מה האיום על הכור הגרעיני בדימונה וכיצד נערכה מולו ישראל?

הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת חב"ד 'דרכי תמימים' תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון

32 שנה לנסי מלחמת המפרץ – גילויים חדשים

בימים אלו מציינים אנו 32 שנה למלחמת המפרץ ולנסים הגדולים שאירעו בה.

לאחר פלישת עיראק לכוויית, בחודש מנחם אב שנת התש"נ (02/081990 למנינם), התייצבו ארה"ב ועשרות מדינות מול הצורר העיראקי בדרישה להוציא מיידית את צבאו מכוויית. בתגובה איים סדאם חוסיין לתקוף אותן ואת ישראל בנשק כימי ובטילי סקאד, וזאת לאחר שהוא השתמש בנשק כימי נגד איראן במהלך 8 שנות המלחמה איתה, ופגע ב- 110,000 חיילים איראנים, וגם ביצע טבח המוני באמצעות נשק כימי ב- 5000 כורדים בעיירות חלאבג'ה ודוג'יילה.

גילויים חדשים ומדהימים

בשנים האחרונות הותרו לפרסום פרטים רבים על מלחמת המפרץ. מחקר גדול שהתפרסם הינו בספרו של אלוף משנה שמעון גולן – "טילים על ישראל". במסגרת תפקידו כראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, קיבל אל"מ גולן גישה למסמכים מסווגים, ובראשם הקלטות של הרמטכ"ל ושל מוצב הפיקוד העליון של צה"ל במלחמה, וכן מסמכים מלשכת המרטכ"ל וסגנו. מחקרו של גולן מאפשר לנו הצצה אל "מאחורי הקלעים" בתקופת המלחמה.

יוזכר כי גם כותב שורות אלו ערך מחקר גדול על מלחמת המפרץ, ובמיוחד על הנשק הכימי וביולוגי של עיראק, וההכנות לשימוש בו נגד ישראל  [ראה בחוברת "הגיע זמן הגאולה" של מטה משיח, וכן (בקיצור) בחוברת "הנצחון המופלא" של התאחדות החסידים]. במאמר שלפניכם יובאו גילויים וחשיפות מספרו של אל"מ גולן במשולב עם המחקר שערכתי ועם מקורות נוספים.

הכנות למלחמה כוללת עם עיראק ירדן וסוריה

במחקר של אל"מ גולן מתגלה עד כמה ישראל הייתה קרובה לעימות צבאי מלא עם עיראק, ואף עם ירדן וסוריה, שההערכה הייתה כי ילחמו לצידה של עיראק.

לכך ניתן להוסיף, למיטב ידיעתי, גם את הסכנה שהייתה להצטרפות איראן למלחמה. לאחר הפלישה לכוויית, ביקשה עיראק מאיראן לסייע לה נגד ארה"ב, ובתמורה דרשה איראן את נסיגת עיראק מהשטחים שכבשה. עיראק נסוגה במהירות, ואז הכריז חומייני ימ"ש ש"מלחמת קודש" נגד ארה"ב וכוחותיה היא מוצדקת. עם חידוש היחסים בין המדינות, העבירה עיראק כרבע מיליון חיילים שהיו מרותקים לגבול עם איראן, ופרסה אותם מול סעודיה¹. צעדים אלו התקבלו בדאגה בישראל משום שהיה נראה שעיראק ואיראן מאחדות כוחות מול האיום האמריקני, והיה יכול להיווצר מצב שבו איראן תצטרף ללחימה נגד ישראל, ביחד עם עיראק, ירדן וסוריה.

הערכת המודיעין – סדאם יתעמת עם ישראל

ההערכה בישראל הייתה שסדאם ירצה לגרור בכח את ישראל לעימות צבאי איתו, וזאת על מנת להפנות כלפיה את זעמו של העולם הערבי, ובכך לחלץ את עצמו מטבעת החנק של הקואליציה שהלכה ונסגרה סביבו.

רק בחסדי ונסי ה' יתברך עימות צבאי גדול שכזה לא התממש.

