הרב זמרוני ציק במאמר נחרץ לפני 30 שנה בדיוק

לפני 30 שנה, בערב שבת קרח כ"ז סיון תשנ"ו, המשפיע והשליח הרב זמרוני זליג ציק ע"ה מייסד "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" פירסם מאמר מערכת בגיליון השבועי "שיחת הגאולה" לקראת ג' תמוז, דברים ברורים בהקשר לנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א:

בשבוע הבא יחול התאריך ג' תמוז. תאריך שבתולדות עם ישראל נחקק כיום של גילוי אלוקי. יום בו הקב"ה מתגלה ומחבר את הלמעלה-מן-הטבע עם הטבע.

לראשונה, התוודע עם ישראל והעולם כולו לג' תמוז, עם הכניסה לארץ ישראל בזמן יהושע. היה זה במהלך המרדף שניהל יהושע אחר הצבא האמורי, כשלפתע החלו נוחתים על האמוריים – אבנים מן השמים! פשוטו ממש: "ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים" (יהושע י, יא). משנוכח יהושע כי באופן טבעי לא יספיק לסיים את הלחימה עד החשכה, הכריז את מה שנעשה כבר לסמל של גילוי אלוקות בבריאה: "ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

פעם שנייה התוודע עם ישראל והעולם כולו לסגולת הגאולה שבתאריך זה, במהלך מאבקו העיקש של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק נ"ע שניאורסון, כנגד השלטון הקומוניסטי ברוסיה. לאחר שהרבי נאסר ואף נידון לירי תוך 24 שעות, נאלצו השלטונות, ממש בדרך נס, לשחררו מהמאסר. היום בו שוחרר הרבי מבית הסוהר היה ג' תמוז תרפ"ז (1927).

יום זה התגלה כאתחלתא דגאולה, שהושלמה מאוחר יותר בחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. שני אירועים אלה, שארעו בג' תמוז באו להכין אותנו לקראת הפעם השלישית בו נפגש עם ישראל והעולם כולו בתאריך זה.

העל-טבעי אצל מלך המשיח

מאז עליית הרבי משיח צדקנו שיל"ו לנשיאות לפני כ-45 שנה, ראו הכל שלא ניתן לשבצו במגבלות הטבע. לא בגבולות הגשם ולא בגבולות הרוח. ראו את זה, בסדר יומו העמוס והמדויק בתכלית, במאכלו ובזמן שהוקצב לשינה, בצדיקותו וטהרתו. בראייתו מעבר לזמן ומקום, ביכולתו להלוך כנגד רוח של כל איש ואיש, במנהיגותו ובהתמסרותו המוחלטת למען הזולת יחיד כרבים. בגילויי חידושי תורתו המדהימים, שפע שיחותיו, מאמריו ואגרות-הקודש, זכרונו המופלא. ובעצם במה לא?

כל אלה היוו מעט מסימני פריצת גבולות הטבע הגשמי והרוחני להם היינו עדים אצל הרבי מה"מ שיל"ו. בתחילה הייתה הנטייה לראות בתכונות אלה רק הבזקי-אור. אך במהלך השנים התחלנו להבין כי אין אלו תופעות יחידניות. אט אט התחברו ניצוצי האורות לזורחת אחת, שכל כולה למעלה מן הטבע בטבע. החלה להצטייר ולהתגלות בדמות מלך המשיח שיל"ו. התחלנו ללמוד להכיר כי דבריו, דבר ה' ממש, הם שקובעים את המציאות. ובאמרו שדורנו זה זוכה לחיים נצחיים, נשמות בגופים – ונשיא הדור הרי הוא ככל הדור – ידענו שכך זה כפשוטו ממש ובראש ובראשונה אצל הרבי מלך המשיח שיל"ו.

אמונה בעצמותו ית'

גם כשהגיע ג' תמוז תשנ"ד, והרבי מלך המשיח שיל"ו נסתר מעינינו הגשמיות – אנו יודעים בוודאות גמורה, כי הרבי משיח צדקנו שיל"ו, לא הסתלק ח"ו, הרבי חי וקיים והוא זה שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש. ועל כן לא שייך לנסות ולהגדיר את יום ג' תמוז כיום הילולא ח"ו. הילולא דצדיקיא הינו מושג המבטא אומנם מצב נעלה ביותר, אבל מיוחס אך ורק למי שנפטר. ואילו הרבי מלך המשיח שיל"ו לא נפטר! הרבי חי וקיים בגוף ונפש, כפשוטו ממש.

יום ג' תמוז, הינו היום בו מתגלית האמונה בעצמותו ית', שהורנו כי עתיד מלך המשיח שיל"ו – הנה זה מלך המשיח, מנחם שמו, תיכף ומיד ממש, ממ"ש, ממ"ש, ממ"ש. להתכסות אך חוזר ונגלה לישראל וגואלם. יום בו כולנו מתלכדים סביב האמונה הטהורה בנבואתו של הרבי מלך המשיח שיל"ו.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!