הרפואה היחידה: שליחות

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

לכל אחד מאיתנו יש סיפור שליחות ייחודי. ברצוני לשתף אתכם בסיפור אישי המלמד על עוצמתה של השליחות ועל נוכחותו המתמדת של הרבי בחיינו. סיפור שמדגים כיצד הקשר עם הרבי מלך המשיח אינו רק עניין רוחני מופשט, אלא כוח מחולל שינויים בעולם הגשמי ממש.

אחי הבכור, שגדל והתחנך בישיבות חב"ד, עבר מסלול חיים מורכב. לאחר תקופת לימודיו בישיבה גדולה, התגייס לצבא, ומשם החלה דרכו להתפתח בכיוון שונה מזה של המשפחה. הוא בחר להתגורר בקיבוץ, והמרחק בינו לבין אורח החיים החסידי הלך וגדל.

בשלב מסוים, כשכבר הייתי בשליחות בפלורידה, הזמנתי אותו לביקור. הביקור הזה היווה נקודת מפנה: ברוך השם, זמן קצר לאחר מכן, הוא הקים בית נאמן בישראל על טהרת החסידות, בדיוק כפי שהרבי מצפה מכל יהודי. בהדרגה, הוא החל להשתלב בעבודת השליחות, תוך שהוא מפתח במקביל את עסקיו.

עם הזמן, העסק שלו התפתח והפך לעסק גדול ומצליח ברוך השם. כתוצאה מכך, הזמן שיכול היה להשקיע בשליחות הלך ופחת. אמנם בכל פעם שנזקקנו לעזרתו, הוא תמיד היה שם בכל כוחו, מושיט יד ותומך בפעילות ללא היסוס – אך באופן טבעי, עם הזמן הוא התמקד יותר בעסקים שלו.

הרגע ששינה הכל

לפני שבעה חודשים, קיבלתי ממנו שיחת טלפון שזעזעה את עולמי. "אני צריך לשוחח איתך בארבע עיניים", אמר בקול רציני. "בוא אליי הביתה". כשהגעתי, מצאתי אותו יושב עם רעייתו, ופניו מביעות דאגה עמוקה.

"אחי היקר", פתח ואמר, "אני רוצה לשתף אותך במשהו שעובר עליי בתקופה האחרונה". הוא סיפר על תחושת אי–נוחות שחש, ועל הבדיקות שגילו את המחלה הנוראה, לא עלינו.

הידיעה נפלה עליי כרעם ביום בהיר, באמצע השליחות. אחי האהוב, האח היקר שכל הסובבים בשליחות אוהבים באופן מיוחד. "מה עושים?" הוא שאל אותי. "דבר ראשון", השבתי, "כותבים לרבי". ואכן, התיישבנו יחד וכתבנו לרבי. במכתב שקיבלנו כתשובה, הרבי הורה לו בבירור לחזור לשליחות. יתרה מזאת, באותו מכתב הרבי כתב שעליו להשתתף בדינר של בית חב"ד – ובדיוק באותה תקופה התקיים דינר! ראינו בבירור כמה המכתב היה מכוון בדיוק אליו.

מיד אחרי קבלת התשובה, אחי החל לפעול. הוא התחיל להגיע לבית חב"ד ולעזור, אמנם בשקט ומאחורי הקלעים, אבל בנחישות. הוא נכנס למשרדים והחל לטפל בעניינים שונים – אם זה בדאגה לאבטחת בית הכנסת, בהבאת כספים ובדברים נוספים. לעתים היו מתקשרים אליו והוא היה מסדר דברים גם מרחוק, מבלי להגיע למשרד. העיקר היה לחזור לעשייה בשליחות, כפי שהרבי הורה."

נס גלוי

היום, שבעה חודשים לאחר אותה תקופה מאתגרת של טיפולים קשים, כשמראהו היה חלוש ושונה מהרגיל, אחי יושב כאן עמנו בכינוס השלוחים העולמי, בריא ושלם ברוך השם. הוא משתתף בכל הפעילויות, וליבנו מלא הודיה לרבי על ברכתו הנפלאה. אנו מברכים אותו שימשיך ויתמיד בבריאותו, ימשיך בשליחותו הקדושה, ויזכה לראות זרע ברך ה' בבריאות איתנה.

הסיפור של אחי ממחיש באופן המוחשי ביותר שאין לנו שום עניין אחר מלבד הרבי והפצת בשורת הגאולה. "הרבי חי וקיים" אינה סיסמה – זוהי מציאות מוחשית המתבטאת בחיים הגשמיים ממש, כפי שראינו במקרה של אחי.