לאחר הפלישה לכוויית, נפגשו שר הבטחון משה ארנס והרמטכ"ל דן שומרון². בפגישה דנו ביכולת ההתרעה של ישראל מול תנועה של צבא עיראק לתוך ירדן בעלת בריתה, במגמה להמשיך משם לישראל. שר הבטחון ביקש שיציגו בפניו את צירי התנועה האפשריים של צבא עיראק, לוחות הזמנים המשוערים, ואת היכולות הישראליות לגלות את התנועות הללו. שר הבטחון גם ביקש להציג את תכניות צה"ל לשיבוש הגעת הכוחות הללו ולתקיפתם.

כהכנה לפגישה זו, ערך הרמטכ"ל דיונים בפורום מיוחד³, על מנת שיוכל להציג את המידע והתכניות שנדרשו מאיתו. פגישה בהולה זו, ממחישה לנו עד כמה חששו בישראל ממלחמה כוללת עם צבא עיראק, שנחשב לאחד הצבאות הגדולים בעולם. צבא זה מנה ערב מלחמת המפרץ, כמיליון וחצי חיילים, והיה נחשב לצבא הרביעי בגודלו בעולם!

מספר הטנקים העיראקים היה גדול בהרבה מזה של ישראל (בערך 6000 לעיראק מול 4000 לישראל). חיל האוויר העיראקי היה אף הוא גדול וחמוש היטב, ולרשותו כ- 700  מטוסי קרב, כמחציתם בעלי איכות גבוהה או בינונית⁴.

דיונים במטכ"ל בסכנת המלחמה

ארבעה ימים לאחר הפגישה הנ"ל נערך דיון של המטה הכללי⁵. ראש אמ"ן האלוף אמנון ליפקין-שחק עדכן שצבא ירדן נמצא בכוננות עליונה, וזאת בשל החשש של ירדן מכך שלאחר שישראל תותקף, היא תתקיף בחזרה את עיראק תוך מעבר דרך ירדן. בסיכום הדיון אמר הרמטכ"ל במקרה של מלחמה, יוכל חיל האוויר הישראלי למנוע פגיעה בישראל באמצעות מטוסי קרב עיראקים, אולם אין לחיל האוויר הישראלי יכולת למנוע כליל פגיעה שכזו.

[דברי הרמטכ"ל כאן צריכים הסבר. מדוע באמת לא יכול חיל האוויר הישראלי הגדול והאיכותי למנוע לגמרי כל פגיעה ממטוסים עיראקים?

ההסבר לכך הוא ששום אמצעי הגנה אינו הרמטי, מה גם שלחיל האוויר העיראקי היו עשרות מטוסי יירוט חדישים מדגם מיג 29, שיכלו לחפות על מטוסי תקיפה סוחוי 24 שלהם יש יכולת חדירה בגובה נמוך " מתחת למכ"ם ".

גם עשרות מטוסי הקרב מדגם מיראז' 1-F  היוו איום משמעותי. ולכן, סביר להניח שחיל האוויר היה מצליח להפיל את רוב המטוסים התוקפים, אך יתכן שכמה מטוסים היו חודרים (ואולי הם יהיו חמושים גם בנשק כימי).

בחיל האוויר חששו גם ממטוסי המיג 25, ובספרו של גולן מובא שישראל העבירה בקשה מיוחדת לארה"ב לפגוע במטוסים אלו, שהייתה להם יכולת תקיפה מגובה רב (גם עם נשק כימי), שמקשה מאוד על היירוט שלהם. כמו כן היה מידע על תקיפה אפשרית של טייסת מטוסים "מתאבדים"⁵].

הרמטכ"ל סיכם שיש כמה מצבים שיכולים לאיים על ישראל, וביניהם:

1. שיגור טילים או מטוסים.
2. ריכוז כוחות של עיראק בגבול שלה עם ירדן.
3. כניסת כוחות צבא עיראקים לירדן ותנועה שלהם מערבה [לכיוון ישראל].
4. שיתוף פעולה של עיראק וירדן – נגד ישראל.
5. מלחמה כוללת מול "חזית מזרחית" – סוריה, ירדן ועיראק.

בהמשך אותו יום עודכנו גם ראש הממשלה ושר הבטחון, ע"י ראש אמ"ן, בכך שצבא סוריה וצבא ירדן העלו את רמת הכוננות שלהם⁵.

"משחק מלחמה"

אחד הדברים המענינים שנחשפים במחקר הוא "משחק מלחמה" שנערך במטכ"ל⁶, ובו נטלו חלק כל אלופי המטכ"ל, ואיתם בכירי אמ"ן, בכירי חיל האוויר. את הדרג המדיני ייצג במהלך ה"משחק" אלוף (במילואים) מאיר עמית.

