כ"א אייר: 120 שנה להולדת ר' ישראל ארי' לייב ע"ה

מתוך "אוצרות ליובאוויטש" 99, שי"ל לקראת ל"ג בעומר

 הנסיך המסתורי

במלאת 120 שנה להולדת ר' ישראל אריה לייב ע"ה, אחיו הצעיר של הרבי.

כאמור, אמר הרבי הרש"ב את המאמר "וספרתם" תרס"ו, בשבת י"ז אייר, ושוב – בל"ג בעומר. ימים אחדים לאחר מכן, בכ"א באייר, נולד בניקולייב ילד חסידי בעל ראש גאוני, והוא נצר למשפחת המלוכה, משפחת שניאורסאהן צאצאי ה"צמח צדק", בן אחר בן.

הילד הינו מי שהיה קרוי בפשטות 'לייבל', ושמו בישראל: ישראל אריה לייב.

בדמיון מסוים לבנו הצעיר של הרבי מהר"ש, הרמ"מ, היה אף הוא ייחודי ומקורי, ועם זאת נאמן למורשתו, מסתורי ו'פנימי', איש רגש ומוחין – הפלא ופלא.

כיון שבשנה זו מלאו מאה ועשרים שנה להולדתו, "היום מלאו ימי ושנותי", הננו להפנות בזה את תשומת לב הקוראים לשיחת י"ט אייר תשי"ב, בסיום ה'שבעה', שתוכנה מראה על ענינו של ר' לייבל עצמו, כמובן למעמיקים בה. נרשם בהערה שהיא "רשימת השומעים בתוספת הערות – לאחר זמן – מכ"ק אדמו"ר שליט"א", אך מהסגנון נראה שרובה ככולה נרשמה על ידי הרבי עצמו.

נקודת השיחה היא, שגם הירידה, הן אצל הכלל והן בחיי הפרט, היא חלק מהעליה, כיון שזוהי מטרת הירידה. במשך השנים התברר שנושא זה הינו חידוש יסודי בתורת הרבי, אך העובדה שנאמר תחילה דווקא בקשר לאחיו ע"ה – היא רבת משמעות, כאמור.