדיין לא הושגה, המערכה עדיין בשיאה, טובי מפקדינו נלקחו, וזעקת המלך עדיין מהדהדת בחלל הקרב – – "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש" – – 

מפקדי דור הגאולה, היכן אתם?