את התיאור שבשורות הבאות, ניתן היה "להלביש" בטבעיות על קהילת יראים ושלמים באחת מערי התהילה בארץ הקודש. אבל בחלוף שבעה עשורים מהסתלקות אותו גאון וקדוש שזרע בדמעה, צריך לשפשף עיניים כדי להאמין שמדובר אכן בעיר חשובה ברפובליקה האסייאטית.
מי שנכח בבית הכנסת המרכזי באלמא אטא, בשבת האחרונה, יכול היה לשער שהשבוע הבא לא יהיה עוד שבוע שגרתי. ב"קידוש" שאחרי התפילה, הפכה ההתוועדות החסידית למיוחדת ולבבית במיוחד.
ואכן, כבר באותו ערב, מוצאי שבת קודש, זכתה קהילת אלמאאטא להשתתף בפדיון הבן לאחד מבניה. קבוצה אחרת יצאה ל"קריאת שמע" בבית תינוק, ערב היכנסו בבריתו של אברהם אבינו, למחרת.
וביום ראשון, ב' ניסן – יום הולדתו של הרבי הרש"ב נשמתו עדן, אחרי תפילת שחרית בבית הכנסת, יצאו ברוב עם לקיים את מנהג ברכת האילנות.
כעבור שעות אחדות, נערך טקס ברית המילה, לרך הנימול,למשפחת אברמוב, שנקרא שמו בישראל ישראל אוריאל. ובאותו מעמד גם נערך ה"חלאקה" לבן דודו של הנימול, אשר לו מלאו זה עתה שלש שנים.
הרב ישעי אלעזר הכהן השליח הראשי לקזחסטאן קרא עם הילד גבריאל את האותיות מתוך דף התניא כאשר מן הצד, מושלכים מדי פעם בפעם ה'סוכריות של המלאך'. עם סיום קריאת האלף בית, נערך טקס גזיזת השערות.
ובאולם השני של בית הכנסת, באותה עת ממש התקיימה אזכרה לרגל סיום השבעה לאחת מחברות הקהילה, שנלב"ע בשיבה טובה.
באותו ערב, התקיים שיעור הכנה לפסח עבור נשות הקהילה. השיעור נמסר בטוב טעם ע"י השליח הרב אלחנן הכהן.
ומה נאה היה לחתום יום עמוס במצוות, בהתוועדות חסידית, שבמרכזה עריכת "סיום" מסכת משניות, שנלמדו בתקופה האחרונה, כאשר כל אחד מחברי ה'כולל' מסביר לחבריו את אחת המשניות, עד לסיום הספר שבו זכה מר ולדימיר, מהמשתתפים הבולטים בשיעור. שנבחר למשימה בזכות יום הולדתו שחל באותו יום ממש.