במסגרת משחק המלחמה תורגלו מספר תרחישים:

1. תקיפה באמצעות טילי סקאד או מטוסים.
2. צבירת כוחות יבשה עיראקים בגבול עיראק-ירדן.
3. כניסה מסיבית של צבא עיראק לירדן ותנועה שלו לעבר ישראל.

פירוט התרחישים:

תרחיש ראשון – תקיפה טילית על הכור בדימונה ו/או על ערים בישראל –

תרחיש זה חולק לשני תת-תרחישים:

א. תת תרחיש ראשון – שיגור של 2 מטחים של טילי סקאד לעבר הכור הגרעיני בדימונה:

בכל מטח ישוגרו, לפי התרחיש, 3 טילי סקאד. ע"פ התרחיש, ירי שכזה לא היה פוגע ישירות בכור, אלא רק גורם לו נזקים קלים.

[זוהי הערכה מציאותית בשל חוסר הדיוק של הסקאד. אולם מעצם הצגת התרחיש הזה, ברור שבישראל העריכו שעיראק מוכנה לקחת סיכונים גדולים, שהרי אם הכור היה נפגע ח"ו קשות, היה יכול להיגרם אסון המוני ח"ו !!!].

הדעה הרווחת הייתה שאין להגיב במקרה זה. ראש חטיבת המבצעים, ראש להק מודיעין של חיל האוויר, מפקד חיל האוויר האלוף אביהו בן נון, מפקד המפח"ש (מפקדת חילות השדה) האלוף אורי שגיא, וראש אמ"ן – טענו שאין להגיב על תקיפה שכזו, בשל העובדה שבתרחיש נגרם רק נזק קל, ובעיקר משום שהאינטרס הישראלי העליון הוא שמירת הקואליציה הבינ"ל ועל ידי כך הנחתת מכה אנושה על עיראק. תגובה ישראלית עלולה להביא לפירוק הקואליציה נגד עיראק, משום שמדינות ערב ינטשו אותה.

ב. תת תרחיש שני –  תקיפת מרכזי האוכלוסיה בישראל:

וזאת באמצעות ירי מטחי טילים על באר שבע, חיפה ותל אביב, במשולב עם תקיפת הכור באמצעות מטוסי קרב, ואף שימוש בנשק כימי.

מול תרחיש זה, הייתה הדעה הרווחת במטכ"ל שעל ישראל להגיב, וזאת בשל העובדה שמדובר בפגיעה במרכזי אוכלוסיה. ביחד עם זאת, הדגיש הרמטכ"ל שאין ביכולת ישראל להסיר את האיום העיראקי עליה, ושאין בכוחו של צה"ל להשמיד את חיל האוויר וכח הטילים העיראקי. חלק מהאלופים התייחסו לאפשרות שיתכן והמצב ידרדר ללחימה מול ירדן וסוריה, אולם, למרות זאת, הדעה הרווחת הייתה שישראל חייבת להגיב על פגיעה במרכזי אוכלוסיה.

בסיכום משחק המלחמה, קבע הרמטכ"ל כי הדילמה הישראלית היא כיצד לשקם את ההרתעה, מול הצורך לשמור על המשך הפעולה הבינ"ל נגד עיראק. ולכן יתכן שישראל תיאלץ לעכב את תגובתה, אבל היא תצטרך להגיב. לכן יש להשלים את הכנת העורף, וגם לגייס גיוס מילואים חלקי.

התרחיש השני:

עיראק מרכזת במהלך מהיר 2 דיוויזיות בגבול שלה עם ירדן.

[דיוויזיה מקבילה ל"אוגדה" ישראלית – דהיינו מספר חטיבות לוחמות, ביחד עם גדודי הנדסה, קשר, נ"מ, וגדודי ארטילריה –  12-15 אלף איש בדרך כלל].

התרחיש השלישי:

עיראק מכניסה לתוך ירדן כח גדול – 2 גייסות, בליווי יחידות נ"מ ומסוקים, שנע לכיוון ישראל  ["גייס" כולל לפחות 3-4 דיוויזיות, ובצבא עיראק הגייסות כללו לרוב 5-8 דיוויזיות (גייס משמר הרפובליקה, למשל, כלל 8 דיוויזיות)] – יש לציין שזהו כח גדול ומשמעותי, בהיקף של כ- 150 אלף איש.

השתתפות עיראק במלחמות נגד ישראל

במשך שנים רבות התכוננה ישראל להתמודדות עם עיראק, וזאת משום שבמלחמות ישראל הקודמות הצבא העיראקי השתתף בעוצמה רבה⁷.

במלחמת ששת הימים שלחה עיראק כוחות צבא הן לירדן, והן לסוריה ולמצרים, ונלחמה נגד ישראל בשלושת החזיתות הנ"ל. גם ב"מלחמת ההתשה" השתתפה עיראק, ויחידות ארטילריה שלה, שהיו בירדן, תקפו פעמים רבות את יישובי עמק בית שאן, וכן מחנות ויחידות צבא. צה"ל אף יצא למספר מבצעים נגד כוחות אלו.  בחודש יוני 1970 למנינם פגעה ארטילריה עיראקית ישירות בעיר טבריה – שני אזרחים נהרגו ועשרה נפצעו הי"ד. חיל האוויר תקף בתגובה את הכוחות העיראקים שהיו פרוסים בירדן, ופגע בהם.

גם במלחמת יום הכיפורים הייתה מעורבות משמעותית מאוד של עיראק – למעשה, קרוב לחצי מצבא עיראק הגיע לרמת הגולן והשתתף בלחימה,

וקרבות רבים וקשים נערכו מול הכוחות העיראקים הגדולים שנפרסו ברמת הגולן וסייעו לצבא סוריה. כוחות אלו כללו 2 דיוויזיות שריון, 3 חטיבות עצמאיות, וכן מספר טייסות קרב שנפרסו בסוריה ובמצרים.

בשל כך, תקפה ישראל את הכור הגרעיני העיראקי בשנת 1981 למנינם (ערב חג השבועות תשמ"א). על רקע האמור לעיל, נערכה ישראל ברצינות רבה מול האיום במשלוח כח עיראקי גדול, כפי שהוצג בתרחישים דלעיל.

אמנם, אין במחקר פירוט לגבי ההחלטות שהתקבלו בתרחישים השני והשלישי, וזאת משום שבסופו של דבר הם לא התגשמו בחסדי ובנסי ה' יתברך, אולם, מהמשך המחקר של גולן, עולות העובדות הבאות:

1. בהתאם ל"משחק מלחמה" זה הוחלט על הגברת הכוננות של צה"ל, תוספת תקציב משמעותית למשרד הבטחון, וגיוס מילואים חלקי. צה"ל נערך למהלכים התקפיים של כוחות היבשה שלו מול ה"חזית המזרחית" ובעיקר מול ירדן⁸.
2. בשבועיים לפני פרוץ המלחמה, נערכו כמה דיונים והערכות מצב בראשות הרמטכ"ל⁹, ובהם הוא הדגיש שעיראק עלולה להחדיר כוחות יבשה לירדן, וכן שצבא ירדן כבר החל להיערך על פי תכנית המגננה שלו מול ישראל, והוא נכנס לכוננות גבוהה. בפגישה שנערכה בפיקוד מרכז, אמר הרמטכ"ל שעל הפיקוד להיערך למגוון אפשרויות לחימה, וביניהן לחימה עם ירדן, שבה היא מזעיקה את סוריה לעזרה נגד ישראל.

במסמך שפורסם בתקופה זו ע"י מחלקת התכנון של אג"ם-מבצעים, הייתה גם התייחסות לתכנית מגננה מול מצרים וכן בפיקוד הצפון (ביחד עם עוד הכנות למלחמה כוללת – כמו הקצאת עתודות המטכ"ל, תכנית הקצאת מסוקי הקרב, הפעלת מוצב הפיקוד העליון, תכנון אבטחת צירים ומתקנים חיוניים, הדממת הכורים הגרעיניים של ישראל, הפעלת צנזורה וצעדים נוספים)⁹.

ישראל נערכה ביסודיות מול האיום החמור לתקוף את הכור הגרעיני בדימונה (ויתכן שגם את הכור בנחל שורק) – הכורים עצמם הודממו כנ"ל [דהיינו שהפעילות הגרעינית שלהם הושבתה, על מנת שאם הם יותקפו אזי לא יהיה אסון גרעיני ח"ו], ויחידות נ"מ הוצבו על מנת להגן עליהם.

