-
כינוס השלוחים העולמי תשנ"ג היה אפוף בהתרגשות גדולה. היו בו רגעי שיא כמו ב'מפגש האישי' של כל שליח עם הרבי שליט"א, וכך גם בהופעתו הפתאומית של הרבי שליט"א בעיצומו של הבאנקט החגיגי, כאשר שירת "יחי אדוננו" הפכה לשלהבת אש קודש ענקית שכמוה טרם נראתה בבית הגדול הזה • במלאות עשרים וארבע שנים קיבצנו קטעים מתוך יומנים ודיווחים שפורסמו בעיתונות החב"דית המתארים ומחזירים אותנו אל האווירה החמה והניחוח המיוחד של הימים • לקריאה
chabadinfo editor|כ״ג במרחשוון ה׳תשע״זמנדי שוחט, בית משיח
כינוס השלוחים העולמי תשנ"ג היה אפוף בהתרגשות גדולה. היו בו רגעי שיא כמו ב'מפגש האישי' של כל שליח עם הרבי שליט"א, וכך גם בהופעתו הפתאומית של הרבי שליט"א בעיצומו של הבאנקט החגיגי, כאשר שירת "יחי אדוננו" הפכה לשלהבת אש קודש ענקית שכמוה טרם נראתה בבית הגדול הזה.קהל השלוחים רקד בכל כוחו, איש איש על מקומו, בשמחה רבה ועצומה שאין כדוגמתה. כל הרגשות של התפילה, של ההתקשרות, של קבלת המלכות מחדש ושל האהבה והחיבה הנפשית והפנימית – פרצו בבת אחת…
עם שחר, התאספה קבוצה לא קטנה של שלוחים בשדה התעופה בן-גוריון בלוד, בדרכה לעבר שער הממריאים בטיסת t.w.a קו תל-אביב – ניו יורק. האושר קורן על פניהם, ההתרגשות ניכרת בדיבורם, והשמחה מתמזגת לה לתוך כוסיות של 'לחיים'… בעודם עולים על כבש המטוס בדרכם לרבי. הם לא תיארו לעצמם שתוכניתם – להגיע לפני שבת לחצרות קדשינו, עוד עלולה להשתנות…
הודעה מיוחדת שיוצאת מחדר הקברניט הפרה את האווירה המיוחדת: "בשל תנאי מזג האוויר, ככל הנראה נצטרך לנחות נחיתת ביניים בקנדה".
האופציה לא להיות אצל הרבי בכינוס השלוחים, לא באה כלל בחשבון. הרצון העז להגיע לרבי היה חזק יותר מכל תקלה טכנית כזו או אחרת.
בין השלוחים היה גם השליח הרב שימק'ע לזרוב. כמנוסה בדברים מעין אלו, הוא ניצל את יציאתו של הקרבניט אל הנוסעים, והחל להסביר לו במרץ על הצורך הנפשי של השלוחים להימצא בשבת קודש בניו-יורק. אך כאשר כל זה לא הועיל, החליט לשדלו על-ידי ברכה ל"חמש-עשרה שנות חיים נוספות כולל גם זכיה בלוטו", רק באם ינחת היישר בשדה התעופה בניו יורק.
מסתבר שהקברניט התרגש למשמע הברכה. הוא נענה בחיוב לבקשתם של השלוחים, ואמר לר' שימק'ע: "תגיד לכל החסידים שיתפללו להצלחת המשימה". החסידים כמובן התפללו, וכעבור שעתיים של טיסה, כשפס החוף של ניו יורק נראה באופק, נשמעה הודעת הקברניט: "הודות לתפילתם של החסידים השוהים עמנו במטוס, אנו עומדים לנחות כמתוכנן, היישר בניו יורק ללא כל תחנות ביניים".
ההתרגשות לראות את הרבי
הם יצאו כדי למלא את השליחות. אלו כרבני קהילות ואלו כמנהלי מוסדות ומחנכים, והנה כעת הם חוזרים לנקודת המוצא, אל מי שהתחיל את כל זה – הרבי שליט"א, המשלח, ולהיכן שמשם כל זה מותנע – בסיס-האם, 770. בתזמון מושלם, החל מיום שלישי כ"א חשוון, עשרות טיסות מיעדים שונים בעולם נוחתות בשדה התעופה קנדי, עליהן מאות שלוחים בדרכם להיות אצל הרבי ל"כינוס השלוחים העולמי" של שנת "נפלאות גדולות".
זה היה בדיוק לפני שנה, כאשר זכו לעמוד מול הרבי ולשמוע באופן בלתי-אמצעי על סיום עבודת הפצת המעיינות וכי העבודה היחידה שנותרה היא קבלת פני משיח צדקינו בפועל ממש. כעת הם שוב כאן, בהשתוקקות עצומה לראות ולהיראות; לתת לרבי פדיון-נפש, לקבל מידו הקדושה דולר, לחזות ברבי שליט"א מעודד את השירה המיוחדת של "יחי אדוננו", ועם משאלת לב אחת: לסיים את השליחות ולשוב לנצח לבית חיינו, "ושבתי בשלום אל בית אבי" בהתגלותו של אבינו רוענו בגאולה האמיתית והשלימה.
קודם לבואם של אלפי השלוחים שהגיעו להסתופף בצילא דמהימנותא ולהתבשם מאוירת בית משיח בימים הללו, נתלו ברחובות קראון הייטס שלטים ענקיים הזועקים בקול ענות גבורה: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
ביומן "בית חיינו", מתאר הכותב את ההתרגשות של השלוחים בבואם: "ביום רביעי בערב, זה כבר היה קהל גדול בהרבה מאשר בימים הקודמים, שכן רבים מבאי "כינוס השלוחים העולמי" כבר נוכחים במקום. ואם מבין המקומיים היו מי שהתחילו לאט לאט להתרגל למראה פני הק', הרי ההתרגשות של השלוחים אורחי הכינוס היא גדולה במיוחד."הצורה בה הם מביטים אל הרבי מעוררת מחדש את החויה שעבר הקהל בבית חיינו בימים הראשונים של חודש תשרי כאשר הפנים הק' נראו לראשונה אחרי חדשים כל כך ארוכים וקשים… והתגובות מחלוקות ושונות זו מזו מהקצה אל הקצה. זה שר "יחי" בהתלהבות של שמחה בלתי מוסתרת וזה ניצב דומם מוחה דמעה של צער…"
בגאוות יחידה, כבני אב אחד ומתוך תחושת אחדות של נאמנות לתפקיד, התקהלו לכינוס שהיה אפוף כולו בהתרגשות אחת גדולה. חברים ותיקים שלא נפגשו תקופות ארוכות מברכים זה את זה בשלום עליכם לבבי, ובאהבת רעים חסידית מחליפים חוויות מהשליחות, מתעניינים בשלום בני הבית והידידים המשותפים…
מהרגע שדרכו כפות רגלי השלוחים ב-770, היתה התרגשות נסוכה על פני הכל. ולא בכדי. חוזרים ונפגשים עכשיו עם חבריהם למשימה, לאחר שנה של ניתוק ובידוד מוחלט באיזושהי פינה נידחת בעולם. "רק בכדי להפגש עם חבריי", אמר אחד השלוחים, "השתלמו כבר כל הוצאות כרטיס הטיסה. כל היתר – היה רווח נקי" . . והפעם, התברר, היה הרבה רווח!
פעמים רבות, במהלך ימי הכינוס, זכו השלוחים לראות את הרבי שליט"א בתום התפילות, יוצא ומעודד בראשו הק' את שירת ה"יחי". כבר לאחר תפילת מנחה הפתאומית של ערב שבת, ובסיום 'קבלת שבת' – כאשר עודד את השירה בצורה נמרצת ביותר. עיני רבים זלגו דמעות, וההתרגשות היתה גדולה. "קבלת פנים חמה לשלוחים", אמר אחד לחברו . .א' התמימים היטיב לבטא ביומנו כיצד נראה מן הצד מפגש בין שלוחים: מיוחד היה לראות איך השלוחים שהגיעו מערי השדה ומכל קצוי תבל פוגשים את חבריהם ואחיהם שלא ראום זה כשנה, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. ניתן היה גם לראות חברי כיתה שנשלחו בשליחות כ"ק אד"ש מה"מ לערים סמוכות זו לזו, וכדי להיפגש ביניהם הוצרכו לנסוע לרבי…
"באחת וחצי בדיוק, נראו פני הרבי"
המטרה האמיתית לקיום כינוס השלוחים מאז היווסדו, לא היה בתכניה הרשמית של הכינוס שכללה את הסדנאות ואת שאר המושבים, אלא רק נקודה אחת ויחידה: לבוא לרבי. זה הכל – בשביל זה אנחנו כאן! מטרה זו בלטה במיוחד בכינוס של שנה זו, הכל נע סביב חפצם הפשוט של השלוחים להיות אצל הרבי ולראות את הרבי. וכך כשהסתיימה התפילה בצהרי יום השבת, נישאו עיני כולם אל עבר המרפסת. מחכים ומייחלים להתוועדות קודש עם הרבי שליט"א.
ואכן, אמונתם ובטחונם של החסידים התממשו. מחוגי השעון הורו על השעה 1:30, וכמידי שנה, בדיוק באותה דקה, נגלה המשלח אל שלוחיו…
"יחי אדוננו" בקעה הכרזתם ושירתם של השלוחים, והרבי שליט"א מביט משך זמן לימינו ולכל הצדדים, מתרומם מעט מכסאו להסתכל על הקהל העומד מולו משך זמן ארוך מהרגיל. רק אחר-כך, כשאחזו בקטע המתנגן ללא מילים, החל לעודד בראשו הק' לכל הצדדים חזק מאוד ובמהירות רבה, ובמלים "מלך המשיח" היתה תנועה מיוחדת. לסיום עשה בידו הק' תנועת עידוד שהקפיצה את כל הקהל וסימן בידו הק' לסגור את הוילון. הגילוי נמשך כשלוש דקות.
כאשר נשאל אחד השלוחים מה היה? אמר: ההתוועדות היתה קצרה, אבל שמחה ביותר. השיחות נמסרו ב'אופן של ראיה'. ומה המסר? ענה: משיח!
אחרי 'פתיחה' כזו, עברו גם סעודות השבת באווירה מיוחדת במינה. שעות ארוכות ישבו השלוחים זה לצד זה ליד שולחנות ערוכים, צפופים מעט, מחמת אפס מקום באולם הענק, אך באווירה מרוממת ראויה לציון של "שבת אחים גם יחד". מרגש במיוחד היה המחזה לראות את שלוחי המלך שרים ללא הרף שוב ושוב, כל פעם בהתלהבות מחודשת, שירה אמיתית נפשית פנימית: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
הרגעים ששום עט לא יוכל לתאר…
ביום ראשון בערב, התקיים מעמד הבאנקט החגיגי בבית חיינו, אשר במהלכו המנחה הציג את השלוחים מכל רחבי תבל. היתה התרגשות גדולה בסיום הקראת הרשימה הארוכה של המדינות, כאשר הכריז המנחה בהפתעה: "ועתה, נציגי כל העולם!" – ו-1500 השלוחים קמו בבת אחת על רגליהם ושירת "יחי" האדירה בקעה מכל הלבבות, והפכה עד מהרה לריקוד סוער ומלהיב שנמשך שעה ארוכה… הההתרגשות היתה רבה וכולם הודו לה' על הזכות הגדולה, שזכו להיות מנויים בצבאו של המלך.
