אוצרות ליובאוויטש: המשפט המסתורי שאמר הרבי בט"ז אדר נ"א

הרב אלישיב הכהן קפלון

הדברים הבאים פורסמו במדור "הושיעה את עמך" – ב"אוצרות ליובאוויטש" גליון 97, שיצא לאור בט' אדר שנה זו, יומיים לפני פרוץ מבצע 'שאגת הארי', וחיסול המן הרשע מהדורת 2026. נסים ונפלאות!

ויהי רצון שהמהלך האלוקי של מחיית עמלק יושלם עד סופו, וכפי שהתבטא הרבי בש"פ בא תנש"א אודות המלחמה בעיראק בזה הלשון: שיהיה "הירוס אחר הירוס"! [אולי רמז [בחילוף האותיות] לרוסיה וסוריה. ואכ"מ, וד"ל…], עד להתגלות משיח תיכף ומיד!

"זבח לה' בבצרה"

" . . הנסים מתרחשים בימות השנה שקשורים במיוחד עם נסים לבנ"י: ימי הפורים – כשאירע הנס ונצחון והגאולה דבנ"י והמפלה דהמן הרשע צורר היהודים"

בעת מלחמת המפרץ הראשונה אמר הרבי כמה שיחות אודות המצב, ובהן היו כמה התבטאויות מסתוריות. בשיחת שבת פרשת בא תנש"א, הראשונה מפרוץ המלחמה, תיאר הרבי את הניצחונות שנראו כבר, ואמר "שרואים בכך את קיום דברי הנביא "זבח לה' בבצרה"". עם זאת, חלק מהשיחה הושמט ולא פורסם, עקב הנחייה של הרבי.
למביני דבר, וכיום הדברים כבר אינם סוד גדול: הדברים שהרבי אמר אז, ולא נראו אז בשטח [ולא ניתנו לפרסום, כאמור], התממשו בצורה מדהימה במלחמת המפרץ השניה כעבור 12 שנה.
בדומה לכך היו דברים סתומים שנאמרו בשיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ימים אחדים לאחר תום המלחמה:

" . . נמצאים במלכות של חסד, שמסייעת לבנ"י הדרים במדינה זו, וגם לבנ"י שבשאר מדינות המלך.

ויה"ר שהקב"ה יעזור להם ויצליח אותם במלחמתם בבצרה – לא בצר שבמדבר ("את בצר במדבר"), אלא "בצרה" שבאדום, עלי' נאמר "הנה זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה" . . "  (תו"מ תנש"א ח"ב עמ' 363)

אף כאן היו הדברים תמוהים, שהרי המלחמה כבר הסתיימה?! רק כעבור שנים רבות (כאמור) הובנו הדברים שבהם חזה הרבי את המשך מלחמת המפרץ, עד ללכידת שליט עיראק ימ"ש.

לפנינו שיחת קודש שאמר הרבי זמן רב לאחר תום המלחמה, ב'יחידות' כללית ביום כ"ו ניסן תנש"א, יומיים לפני השיחה הידועה דכ"ח ניסן. ואין איש מאיתנו יודע – האם לא היו אז [ובשיחות הנ"ל [ש"פ בא, וש"פ תשא]] דיבורים שמשמעותם תתברר רק בקרוב ממש בעז"ה; נבואות משנת תנש"א שיתבררו כרבי-משמעות למאורעות ההיסטוריים של חודש אדר שנת תשפ"ו…

". . "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות":

כאו"א יכול לראות בגלוי איך שהנסים דיציאת מצרים משתקפים עכשיו בהנצחון בימינו אלו – הן בעצם הנצחון והן בעיתוי שלו, ובמיוחד – בימים זכאין דחודש ניסן (שענין החירות שבו מודגש עוד יותר בשנה זו, כנ"ל):

עוד לפני חג הפסח אירע – ה"למכה מצרים בבכוריהם", שה"בכורים" דאומות העולם (כולל ממדינת מצרים ומדינות הערביים הסמוכות לה) – כפי החלטת באי־כחם ב"אומות המאוחדות" ("יונייטעד ניישענס") – נלחמו והיכו את "מצרים", צורר היהודים (מצרים מלשון) "מיצר" לישראל ר"ל,

וביום הפורים שנה זו – "שנת "אראנו נפלאות" – אירע הנצחון (כפי שהכריזו אוה"ע), והמפלה שלו, באופן ד"למכה כו'" (לא "להורג"), ודוקא באמצעות אינם יהודים ("בכוריהם"), אשר נזפו בו וביזו אותו, והכריחו אותו להתחרט על פעולותיו עד אז,

והוא הוכרח להודות ולקבל ולקיים את כל הציוויים והוראות שניתנו לו מ"בכוריהם": לשחרר חלק משבויי־ המלחמה, וגם לקיים את יתר הדברים שנתבע על־ידם.