לקראת מלחמת המפרץ – מתיחות שיא מול ירדן

ירדן חזרה והצהירה שהיא לא תתן לאף אחד להפר את ריבונותה, ומכך הובן בישראל שבמידה וחיל האוויר הישראלי ירצה לעבור בשמי ירדן על מנת להגיב על תקיפה עיראקית – אזי חיל האוויר הירדני ילחם על מנת לסכל זאת, ולחימה זו תוכל להתלקח בקלות למלחמה כוללת בין שתי המדינות.

המתיחות בין ישראל לירדן גברה עוד יותר, לאחר פיגוע שהיה במוצב הבקעה, שבגשר אדם. למוצב חדר מחבל מירדן, חמוש באקדח, ורצח את סמל ראשון פנחס לוי הי"ד שפיקד על חיילים במוצב. ישראל האשימה את ירדן באחריות לחדירה, ודרשה ממנה פיקוח הדוק על הגבול.  

לקראת סוף חודש נובמבר, פנו לארה"ב מנהיגי סוריה ומצרים ומלך סעודיה והודיעו לה שאם ישראל תתקוף ראשונה את עיראק, במסגרת מה שמכונה "מכת מנע" – אזי הם יפרקו את הקואליציה הבין לאומית.

כחודש לפני המלחמה, החלה ירדן בתרגילים נרחבים שכללו את כל החילות, וכן תמרוני שריון וצנחנים. כוחות רבים הוזרמו לגבול, ומומחים הזהירו, שריכוז הכוחות הירדני על גבול ישראל הינו הגדול ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים. אווירת המלחמה הורגשה היטב. בריטניה הודיעה על גיוס המילואים הגדול ביותר מאז מלחמת סואץ (בשנת 1956 למנינם), והחלה לחלק מסכות גז לכל האזרחים הבריטים במדינות המפרץ. ארה"ב שלחה ארמדה ענקית של שתי נושאות מטוסים וספינות קרב רבות, ותגברה את כוחותיה מהיקף של 300,000 חיילים ל- 430,000 חיילים. טורקיה סגרה את הגבול עם עיראק והחלה להזרים אליו כוחות גדולים.

סדאם חוסיין ימ"ש הכריז ש"תל אביב תהיה המטרה הראשונה שתתקוף עיראק, גם אם ישראל לא תשתתף בהתקפה נגדנו".

ערב מלחמה

מקורות ירדנים גילו כי מערך הנ"מ סביב רבת עמון חוזק, והאוכלוסיה בערי ירדן גויסה לבניית מקלטים חדשים, ניקוי מקלטים ישנים, חפירת שוחות הגנה, והכנות אחרונות לקראת שעת חרום. יורש העצר הירדני, הנסיך חסן [מלך ירדן כיום] הבהיר כי ירדן לא תאפשר לישראל להשתמש בשטחה כפרוזדור להתקפה נגד עיראק. ארה"ב החלה בפינוי אזרחיה מירדן וזאת מחשש שאדמתה תהפוך לזירת לחימה בין צה"ל לצבאות ערב.

מלך ירדן פנה לעמו בנאום דרמטי: "לא אסתיר מכם כי האזור שלנו נמצא על סף תהום, לאחר שמשבר המפרץ הופך לאסון".

נשיא מצרים הזהיר מפני המלחמה המסוכנת ביותר לאנושות מאז מלחמת העולם השניה, ופנה לשליט עיראק: "אני פונה אליך ברגעים דרמטיים אלה להציל את ארצך את עמך, ואת האזור משואה… חזור בך והצל את האנושות… זה חודשים שכולנו חיים בסיוט, אזרחי האומה הערבית עוסקים יומם ולילה באיטום בתים, קונים בפרוטות האחרונות שלהם מצרכי מזון ואמצעי מיגון… ".

נאומים דרמטיים אלו ממחישים לנו היטב  את מצב הרוח ששרר אז בקרב המדינות והעמים באזור. היה חשש עצום ממלחמה נוראית שתתלקח באזור ותשאב אליה מדינות רבות, וייעשה בה שימוש בנשק כימי וביולוגי קטלני.

פצצה כימית עיראקית 400-R מוכנה למילוי בגז עצבים-כאלף פצצות מסוג זה מולאו בגז, וחלקן כבר הוטען על 15 מטוסי סוחוי 24

ביום שלאחר פקיעת האולטימטום¹⁰, נערך פיקוד המרכז לפי תכנית מגננה – לאפשרות של ירי ארטילרי ירדני לעבר ישראל.  גזרת בקעת הירדן חולקה לשתי גזרות אוגדתיות – תחת אחריותן של אוגדה 85 ואוגדה 162. בנוסף, 3 גדודי תותחנים נפרסו, וחיל האוויר הונחה לפעול לשיתוק מקורות הירי מירדן.

פיקוד המרכז תוגבר בחטיבות שריון וחיל רגלים, ובגדודי תותחנים.

בבוקר ה – 17 בינואר, לאחר שהחלו ההפצצות האמריקניות על עיראק, התקיימה הערכת מצב בראשות שר הבטחון. בהערכה זו מסר ראש אמ"ן

שירדן הגבירה את הכוננות שלה, גייסה את כוחות המילואים שלה, ואף חילקה נשק ל"צבא העממי" [מיליציה גדולה שכוחה הוערך בכ- 200 אלף איש¹¹].

ראש אמ"ן גם עדכן שסוריה הגבירה את כוננותה, והחלה לגייס מילואים¹⁰.

ישראל גייסה את כל המילואים של חיל האוויר, העמידה בכוננות גבוהה את יחידות הנ"מ, גייסה חטיבות חי"ר ושריון, וגדודי ארטילריה. ממקורות נוספים ידוע כי ישראל גייסה גם חטיבות צנחנים ויחידות עלית.

היערכות לאחר תחילת נפילות הטילים בישראל

לאחר נפילת הטילים בישראל, כאשר עלה מאוד הסיכוי לפעולה שלה נגד עיראק, עדכן ראש אמ"ן כי צבא ירדן נמצא ב"כוננות עליונה"¹².

יצוין, כי ע"פ הערכת אמ"ן¹³, עיראק יכלה לשגר לעבר ישראל כבר בפתיחת המלחמה בין 6 ל- 10 טילים, לפי ראש חטיבת המחקר, יש להעריך שלטילים יכולים להיות ראשי נפץ כימיים או ביולוגיים.  על פי אותה הערכה, עיראק תוכל לשלוח לתקיפה אווירית בין 16 ל- 40 מטוסי קרב (תלוי מהיכן ימריאו).

לאור הערכת אמ"ן שיתכן ולטילים יהיה ראש נפץ כימי או ביולוגי, נקבע שכל זירת נפילה של טיל תיבדק באמצעות ערכת "סיגלית" לגילוי נשק כימי, ובאמצעים נוספים לגילוי נשק ביולוגי. תוך כחצי שעה כבר הייתה אבחנה לגבי הנשק הכימי, אולם, על מנת לשלול הימצאות של נשק ביולוגי היה צריך לפחות 4 שעות¹⁴.

נפילות הטילים בשטח ישראל, הביאו יותר ויותר להבנה שפעולה ישראלית נגד עיראק היא בלתי נמנעת, ויש להתכונן לקראתה. גם באמצע המלחמה, בדיון שנערך אצל הרמטכ"ל בקשר לפעולת צה"ל הצפויה בעיראק, אמר הרמטכ"ל שהוא צופה כי חיל האוויר הירדני יהיה הראשון שיפעל נגד צה"ל, ובשלב השני צפוי שירדן תפעיל ארטילריה ואולי אף ירי בכינון ישיר [מטנקים וכו'] בבקעת הירדן. לכן, אמר הרמטכ"ל, יש להשיג עליונות אווירית מעל ירדן וגם ליצור יכולת לשתק את מקורות הירי הארטילרי הירדני¹⁵.

תכניות הפעולה בעיראק שנחשפו

בשנים האחרונות פורסם מידע רב על ההכנות לפעולה נגד עיראק, והתגלה שגייס 441 של צה"ל עמד לפעול בחזית המזרחית¹⁶, ואוגדות  340 ו- 370 של פיקוד מרכז, ואוגדות נוספות, התכוננו להיכנס לירדן ולהילחם בצבא עיראק¹⁷.

עוד התגלה כי צה"ל אכן התכונן להצנחה (או הנחתה) של כ- 1200-1500 לוחמי יחידות עלית – שלדג, סיירת מטכ"ל, וכן יחידות של אוגדת העלית המוצנחת 98  במערב עיראק¹⁸.

