מפלגת עוצמה יהודית, בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, העבירה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת את חוק גירוש משפחות מחבלים, שנכנס לספר החוקים.

חוק זה אשר הוגש בשם סיעת עוצמה יהודית ע"י ח"כ אלמוג כהן נועד להרתיע מפגעים פוטנציאליים, לצמצם את המוטיבציה לפעילות טרור ולחזק את ההרתעה הכללית כלפי אלו המנסים לפגוע באזרחי ישראל.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "זהו יום היסטורי וחשוב לכלל אזרחי ישראל. העברת החוק מהווה נדבך נוסף והחלטי במאבק שלנו בטרור ומעבירה מסר חד וברור – מדינת ישראל לא תאפשר למשפחות המפגעים להמשיך וליהנות מהחיים כאילו דבר לא קרה. מהיום כל אבא, אמא, ילד, ילדה, אח, אחות או בני זוג שיזדהו ויתמכו בבן משפחתם שפגע באזרחי ישראל, יגורשו! מברך את ח"כ אלמוג כהן על הגשת והובלת החוק של עוצמה יהודית".

ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית: היסטוריה! העברנו כעת במליאת הכנסת, את חוק ״גירוש משפחות מחבלים״, והוא נכנס לספר החוקים. החוק הזה הוא כלי משמעותי ואגרסיבי ליצירת מאזן הרתעה אימתני ויפחית את הטרור. ידע כל מחבל ארור שגורל משפחתו בידינו. כל משפחת מחבל שתומכת בטרור – תגורש מהמדינה בבוז והשפלה. נמשיך להילחם בנחישות בטרור, אני מודה לשר איתמר בן גביר על ההתגייסות למען העברת החוק החשוב".

גם החודש, התקיימה התוועדות גדולה ומיוחדת בחולון לכבוד ראש חודש, במעמד הרב שלום פייגין, עורך עלון "טעם החיים".

האירוע, שהפך למסורת בחולון, משך אליו קהל נלהב שהגיע לקחת חלק במעמד החודשי המיוחד.

במהלך ההתוועדות, דובר בהרחבה על מעלת החסידות, על הצורך במעשים בפועל, ועל עיקר העיקרים – ביאת משיח צדקנו, הרבי שליט"א.

הרב פייגין שיתף סיפורים מיוחדים וסוחפי לב, שחיברו את הקהל לעומק דברי החסידות ולתחושת הציפייה הגדולה לגאולה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לשר הביטחון יואב גלנט על סיום כהונתו, את מקומו ימלא השר ישראל כץ.

השר גדעון סער ימונה לשר החוץ.

ראש הממשלה נתניהו הודיע לשר הביטחון על סיום כהונתו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המחוייבות העליונה שלי כראש ממשלת ישראל היא לשמור על ביטחון ישראל ולהביא אותנו לניצחון מוחלט.

בעיצומה של מלחמה, יותר מתמיד, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון.

לצערי, אף שבחודשים הראשונים של המערכה היה אמון כזה והייתה עבודה מאוד פוריה, במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק ביני לבין שר הביטחון.

ביני לבין גלנט התגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה ולהחלטות הקבינט.

עשיתי ניסיונות רבים לגשר על הפערים הללו, אבל הם הלכו והתרחבו. הם הגיעו גם לידיעת הציבור בדרך לא מקובלת, וגרוע מזה, הם הגיעו לידיעת האויב – האויבים שלנו רוו נחת מזה והפיקו מזה הרבה תועלת.

דעות שונות בוויכוחים פתוחים, כל אחד יודע, מי שמכיר אותי – זאת הדרך שלי לנהל את הדיונים ואת ההערכות וההחלטות. כולם יודעים את זה. אבל המשבר האמון שהלך ונפער ביני לבין שר הביטחון הפך לנחלת הכלל, והמשבר הזה אינו מאפשר המשך תקין של ניהול המערכה.

לא רק אני אומר את זה, מרבית חברי הממשלה ומרבית חברי הקבינט, כמעט כולם שותפים לתחושה הזאת שכך אי אפשר להמשיך.

לאור זאת, החלטתי היום על סיום כהונתו של שר הביטחון. במקומו החלטתי למנות לתפקיד את השר ישראל כץ. ישראל כץ כבר הוכיח את היכולות שלו ואת התרומה שלו לביטחון הלאומי גם כשר החוץ, כשר האוצר, כשר המודיעין במשך חמש שנים, ולא פחות חשוב מזה, כחבר בקבינט המדיני ביטחוני במשך שנים ארוכות.

הוא מביא עימו שילוב מרשים של ניסיון עשיר וכושר ביצוע. הוא ידוע כבולדוזר בשילוב של אחריות ותקיפות, תקיפות שקטה, וכל אלה חשובים מאוד לניהול המערכה.

בנוסף, שוחחתי היום עם השר גדעון סער והצעתי לו להצטרף יחד עם סיעתו לקואליציה ולמלא את תפקיד שר החוץ. כחבר הממשלה וכחבר הקבינט, במשך שנים רבות, גדעון סער מביא עימו ניסיון רב ושיקול דעת בתחומי המדיניות והביטחון, והוא יהווה חיזוק משמעותי לצוות ההנהגה שלנו.

הצטרפותו והצטרפות סיעתו יוסיפו ליציבות הקואליציה ויציבות הממשלה, ואלה חשובים מאוד בכל עת, ובפרט בימי המלחמה. אני משוכנע שהצעדים הללו יחזקו את הממשלה ואת הקבינט, יהפכו אותם לגופים שיפעלו יחד בהרמוניה ובשיתוף פעולה למען ביטחון מדינת ישראל, למען אזרחי מדינת ישראל, למען ניצחוננו.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שיעצבו את פני העולם וישפיעו על עתיד במזרח התיכון וישראל בפרט יצאו לדרך. כעת, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וסגנית הנשיא קמלה האריס נאבקים על כל קול במאמץ להגיע לניצחון.

גופי השידור צפויים להתחיל לדווח על תוצאות הבחירות החל מהשעה 23:00 (שעון ישראל), אך ייתכן שיידרשו ימים להכרזה רשמית על המנצח. כך למשל, בבחירות 2020 המתינו חמישה ימים עד להכרזתו של ג’ו ביידן כנשיא.

נוסף על כך , קולות החיילים האמריקאים בבסיסים ברחבי העולם ובארצות הברית נספרים לעיתים רק יום לאחר הבחירות. כאשר מדובר בבחירות צמודות במיוחד – כל קול עשוי להשפיע.

כידוע, ביום הבחירות, אזרחי ארצות הברית מצביעים עבור האלקטורים (Electors) של המדינה שלהם. המנצח בכל מדינה זוכה בכל האלקטורים של אותה מדינה בשיטה של “המנצח לוקח הכל” (למעט מקרים מסוימים בנברסקה ובמיין).

כל מדינה מקצה מספר אלקטורים השווה למספר הנציגים שלה בקונגרס (סנאטורים ונציגי הבית). בסך הכל 538 אלקטורים, והמועמד שזוכה לרוב של לפחות 270 אלקטורים זוכה בנשיאות.

תולדות חיים

הרב זלמן יואל לבנהרץ (כ"ה חשוון תרפ"ז – ה' מר חשון תשס"ד), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות.

נולד כבכור המשפחה במוסקבה בכ"ה חשוון תרפ"ז, לאביו הרב החסיד אברהם שמואל לבנהרץ ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.

בשנת תרצ"ו עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות הייתה קשה, כיון שאביו לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.

עם פתיחתו של חדר בני תמימים תל אביב נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת אחי תמימים תל אביב בחודש אדר שני תרצ"ז היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם למדו גם ידידיו ר' ישראל יצחק זלמנוב, ור' יצחק גנזבורג.

ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת הבר מצווה שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה בכותל המערבי.

המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת ת"ש – כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ – החליטו לחזור לרוסיה.

גם ההתאקלמות ברוסיה הייתה מלווה בקשיים גדולים: מציאת מקום דיור לשמונה נפשות[1], מציאת פרנסה הולמת ועוד. אביו היה חולה ואמו נאלצה לסחור בכלי מיטה – עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה בקרעמנצ'וג שבאוקראינה. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי הנ.ק.וו.ד, דבר שהיה כרוך בבעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה[2].

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם סמרקנד.

הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת תש"ג הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו לישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר ולחדר{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' מענדל פוטרפאס, שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' ישראל נח בליניצקי ור' פרץ חן יחד עם חבריו ר' בן ציון שגלוב, ור' אברהם אהרון רובשקין שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם.

לאחר סיום המלחמה כשהחלה הבריחה ההמונית מרוסיה חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר לבוב, אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר צ'רנוביץ' נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר נשא ר' זלמן את מרת זיסל בי"ב ניסן תש"ז בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' יואל איטקין.

בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת צ'רנוביץ' שבאוקראינה. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.

ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהייתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו הייתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.

בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.

בחורף תשי"ג עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.

בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו בשבת אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.

בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.

השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב"ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב לחוץ לארץ ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.

בשנת תשי"ז לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו – ר' אהרון ויטס – כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה.

מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן[3], משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.

כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העלייה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים[4], ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום[5] שבגבול פולין וגרמניה.

עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.

מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם הרבי, ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג הפסח אף הגיע לביתם ר' דוד הולנדר[6] עם צרכי החג בשליחות הרבי.

לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל.

בהושענא רבה תשי"ט הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ברמת גן. כעבור תקופה קצרה עברו לכפר חב"ד על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ולא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור לבני ברק שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב חזון איש .

ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.

ערך מורחב – גולגוטקס

כאשר הוקמה שכונת חב"ד בקריית מלאכי ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב"ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק[7], ועם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: גו – ר' מרדכי גורדצקי כיום יו"ר ועד נחלת הר חב"ד, ל – לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, גו – ר' משה גולדשמיד, טקס – קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ – הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה.

על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב"דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה הייתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו בישיבה. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב"ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי.

ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. בכ"ו תשרי תשל"ז נכנס ליחידות אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח גמ"ח לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל[8]. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ"ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ"ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ"ח. ר' משה קוטלרסקי נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ"ח, ור' זלמן ניהל גמ"ח זה עד לפטירתו.

עסק רבות במבצעים של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת תהלוכת ל"ג בעומר, היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר.

ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר ג' תמוז תשנ"ד החל לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש.

ר' זלמן היה חדור באמונה כי הגאולה כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב"ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: "העיקר עכשיו שמשיח יבוא בקרוב ממש". שאל אותו הרב "מה עוד אתה רוצה לומר לי?" אמר לו ר' זלמן בפשטות: "זה כל מה שרציתי לומר לך…".

ביום שישי ה' מר חשון תשס"ד השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.

משפחתו

רעייתו, זיסל – נפטרה י"ז שבט תש"פ.
חתנו, הרב אברהם ברוך פבזנר – רב אנ"ש בפריז.
חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק – שימש כרב צבאי בצה"ל והפיץ תורה וחסידות במסגרת עבודתו.
חתנו, הרב מיכאל קיל – אוסטרליה – רעייתו, חנה – נפטרה ט שבט תשע"ו.

בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיבים הערב (שלישי) בחריפות להודעה על חקירה נוספת נגד סביבת נתניהו – הפעם בחשד לשינוי פרוטוקולים שקשורים לקונספציה ולקבינט – ואומרים כי מדובר ב”מסע ציד חסר-תקדים בעיצומה של מלחמה”.

“אחרי שנה של שיטפון ההדלפות הפליליות מדיוני הקבינט ומדיוני השבויים-והנעדרים – שסיפקו מודיעין רב-ערך לאויבינו – שתי החקירות היחידות שנפתחו כוונו נגד לשכת ראש הממשלה ולא נגד המדליפים הסיטונאיים שאף אחד מהם לא נחקר, ושגרמו נזק אדיר לחטופים ולביטחון ישראל”.

“כמו בניסיונות האחרים לנפח האשמות נגד ראש הממשלה וסביבתו”, הדגישו בלשכה, גם בעניין זה “ההר לא יוליד אפילו עכברון” – אבל בהחלט יוביל לשאלות קשות על “אכיפה בררנית חסרת-תקדים ובסיס”.

מוקדם יותר היום, הותר לפרסום כי משטרת ישראל ויחידת להב 433 פתחו בחקירה הנוגעת “לאירועי תחילת המלחמה” ובמסגרתה נערכו מספר “פעולות חקירתיות גלויות”.

הותר לפרסום היום (שלישי) כי משטרת ישראל ויחידת להב 433, מנהלים חקירה פלילית “הנוגעת לאירועי תחילת המלחמה” ובמסגרתה נערכו מספר “פעולות חקירתיות גלויות”.

הפרשה עוסקת, ככל הנראה, בחשד לניסיון שינוי פרוטוקולים במשרד ראש הממשלה.

הפרשה הביטחונית החדשה נחקרת כבר מספר חודשים, כאשר בחודש יוני האחרון הוצא לה צו איסור פרסום. היום התיר ביהמ”ש המחוזי בלוד לפרסם כי מתנהלת חקירה פלילית בנושא.

בשבועות האחרונים סוערת לשכתו של נתניהו בשל “פרשיית ההדלפות” במסגרתה נעצר דוברו של רה”מ, מתחילת המלחמה, אלי פדלשטיין בחשד שהדליף מסמכים צבאיים רגישים לעיתונות הזרה – וזאת במטרה לקדם את “הנרטיב” של נתניהו בנוגע למלחמה.

ייתכן שחקירתו הוסיפה מידע מודיעיני על החשד לשינוי פרוטוקולים.

בעקבות התקיפות האחרונות באיראן, והתקווה כי בקרוב יושמד סוף סוף הכור הגרעיני, מפרסם הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל סרטון מיוחד, הסוקר את האירוע השמיימי שקדם למבצע ההירואי "תמוז בלהבות" שהתחולל בערב חג השבועות תשמ"א, ובמהלכו השמידו מטוסי חיל האוויר של צה"ל את הכור הגרעיני בעיראק.

כידוע, שבועות ספורים לפני התקיפה, בשבת קודש פרשת בחוקותי תשמ"א, דיבר הרבי על המצב הבלתי יציב בו שרוי העולם כולו, ועל הסכנה בכך שמשוגע בודד יכול ללחוץ על כפתור ולהביא בכך הרס וחורבן בכל העולם.

