זכרון להולכים: הרב מנחם מענדל נאה ע"ה

היום חל יום היארצייט של החסיד הרב מנחם מענדל נאה ע"ה, שנפטר בכ"ד אדר שני תרח"צ.

תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

הרב נאה נולד בקאליסק בי"ג אדר תרכ"ז לאביו הרב משה צבי נאה רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה לארץ הקודש, התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב בערל קאליסקער והתיישב בחברון. יחד עם גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה מראשי היישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.

מראשי חב"ד בחברון

לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון.

עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען היישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר.

בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני היישוב היהודי האשכנזי בחברון.

קשר מיוחד היה לו עם בעל השדי חמד שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה.

עסקנות ציבורית

תפקידו הראשון בעסקנות הציבורית לטובת כלל חסידי חב"ד בארץ היה כאשר התמנה על ידי אדמו"ר הרש"ב לתפקיד מנהל החשבונות והגזבר של כולל חב"ד בארץ הקודש. מספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב.(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד.

משהתיישב בירושלים הפך לאחד מחשובי הרבנים בקהילה החרדית בעיר ונטל חלק פעיל בביצור וחיזוק חומות הקהילה. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת העדה החרדית, ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית.

במצרים

בימי מלחמת העולם הראשונה, גורש יחד עם בני משפחתו למצרים, שם הקים יחד עם בנו הרב אברהם חיים נאה ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.

עם אדמו"ר הריי"צ

כאשר ביקר בארץ אדמו"ר הריי"צ, הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו.

הרב נאה נפטר בכ"ד אדר ב' תרח"צ ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים, סמוך לציון בעל התורת חסד.

השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה".