היום חל ה'יארצייט' של הרב רפאל שמעון קצנלבויגן ע"ה, שנפטר בכ"ט תמוז תש"נ.
תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
נולד בליובאוויטש בכ"ט תמוז עת"ר. לרב מיכאל ומרת שרה ('המומע שרה').
בשנות ילדותו המוקדמות התגורר בליובאוויטש, והתחנך בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרצ"ב נישא בברכת הרבי הריי"צ עם מרת מוסיא למשפחת גורליק, והתגורר בעיירה סטארי.
לאחר שנתיים עברו למלחובקה הסמוכה למוסקבה, ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי.
בשנת תרח"צ סייעה אשתו בשחרורו של נחום זלמן גורביץ מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב אדמו"ר הריי"צ בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך".
ברכתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת תרצ"ט נולדה להם בתם פייגא.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו לסמרקנד, ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום.
המאסר
בסיום המלחמה, נסעו ללבוב וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול לפולין באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "יציאת רוסיה תש"ו".
בי"ז שבט תש"ז עלתה המשטרה החשאית על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, ובז' אלול תש"ז, נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך בסיביר.
בשנת תשט"ז השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר בטשקנט יחד עם זוגתו וביתו.
העלייה לארץ הקודש
במשך שש עשרה שנה הבאות שמר על קיום התורה והמצוות במסירות נפש, ובשנת תשל"ב הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה לארץ הקודש, שם קבע את מושבו בנחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, ועבד לפרנסתו כאחראי על המקוה, כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים.
מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת י"א ניסן של שנת תשל"ב נסע לרבי יחד עם זוגתו.
נפטר בכ"ט חשוון תש"נ, ביום הולדתו השמונים.