הפעולה המהירה היחידה שבכוחה למנוע את הדבר ולהביא שלום לעולם, קבע הרבי, היא על ידי אחדות של כל ילדי ישראל בספר התורה.

הסרטון המושקע שלפנינו מביא את פרטי הסיפור המפעים עד לסיומו הניסי.

לרכישת אותיות בספר התורה של ילדי ישראל

הערב חל יום היארצייט, של החסיד הרב דוד אוקינוב ע"ה, שנרצח בד' מר חשון תש"מ.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הרב דוד אוקינוב נולד בעיירה האוקראינית מירגרוד, בחודש תמוז תער"ב. הוא היה הילד הרביעי להוריו הרב אפרים ומרת אסתר אוקינוב.

בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה להאדיטש, שם התגורר החסיד הרב יחזקאל גרינפרס, ששיכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים. הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, בהנהלת הרב ישראל נח בליניצקי.

לאחר חג הפסח תרפ"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים נעוול אצל הרב יהודה הבר. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי הק.ג.ב., אך שוחרר לאחר כיום.

בתחילת שנת תרפ"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב אצל הרב יהושע קארף, שם היה מקורב לחסיד ר' איצ'ה דער מתמיד.

לאחר מספר שנים עבר למוסקבה שם התגורר בדירת חדר, והי' מקורב לחסידים רבים, כר' שניאור זלמן בוטמן ור' שמואל לובשאצקי.

בטשקנט ובארץ הקודש

בשנת תש"א, בימי מלחמת העולם השנייה, גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה נישא ועבר להתגורר בטשקנט, שם היה מקורב לר' שלמה חיים קסלמן, אלא שעקב רדיפות הק.ג.ב. נמלט לקרסנאלוטש.

במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מרוסיה אלא שנכשל פעם-אחר-פעם, בשנת תשכ"ה בירכו הרבי שיגיע לארץ הקודש, ובשנת תשכ"ו הגיע לארץ הקודש והתיישב בשיכון חב"ד לוד.

בחודש תשרי תשכ"ז נסע ר' דוד עם בניו לקראון הייטס, שם נכנס ליחידות אצל הרבי. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר בארצות הברית כשד"ר עבור עזרת אחים.

לאחר חג הפסח תשכ"ח חזר לארץ הקודש.

בחזרה לארצות הברית, והרצח

בשנת תשל"ו נסע לרבי, והרבי הורה לו להיוותר בקראון הייטס עד אשר ימצא שידוך לביתו האחרונה מרת איטה.

בין השנים תשל"ז – תש"מ לימד ר' דוד בישיבת אחי תמימים קראון הייטס.

בחודש תשרי תש"מ נשתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין, אלא שר' דוד לא הספיק לחזור לארץ.

ביום חמישי ד' בחשוון תש"מ נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת.

התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"

הרצח עורר סערה ובהתועדות ז' מר חשוון תש"מ אמר הרבי את מאמר "וירח ה' את ריח הניחוח", ובו דיבר אודות הרצח. במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הק' בבכי נורא:

"לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך ייתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה… יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו'".

בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח…

בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא..

ובוודאי שהתוועדות זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית הנשמה וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי – הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר".

קבוצה מאנ"ש ובני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי רוסיה, כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון פר"י, בית רבקה ותומכי תמימים אושען פארקווי. הרבי בחר למוסד זה את שמו – אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום.

מקווה טהרה מהודר מוקם בימים אלה ליד בית חב"ד "שערי עליה" בשכונת נוה נוף בלוד, בראשות שליח הרבי ורב השכונה, הרב אברהם חזן.

את הפרויקט מלווים האדריכל ר' שמואל לוין והמהנדס דוד סקורטובסקי והרב מרדכי פרסמן.

ראש העיר, מר יאיר רביבו, יחד עם מנכ"ל העירייה וצוות ההנדסה, סייעו בהאצת תהליך קבלת היתר הבניה למקווה.

הבנייה החלה לפני כחודשיים, וביום ראשון, ב' במרחשון, התקיימה יציקת הבור. במעמד זה נכחו הרב אברהם חזן, המהנדס דוד סקורטובסקי, סגן ראש העיר ר' בני סיתלכיל, ומנכ"ל העירייה ר' אהרן אטיאס.

העלות הכוללת של הפרויקט נאמדת בכ-1,500,000 ₪.

בית חב"ד "שערי עליה" קורא לציבור לתרום למימון בניית המקווה, לזכותם או לעילוי נשמת יקיריהם, ובכך לסייע בהשלמתו בקרוב לרווחת תושבי המקום.

המעוניינים לתרום יכולים ליצור קשר בטלפון: 052-2642028.