השמחה שמגיעה דווקא על ידי המים • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג

כמה אפיזודות משעשעות מהשבוע האחרון, כהקדמה…

בליל ערב כיפור קצת לפני חצות, קיבלתי בקשה 'דחופה' – איפה עושים כפרות על תרנגול? זה לא היה ממי שמקפיד על קלה כבחמורה, אבל בתכל'ס? בחמש בבוקר הוא כבר היה עם העוף ביד…

בליל שבת, התארחה אצלנו משפחה מהשכונה, היה חשוב להם מאוד להביא איתם את המעטפה עם השטרות והמטבעות של פדיון הכפרות…

ליל יום כיפור, אחד המתפללים באוהל התפילה הענק שהקמנו קנה את אחת המצוות, לפני סוף נעילה הוא התעקש שאקח ממנו את השטרות שהביא, כדי שתהיה לו חתימה טובה…

משפחה שיתפה אותי השבוע: "סט ארבעת המינים מרגש בכל שנה מחדש, בליל החג שכולם מתארחים אצלנו, אנחנו מרימים יחד את כל המינים ומברכים עליהם…"

*

בזמן בית המקדש, אחת המצוות בחג הסוכות הייתה מצוות ניסוך המים, בכל לילה מילאו מים ממעיין השילוח בצלוחית ושפכו את המים על המזבח.

למה? ככה!

בתורה נכתבה מצוות ניסוך היין לצד הקרבנות, כאשר לכל קרבן צורף גם יין בכמות מתאימה ומעט ממנו נשפך על המזבח.

אבל ניסוך המים? לא נכתב בפירוש בתורה שבכתב רק בתורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני, עם רמז לכך בתורה שבכתב.

מה הסיפור? בספר לקוטי תורה מבאר זאת אדמו"ר הזקן בצורה מרתקת, כידוע 'נכנס יין יצא סוד', היין הוא גילוי מה שבתוכנו והוא מביא את השמחה הגלויה.

כך גם אותיות השכל, המחשבה והדיבור הם המביאים לידי גילוי את השכל שבתוכנו.

התורה שבכתב מדוייקת בכל אות, והקדושה היא דווקא באותיות. זה בדיוק מקביל ליין, שהוא עם טעם ומביא לידי שמחה.

התורה שבעל פה היא דרגת החכמה, הנעלית ונסתרת. זו שלא באה לידי גילוי באותיות ומה שחשוב בה זה ההבנה ולא כל כך האותיות, לכן קדושת ספר התורה שבתורה שבכתב היא בדרגה אחרת מכל ספרי התורה שבעל פה, כי בהם העיקר הוא ההשכלה, פחות הגילוי והאותיות.

לכן התורה הזו היא בעל פה, מצד גודל מעלתה שלא יכולה להיכתב.

המים אין בהם טעם, יחד עם זאת המים הם חיינו, ומעל ההגיון והטעם של היין, ולכן ניסוך המים הוא לא בתורה שבכתב (שמבטאת את השמחה הגלויה), אלא קשור דווקא לתורה שבעל פה.

בחג הסוכות התגלתה השמחה הנעלית מאוד, זו שבדרך כלל נסתרת יצאה ופרצה בשמחה לא מוגבלת, "ושאבתם מים בששון", דווקא על ידי המים הגיעו לשמחה גדולה כזו שעליה נאמר ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

*

לפעמים הטקסט, המצוות הכתובות והחשובות נשארים אצל יהודים שומרי המסורת בארון הספרים, דווקא הדברים הלא הגיוניים חשובים עד כדי מסירות נפש, כי בהם מתגלית הדרגה שלמעלה מההגיון.

לכן גם מנהג ההקפות לא מופיע אפילו בספרי ההלכה, ובכל זאת תופס מקום של כבוד, והמשתתפים בו רבים וטובים שלא מקפידים על מצוות אחרות.

*

תכלס?

אחרי כיפור מגיעים לחג הסוכות.

הגיע הזמן להתעלות אל מעל ההגיון, לפרוץ ולשמוח בלי יותר מידי סיבות.

להתחבר אל הפשטות ומעל הטבע, וזה יביא את השמחה הגדולה בהתגלות הרבי מלך המשיח הגאולה השלימה בקרוב ממש.

שבת שלום וחג סוכות שמח, ושמחת בחגך והיית אך שמח!