שיחה חריגה נאמרה במוצאי חמשה עשר בשבט תשנ"ב, השיחה ארכה כעשרים וחמש דקות – ארוכה לפי ערך שיחות ימות החול באותם הימים.
אך בעיקר שונה היתה בסגנון המיוחד בו נאמרה. את רובה הגדול אמר הרבי מלך המשיח שליט"א כשעיניו הקדושות עצומות ואף אחז קצת במפה שעל הסטנדר.
הסגנון המיוחד בו נאמרו הדברים כמו חרדת הקודש שאפפה אותם, גרמו לכמה מהחסידים לציין את שיחה זו כ"מאמר כעין שיחה". היו אחדים שאף ניגשו לצוות ה'מניחים' ושידלו אותם להכניס את הדברים להגהה כ'מאמר'.
כך גם בעיתון 'בית חיינו' בכותרת היום דווח בהדגשה: "מאמר (כעין שיחה)!".
אך למסקנה הגיה הרבי מלך המשיח את הדברים תחת הכותרת "שיחה" כרגיל.
ואף קרה פעם שציינו המניחים לדברים אלו "ראה שיחה (מאמר) ט"ו בשבט שנה זו", והרבי מחק את המילה "מאמר".
ואנו אין לנו אלא דבריו הקדושים של הרבי, אל מול כל ה"הרגשים" ותחושות החסידים… כך נחתם בטבעת המלך.