כך, אחרי יותר משלוש שעות של דברי תורה ודברי ברכה, של שירה וזמרה והתוועדות רעים באוירה מיוחדת במינה היתה האוירה מרוממת עד מאד. ולפתע, בשעה רבע לאחת עשרה לערך, כל האולם זע ונע. כזרם חשמלי עברה בקהל הבשורה שהרבי שליט"א ישתתף עם השלוחים בועידתם ובשמחתם. מן הסתם היו לא מעטים שציפו לזה קודם לכן, – אבל ברגע שהמידע היה ודאי וברור לפתע התרגשו כולם, נעמדו הכן כשפניהם אל הבימה-המרפסת המיוחדת ושירה שמחה בגרונם.
יומנו האותנטי של א' התמימים מאותה תקופה, מתאר בצבעים חיים את מה שהתרחש באותם רגעים: "ההסתערות היתה מושלמת, בתוך שניות הוזנקו כולם קדימה והשוהים בחוץ פרצו פנימה. צלחות נפלו, שולחנות עפו, כסאות נשברו וכולם נעמדו הכן לקראת בואו המיוחל של המלך. עדיין לא ידוע מה צפוי, אך דבר אחד ברור: המשלח יוצא אל השלוחים…"אחרי דקות אחדות הוסט הוילון והרבי שליט"א נגלה במלוא הדרו, למול צבא השלוחים האפוף בהתלהבות-קודש. מאחוריו עמדו המזכירים והנגיד הנודע מר דוד צ'ייס ומלפניו בבית-המדרש הגדול משתתפי הכינוס. בו ברגע פרצה שירה אדירה של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" שלבטח לא נשמעה כאן מאז שמחת תורה. קהל השלוחים רקד בכל כוחו, איש איש על מקומו, בשמחה רבה ועצומה שאין כדוגמתה. כל הרגשות של התפילה, של ההתקשרות, של קבלת המלכות מחדש ושל האהבה והחיבה הנפשית והפנימית – פרצו בבת אחת…
אותם רגעים בלתי-נשכחים, תועדו בהבלטה בעיתון כפר חב"ד: לפתע פתאום, הופיע המלך שליט"א בכבודו ובעצמו להשתתף בחגיגתם-חגיגתו הגדולה, כשפניו הק' מאירות באור יקרות וכולן אומרות מלכות – והשירה הסוערת פרצה בספונטניות מפי המוני מייצגי העולם הגדול בשאגה מרטיטת לב מול פני הקודש: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"! . . ואת מה שהתחולל ברגעים המרטיטים הללו, לא יוכל לתאר שום עט שבעולם…
האווירה המרוממת והנפלאה הזאת, שאינה ניתנת לתיאור, נמשכה שעה ארוכה לאחר צאת הרבי, כאשר השירה האדירה הפכה ללהבה סוערת של מעגלי ריקודים. בסיום השירה נעמד הרב נפתלי הכהן רוט ובירך את כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ בברכת כהנים וכמו פרצה מתוכו הזעקה של "יחי".
א' התמימים ביומנו מגלה כי מאוחר יותר נודעו פרטי המעשה: משך זמן לפני צאתו של כ"ק אד"ש מה"מ, שאלוהו אודות האפשרות לכך והשיב בשלילה, אך כעבור כעשר דקות סימן בידו הק' סימון מסויים, ולמזכיר ששאל האם ברצונו לצאת אל השלוחים, השיב בחיוב ומיד יצא אל המרפסת.
אולם, כל ההתעוררות, ההתרגשות, התחושות, כמו באו לידי ביטוי ברגע אחד, שבריר שניה, ביום שני, ב-3:40 אחר הצהריים, כאשר כל אחד מהשלוחים עבר לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א בפתח חדר ה'יחידות'. כל שליח זכה למבטו החודר המיוחד של הרבי שליט"א, ולקבל בנענוע ראש את ברכותיו הקדושות, במאור פנים, להצלחת השליחות להכנת העולם לקבלת פני משיח.
סדר היום החב"די השתנה!