היו בישראל מי שתמכו ביציאה לפעולה לקראת סיום המלחמה, בזמן המערכה הקרקעית, אולם, מערכה זו הסתיימה באופן לא צפוי במהירות רבה, ארבעה ימים בלבד לאחר שהחלה!

העובדה שבנסי וחסדי ה' המערכה הקרקעית הסתיימה כה מהר, והצבא העיראקי הענקי קרס במהירות כה עצומה, הביאה לבסוף לכך שתכניות צה"ל לתקיפה בעיראק, לקראת סיום המלחמה, לא יצאו לפועל.

מלחמה של נסים ונפלאות

הגמרא במסכת נדה (דף ל"א) מפרשת את הפסוק בתהלים:

"לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו" – מדוע כתובה המילה 'לבדו'?

מהי משמעותה בהקשר של הנפלאות המוזכרות בפסוק?

והגמרא מבארת – "שאין בעל הנס מכיר בניסו". זאת אומרת, שישנם נסים ונפלאות רבים, שאנו כלל לא מודעים להם, אלא רק הקב"ה 'לבדו' יודע עליהם. נסים נסתרים אלו מלווים את כולנו, והקב"ה עושה אותם לכל אחד ואחת מאיתנו. לעיתים, אנו זוכים לכך שהנסים הללו גם מתגלים. כך קורה גם לגבי מלחמת המפרץ, ככל שעוברות השנים אנו נוכחים לדעת עד כמה הייתה זו מלחמה נסית ומופלאה, שבה הוכרע סדאם חוסיין ימ"ש שהיה אחד הצוררים הגדולים ביותר לעם ישראל, שהכין ארסנל נשק כימי וביולוגי, אך בסופו של דבר לא השתמש בו, וגם צבאו הענקי לא נכנס לירדן, ולא התקרב לישראל.

אמנם, נפלו בישראל עשרות טילים, אולם האבדות היו נמוכות בהרבה מהמצופה, ולכן יכלה ישראל להבליג על התקיפות, ולא להיכנס למלחמה גדולה עם ירדן, עיראק וסוריה. מפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן נון, אמר לאחר המלחמה¹⁹: "עדיף היה לסבול את מלחמת המפרץ, מאשר לספוג 30,000 נפגעים בחזית ובעורף". מכאן ברור שאם הייתה ישראל נכנסת למלחמה כוללת (ובמיוחד אם היה מופעל נשק כימי), הרי שמחירה היה כבד ביותר.

בחסדיו ונסיו הגלויים של ה' יתברך זה לא קרה!

מלחמת המפרץ הייתה התרחשות נסית עבור ישראל, וזאת בשל חיסולו של איום "מכונת המלחמה העיראקית" – לעיראק היה את הצבא הרביעי בגודלו בעולם, וכן מאגרי נשק כימי וביולוגי (חיידקים, וירוסים, רעלנים). הייתה לה גם את התעשיה הצבאית הגדולה ביותר מבין כל מדינות ערב, והיא ייצרה תותחים, משגרי רקטות, נגמ"שים, טילי אל-חוסיין (שדרוג של הסקאד), משגרי טילים ארוכי טווח (אל-נידא), משגר לווינים, וכן מערכות אלקטרוניות רבות.

לישראל היה אינטרס עליון ש"מכונת מלחמה" עצומה זו תושמד, ואכן כך היה במלחמת המפרץ – 4000 טנקים ו- 3000 נגמ"שים הושמדו,רוב חיל האוויר הושמד, חיל הים העיראקי נמחק, ומאות מפעלי תעשיה צבאית נהרסו.

כל זה היה נס גלוי עבור עם ישראל.

לאחר המלחמה, התקבלה באו"ם החלטה 687, ובמסגרתה עיראק חויבה לתת גישה לפקחי האו"ם לכל מאגרי הנשק הכימי והביולוגי שלה, למתקני הגרעין, ולתשתית הייצור של טילי הסקאד. במשך 8 שנים של פעילות בעיראק, נוטרלו כמעט כל היכולות הכימיות-ביולוגיות-גרעיניות שלה.

במהלך פעילות פקחי האו"ם, הם הצליחו לשים את ידם על חומר רב הקשור לתעשיית הגרעין, וממנו עלה בבירור כי אם מלחמת המפרץ לא הייתה יוצאת אל הפועל, עיראק הייתה משיגה נשק גרעיני תוך שנה עד שנה וחצי !!!

