הרב יהודה גינזבורג
יש בדיחה ידועה על שלשת החגים שעם ישראל קיבל, בסוכות אין איפה לאכול (צריך לאכול בסוכה) בפסח אין מה לאכול (צריך כשר לפסח) ובשבועות אין זמן לאכול (רק יום אחד), והשאלה הגדולה להערב: פורים רק יום אחד, למה לבזבז אותו על שתיה ועדלאידע?
ביאורים רבים נכתבו במשך הדורות, דומה שאין כמו ביאורו של בעל התניא ב'תורה אור' שנותן לנו נופך מיוחד לחג הפורים הבא עלינו לטובה.
איך אפשר בכלל להבין את הקדוש-ברוך-הוא? הרי הוא אין סוף ולמעלה מהשכל לגמרי? אלא שהתורה נקראת 'משל הקדמוני', כלומר שהדברים הגלויים לנו הם רק משל לתורה נסתרת עוד יותר, שאותה לומדים למעלה בגן-עדן וגם היא רק משל לדרגות גבוהות עוד יותר.
כדי שנוכל להכיל את השפע ושיומשך בנו החכמה האלוקית, מוכרחים להיות בדרגה של ביטול.
לכן לפני מתן תורה עברנו את גלות מצרים (ומראש כך אמר ה' למשה שהירידה למצרים היא ההכנה למתן תורה), שהביא אותנו לביטול ואפשרות לקבל את התורה, וגם היינו צריכים לומר 'נעשה ונשמע' כלומר להתבטל כדי לקבל את השפע.
עם כל זה – עדיין לאחר מתן תורה מסופר שבני ישראל אמרו 'מודעה רבה' שאי אפשר להעניש אותם כי מתן תורה היה ב'כפייה' כדברי המדרש שה' "כפה עליהם הר כגיגית" כלומר הרעיף אליהם אהבה כל כך גדולה שלא יכלו אחרת.
ההחלטות שלנו היו כפי הלשון בקבלה 'באתערותא דלעילא' בהתעוררות מלמעלה ולא כל כך מצידנו.
אמנם, בפורים הכל השתנה.
עם ישראל נקרא במגילה 'יהודים' החל ממרדכי היהודי אף שהיה משבט בנימין (איש ימיני), על שם הביטול וההודיה לבורא שהיתה להם.
הגזירה של המן גילתה את כוח המסירות נפש שלהם לקדוש-ברוך-הוא שלמעלה מכל הגיון, ולכן דווקא אז נאמר "קיימו וקיבלו היהודים" שעם ישראל קיבל בשלימות את התורה, כי דווקא על ידי הביטול אפשר לקבל את הדרגה הגבוהה הזו.
בשבת ויום טוב אנו משנים את סדר התפילה ואומרים בין המזמורים גם את המזמור "רננו צדיקים בה'" שבתהלים, כי השבתות והחגים הם ימי שמחה, מחמת האור האלוקי והקדושה של הימים האלו. לכן גם ימים אלו אסורים בעשיית מלאכה.
אבל בפורים אין איסור עשיית מלאכה, כי האור של פורים כל כך גבוה שהוא לא מפריע למלאכה ולעשייה, רק שכדי להגיע אליו צריך להיות 'עדלאידע', ולכן ציוו אותנו חכמינו ז"ל שבפורים צריך להתבשם כדי לצאת מההגבלות ולקלוט את האור העצמי של פורים, שהוא גבוה עד כדי כך שאפילו יום הכיפורים נקרא כך היא הוא רק כמו יום פורים! (כך מפורש בזוהר ובחסידות).
יש כאלו שצריכים בשביל זה בקבוק יין, יש שגם שני בקבוקי וויסקי לא יוציאו אותם מהכלים, ויש כאלו שיושבים עם דבר תורה מהרבי ויוצאים מהכלים מהמתיקות של התורה.
כך או כך הקב"ה רוצה אותנו בעצמנו, בלי הגבלות, בלי פירושים ובלי מדידות וצמצומים.
שהיציאה מההגבלות היום ומחר תגלה את האמת שבתוכנו, את ה'יהודי' שבכל אחד ואחת שרוצה לעשות את הרצון הפנימי שלנו, שהוא להתחבר אל ה' בכל מאודנו ונפשנו, ושהשמחה תמשיך לכל השנה כולה.
לחיים ולברכה! פורים שמח ושבת שלום