פרויקט 770: חלום שהופך למציאות

בתקופה האחרונה, אנו עסוקים בפרויקט משמעותי – בניית 770 בפורט לודרדייל. הרב מוטי ענתי ע"ה, היה זה שהחל את הפרויקט הזה. את חזרתו בתשובה החל הרב מוטי ב–770 המקורי, בקראון הייטס, הוא בנה שם את עצמו מחדש, ומשם צמח והתפתח עד שהפך לשליח. לכן הוא רצה להקים 770 בפורט לודרדייל, להנציח את המקום שבו התחיל את דרכו.

לצערנו הרב, הרב מוטי נפטר באופן פתאומי. התקשרו אליי אז ואמרו: "אתה צריך לקחת את השליחות". הייתי המום. איך אני אוכל למלא את מקומו של הרב מוטי? איך אמשיך את החזון האדיר שלו? אבל זו הייתה השליחות שהוטלה עליי, וידעתי שעליי לקחת אותה בשתי ידיים.

כשקיבלתי על עצמי את האחריות לפרויקט הבנייה לפני כשלוש שנים, לא היה לי מושג כיצד אצליח לנהל את הפעילות השוטפת, לא כל שכן להגשים את החלום הגדול של בניית 770. אולם, בזכות תשובות והכוונה מתמדת מהרבי לאורך כל הדרך, והחלטה נחושה ללכת בכל הכוח עם הקו שהרבי התווה, אנו עומדים היום בשלבים האחרונים של בניית 770 הראשון מסוגו על אדמת פלורידה.

הבניין המפואר, שעלותו מגיעה לכמעט 7.7 מיליון דולר, עומד להיות מרכז שליחות משמעותי, עם שלוחים רבים שיצטרפו אלינו בקרוב להמשך השליחות ולקבלת פי משיח צדקנו.

המתכון להצלחה

כשאני מנסה להבין כיצד הצלחנו להקים בניין כה מרשים, אני מתקשה להסביר זאת בדרך הטבע. איני יכול להצביע על מקור ספציפי לברכה הכלכלית, אך אני יכול לשתף במתכון להצלחה: הליכה בפשטות, באמונה ובתמימות, מתוך ידיעה ברורה שהרבי חי, עם תשובות מהרבי ועם חיות של משיח עד הסוף.

לעיתים, שלוחים צעירים שואלים: "איך נוכל להרים פרויקטים גדולים? יש שלוחים עשירים, יש להם תומכים בעלי אמצעים, ואנחנו מרגישים קטנים לעומתם – 'ונהי בעינינו כחגבים'". אך עליכם לדעת: בידינו נמצא הנשק החזק ביותר, נשק אטומי! – האמונה והביטחון ברבי.

שלוחים יקרים, כשנשוב למקומות שליחותנו לאחר הכינוס, איננו יכולים לחזור עם אותה רמת חיות כבעבר. עלינו להתכונן מראש, להכין את הקהילות שלנו, את החברים והמקורבים. עלינו לשתף בסרטונים ובתמונות: "הייתי אצל הרבי, אני חוזר לתקופה חדשה, זה לא אותו שליח".

עלינו לצאת מכאן עם החלטות טובות וחיות מחודשת בשליחות היחידה: לחבר כל יהודי שנפגוש לרבי באמצעות הכתיבה אליו, להכין אותו לקבלת המלכות. עלינו להתחזק בשיעורי גאולה ומשיח ולפרסם בעולם כולו שאנו שבים לשליחות יחד עם הרבי מלך המשיח, המוביל אותנו בעצמו לגאולה האמיתית והשלמה.

בטוחני שבזכות ההתחזקות בעבודת השליחות והפצת בשורת הגאולה, נזכה תיכף ומיד ממש לראות את התגלותו המלאה של הרבי מלך המשיח, שיוליכנו קוממיות לארצנו ויגאלנו גאולת עולמים.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

בהמשך לנאומו המרגש של הרב דניאל שהינו, ישבנו עם אחיו, הרה"ח ר' חגי שהינו, ושמענו ממנו את סיפורו האישי, הנס הגדול שחווה בשנה האחרונה והמסע המטלטל בחזרה לעולם השליחות

באחד הבקרים של חול המועד פסח התעוררתי לכאבים עזים בגב התחתון. משהו היה שונה, הכאבים היו חזקים באופן לא רגיל. הרגשתי שמשהו לא בסדר והחלטתי להתחיל בסדרת בדיקות בבית החולים בפלורידה. באותו רגע עדיין לא ידעתי שזו תהיה תחילתו של מסע מטלטל – מסע שילמד אותי מחדש על כוחה של אמונה ועל המשמעות העמוקה של להיות שליח של הרבי.

היה זה בערב שביעי של פסח. ישבתי יחד עם אשתי במשרדו של הפרופסור, שעות ספורות לפני כניסת אחרון של פסח. הפרופסור עבר על תוצאות סדרת הבדיקות שעשיתי, ואז הודיע לנו את הבשורה הקשה – גילו אצלי את המחלה, לא עלינו. "חייבים להתחיל טיפולים באופן מיידי", הוא אמר בנחרצות. באותו רגע, למרות שידענו שמדובר במחלה קשה, עדיין לא הבנו את מלוא חומרת המצב ואת דרגת המחלה.