ולאחמ"כ הי' ההמשך בזה – בחודש ניסן, ובו גופא – בימי הפסח, "זמן חירותנו" – ש"בכוריהם" בה"יונייטד ניישענס" המשיכו בנזיפה והבזיון שלו:

בימי הפורים ולאחרי זה עדיין לא ידעו מה יהי' בהמשך, עד היכן יבזו ויזיקו אותו, כמה חזק הוא יישאר, עד כמה הוא יצטרך להודות ולשלם, ואיך הוא ימלא אחר כל הדברים, או שהדברים יתבצעו ע"י אחרים; אח"כ בימי חודש ניסן, בימי הפסח – ה"בכוריהם" יצאו בנזיפה חזקה ובהחלטה למסקנא ותנאים חזקים (נוסף על ההוראות שלפני זה) איך "סאדאם" צריך לנהוג, וגם לראות ולוודא שהוא יקיים אותם: לשחרר השבויים, להשיב את אשר לקח, ולשלם על הנזקים והיזקות שעשה כעת (וגם על הנזקים שעשה בעבר),

ובהמשך ימי החודש, עד הימים האחרונים של החודש, ניתוסף עוד יותר בהנס – שהוא הסכים להכל, וללא שום פעולה ומלחמה,

ועד שהוא גילה כספים ורכוש שהחביא (ועד עתה לא ידעו כלל שהוא החזיק בהם).

מזה ישנה התשובה ליהודים ששואלים: בעמדנו ב"שנת אראנו נפלאות" – איפוא רואים נסים ונפלאות, ועד בדוגמת הנסים ונפלאות בעת יציאת מצרים ופורים ?!

צריכים רק לפתוח את העיניים ולהביט אל המאורעות האחרונות בחלקו האחר של העולם, כפי שהודפס בעיתונים –

רואים בגלוי ממש איך שהתרחשו ומתרחשים נסים ונפלאות (בדוגמת הנסים ביציאת מצרים) לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו, החל מכך ש"למכה מצרים בבכוריהם", בכורי אוה"ע עצמם ביטלו את הכח ושליטה של צורר היהודים וצורר כנגד אנשים אחרים (כולל לא יהודים), והוא מחזיר את מה שלקח, ומשלם את הנזקים, כולל גם – הדברים הגנוזים שהחביא.

ויתירה מזה: הנסים מתרחשים בימות השנה שקשורים במיוחד עם נסים לבנ"י: ימי הפורים – כשאירע הנס ונצחון והגאולה דבנ"י והמפלה דהמן הרשע צורר היהודים (במלכות פרס ומדי), וכן (מיסמך גאולה לגאולה -) ימי חודש ניסן וימי גאולת ישראל ממצרים, הפסח ובאופן דנסים ונפלאות, ואדרבה: נס פורים הי' נס המלובש בדרכי הטבע, כך שרק ע"י הקשר עם ההתחלה דמלכות אחשורוש עם "בשנת שלוש למלכו" ועם "בשנת שבע למלכותו" ועם "חודש ניסן בשנת שתים עשרה" למלכותו וסעודות אסתר לאחשורוש והמן וכו' – לעשות מכל זה המשך וענין אחד ולהתבונן בזה -הכירו בזה את יד ה'. משא"כ במאורעות העכשוויים מתרחשים נסים ונפלאות גלויות, גלויות לא רק לבנ"י, אלא גם לאומות העולם.

ונסים אלו קורים, כאמור, בחודש ניסן, כך שמיום ליום (בחודש ניסן עצמו) נוספים ענינים חדשים, בקשר עם ההחלטה של "בכוריהם" (ב"יונייטעד ניישענס"), ובהסכמה של סאדאם – כפי שהי' בימים אלה בסיום חודש ניסן, חודש הגאולה, ומצפים להמשך בכיוון זה, היום בלילה, או מחר, מחרתיים וכו'.

. . ויה"ר שלא יצטרכו לדבר ולספר אחד לשני על הנסים, כיון שכל אחד יראה ורואה זאת בגלוי, מראה באצבעו ואומר זה, ומכיר ומודה לה' על הנסים,

עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים הגלויים!

כיון שהוא לא משלה את עצמו שאין מה לרקוד ולהרעיש על הנסים שהקב"ה מראה, אלא אדרבא: הוא בא לידי הכרת האמת לאמיתו, א) שהקב"ה מראה נסים גלויים, ו־ב)שצריך להיות על כך בשמחה גדולה.

(תו"מ תנש"א, ח"ב, עמ' 104-107)