השמועות על הנעשה בבית חיינו והגילויים מהרבי שליט"א להם זכו השלוחים, פשטו כאש בשדה קוצים, והיו לשיחת היום בקרב קהילות חב"ד בארץ ובעולם. אם אפשר לומר, סדר היום החב"די השתנה בכינוס השלוחים העולמי של תשנ"ג. "קבלת פני משיח צדקנו", קיבל משנה תוקף של בהירות כאשר כל אחד מהחסידים והשלוחים ראו במו עיניהם – בעדות חיה, את עידודיו הנמרצים של הרבי לשירת "יחי אדוננו".
במהלך המושב המרכזי במעמד הנעילה של הכינוס, הוזמן לשאת דברים נציג צא"ח לעניני גאולה ומשיח, מנהל בית חב"ד בבת-ים, הרב זמרוני ציק שהתבקש לפרט ולהציע "דרכי תעמולה". בפתח נאומו הקדים הרב ציק, כי בבואנו לדון אודות הדרכים, עלינו להבהיר לעצמנו מה בעצם אנחנו רוצים – "מהי המטרה שאנחנו מקבלים על עצמנו?" בהמשך נאומו, הוא היטיב להגדיר את השינוי המתחולל לנגד עינינו:
"עד עכשיו הייתה הסיסמא של "היכונו לביאת המשיח", נראה שהעניין הזה – כסיסמא, מיצה את עצמו. הולכים לשלב נוסף, מהו השלב הנוסף? אנחנו עומדים כיום בפני שינוי מדהים, שמי שלא רואה אותו – פשוט אוטם את עצמו. אותו הרבי שליט"א, שבשבת בראשית ה'תשמ"ה, זעק בצורה שעדיין לא נראה דבר כזה אצל הרבי שליט"א… ומה היה החטא הגדול? שהתחילו לשיר שיר מסויים…
אותו הרבי שליט"א, עכשיו אנחנו עדים לכך שהרבי מעודד ובצורה הנמרצת ביותר שכרוכה במאמץ אדיר, מעודד את כל אחד מהיושבים כאן: כן! כן! כן! "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח…" כן! כן! כן! עם הסתכלות אישית לכל אחד בעיניים.
השתנו כאן הדברים, ואנחנו חייבים לקחת את הדברים האלה בחשבון. הרבי חשף את עצמו, הרבי אמר אני הוא המשיח – בשירה הזאת, המוקלטת בווידאו ומשודרת ברחבי העולם, הרבי ניצב בחזית לפנינו. לא אנחנו אמרנו, הוא אומר את זה. הרבי אמר פעם: מה שאני אומר ליד השולחן שלי אפשר לפרסם את זה בכל העולם. את העניין הזה שהרבי הוא משיח, הרבי אמר לא ליד השולחן שלו ביחידות, אלא בפומבי, זוהי הוראה ברורה. זו המטרה שאליה אנחנו צריכים להביא את העם היהודי היום, ובעקבות זה את העולם כולו. להביא לידי כך שכולם יצעקו שאכן הרבי הוא משיח. זוהי המשימה.אחרי שאנחנו מקבלים על עצמנו את העניין הזה, אז אפשר להתחיל לחשוב על הדרכים. ולא צריך לבוא לנקר למישהו את העיניים, תחשוב לאחר-מכן לעשות את זה שיהיה 'באופן המתקבל', אבל תתמודד עם המשימה הזאת! לא לקחת משימה שהיא כל-כך קלה. 'היכונו לביאת המשיח' זה היה בזמנו, כיום, יותר קשה להתמודד עם המשימה הזאת שהרבי הוא המשיח, אז בגלל שזה קשה אני לא חייב לעשות את זה? תתמודד אתה עם זה, איך לעשות את זה 'באופן המתקבל'. אל תתחמק מהמשימה!".
באוירה מרוממת ומחייבת זו, לצד שורה של החלטות מעשיות כיצד להרחיב, לשכלל ולפתח את עבודת השלוחים בכל העולם כולו, ולסיים את המשימה העיקרית – להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו, ננעל בחצרות הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ג.
תגיות: כינוס השלוחים העולמי