הכוח שהחזיק אותי

אם תשאלו אותי מה החזיק אותי בתקופה הזו, התשובה היא פשוטה – התפילות, והמענות מהרבי. יש לי 'אורים ותומים' משלי – חוברת ה'דבר מלכות'. לאורך כל חיי, אני מוצא בחוברת 'דבר מלכות' הכוונות מדויקות מהרבי, תשובות שמכוונות אותי בכל צעד ושעל.

אספר לכם סיפור קטן שממחיש את זה: פעם הייתי צריך לעשות ניתוח קטרקט בעין והתלבטתי מאוד. יום אחד, תוך כדי שיחה עם חבר, החלטתי לפתוח את הדבר מלכות. מה אני מוצא שם? מענה של הרבי לאדם שהתמהמה לעשות ניתוח בעין, והרבי שואל אותו "למה ההתמהמות לעשות ניתוח קטרקט?" לא היה צריך יותר מזה – עשיתי את הניתוח מיד.

המפנה בשליחות והנס הגלוי

כשהמחלה התגלתה, אחי, השליח, הגיע אליי. ישבנו יחד וכתבנו לרבי. התשובה שקיבלנו הייתה ברורה וחד–משמעית: עליי לחזור לשליחות. יתרה מזאת, במכתב הייתה גם הוראה להשתתף בדינר של בית חב"ד – והנה, בדיוק באותה תקופה התקיים דינר! ראיתי בחוש עד כמה המכתב היה מכוון בדיוק אליי.

לא חיכיתי רגע. התחלתי מיד לבוא ולעזור לבית חב"ד, אם כי בשקט, מאחורי הקלעים. הייתי נכנס למשרדים ומטפל בעניינים – דואג לאבטחה, מסדר עניינים כספיים, כל מה שנדרש. לפעמים עבדתי מרחוק, בלי אפילו להגיע למשרד. העיקר היה לחזור לעשייה.

ואז הגיע הרגע הגדול – התבשרתי שהכל נקי. ביקשתי מהרופא שיסביר לי בדיוק מה היה לי. מה שהוא אמר ריגש אותי עד דמעות: "אתה אכן נקי ברוך השם, אבל חשוב שתדע – הייתה לך כמעט הדרגה הכי גבוהה, ומזן מאוד אגרסיבי". ואז הוא הוסיף משפט שלא אשכח לעולם: "אני לא יהודי, אבל אין לי ספק שמשהו ביהדות גרם לך להיות היום נקי. אין לי שום הסבר אחר לכך".

באותו רגע הבנתי בבהירות – יש פה משהו שהוא למעלה מהטבע לגמרי. אמרתי תודה להקב"ה והתחייבתי שבעזרת ה' אמשיך למלא את שליחותי ביתר שאת.

השליחות כדרך חיים

כשאני חושב על זה היום, אני לא מופתע שדווקא החזרה לשליחות הייתה המפתח להחלמה. אחרי כל מה שחוויתי עם תשובות של הרבי במהלך חיי, ידעתי בוודאות שהתשובה הזו של הרבי היא הפתרון.

זה מזכיר לי תקופה מוקדמת יותר בחיי. לפני שהגעתי לארה"ב, הייתי רחוק מאוד מיהדות. הגעתי לכאן עם גישה של "אני אעשה מה שאני רוצה, ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות". כשהיה לי קשה, כתבתי לרבי שאני רוצה לשכור בית רחוק מבית הכנסת. התשובה הראשונה הייתה הפוכה – שעליי דווקא לגור קרוב לבית הכנסת.

בשלב מסוים התחייבתי לרבי שאם אצליח בעסק שלי, אתחיל להניח תפילין מדי יום. ומאז, מהרגע שהתחלתי להניח תפילין ועד היום, אני לא עושה אפילו פרסומת אחת לעסק, ובכל זאת – יש לי הצלחה בדרך על–טבעית לחלוטין.

המסר שלי לשלוחים

היום, כשאני מביט אחורה על כל מה שעברתי, יש לי מסר פשוט אבל עמוק לכל השלוחים: המשיכו בשליחותכם במלוא המרץ. עשו מאמצים לקרב כל יהודי, גם אם נראה שהוא רחוק. התייחסו לכל יהודי באהבה – אף פעם אי אפשר לדעת איזה פירות יצמחו מכל מפגש, מכל שיחה, מכל פעולה קטנה.

הסיפור שלי הוא עדות חיה לכוחה של אמונה פשוטה, לעוצמתן של תשובות הרבי, ולכוח האדיר שטמון בשליחות. כשהולכים בתמימות ובפשטות בדרך שהרבי מתווה – רואים ניסים בעיניים.