גם עובדה זו ממחישה לנו עד כמה מלחמת המפרץ הייתה נס גדול עבור ישראל, מכיוון שלולא המלחמה, הייתה עיראק הופכת למעצמה גרעינית!

לאחר כיבוש עיראק בשנת תשס"ג, נמחקה לחלוטין יכולתה הטילית והלא קונבנציונלית, וכיום צבא עיראק אינו מהווה איום על ישראל.

ההקשר האיראני

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חזר והבטיח לפני מלחמת המפרץ כי לא ייעשה שום שימוש בנשק כימי נגד ישראל, ואמר שלא יצטרכו את מסכות הגז.

הרבי נימק זאת בכך ש"ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם", ופירט זאת באומרו שזה נובע מכך שבישראל נמצא מקומו של בית המקדש, וגם משום שמיליוני יהודים כן ירבו דרים בישראל,  וכן כי יש עליה השגחה מיוחדת של הקב"ה – וכמפורש בתורה – "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים,י"א).

במשך חודשי ההמתנה וההיערכות למלחמה, הבטיח הרבי שיהיו בה נסים ונפלאות גדולים, המשיך לעודד את העליה לארץ, ואמר שאין לעזוב אותה, למרות איומי עיראק.

ואכן, כפי שהבטיח וניבא הרבי – כך היה.

עיראק לא השתמשה כלל בארסנל הכימי והביולוגי שלה, בארץ הקודש היו נסים ונפלאות עצומים, והאבדות מטילי הסקאד היו נמוכות מאוד ביחס להערכות ולצפי של המומחים. בחסדי ונסי ה' הגלויים גם מלחמה אזורית לא התלקחה, וירדן וסוריה לא הצטרפו לעיראק.

גם כיום, כאשר איראן מנסה להשיג נשק גרעיני, הרי שדברי הקודש של הרבי צריכים לשמש לנו מורה דרך ברור ובהיר, משום שכל העובדות הנ"ל (שבארץ ישראל נמצא מקום המקדש, ודרים בה רבים מבני ישראל וכו') לא השתנו.

ולכן ברור שגם כעת ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם, והשגחתו של הקב"ה עליה הינה מיוחדת ולטובתו הגלויה של עם ישראל!

ההכרה בנסים הגדולים של תקופת מלחמת המפרץ, צריכה להביא אותנו להודאה לה' יתברך, ולחיזוק של הבטחון בכך שעם ישראל כולו, ובמיוחד בארץ הקודש, מושגח ונשמר בשמירה אלוקית מיוחדת.

עלינו להתחזק בשמחה ובבטחון בה' יתברך, בהודאה על הנסים והנפלאות, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, ומתוך שמחה וטוב לבב נזכה כולנו לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש!

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

מקורות:

1. הנתונים מתוך חיבור של חיל האוויר האמריקני על המלחמה, עמ' 64.

THE USAF IN THE PERSIAN GULF WAR

On Target   Richard G. Davis

Air Force History and Museums Program

2. . "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, עמ' 17. על פי מסמך מלשכת שר הבטחון – 'עיראק – יכולת התרעה והמענה".
3. שם. על פי מסמך מלשכת הרמטכ"ל – 'עיראק – יכולת המענה'.
4. לקוח מהדו"ח הסופי שהגיש הפנטגון לקונגרס על המלחמה, עמ' 51.

FINAL REPORT TO CONGRESS

CONDUCT OF THE PERSIAN GULF WAR

5. "טילים על ישראל", גולן, עמ' 21-24.

על החשש ממיג 25 נושא נשק כימי ומטייסת "מתאבדים" – עמ' 260, 334.

העדכון על הכוננות בסוריה בעמ' 25.

6. שם, עמ' 44-50.
7. "העימות העיראקי-ישראלי" – מערכות – משרד הבטחון, עורך – שאול שי.

ראה שם בפרקים הרלוונטיים.

8. "טילים על ישראל", גולן, עמ' 67-68.
9. שם, עמ' 105-108. וראה עמ' 205 – פגישת הרמטכ"ל עם "ועדת העורכים" (של כלי התקשורת) ובה נאמר שצה"ל התכונן למלחמה נגד ירדן וסוריה.
10. שם, עמ' 115, 118-119, 151.
11. ראה בהערכות מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים בשנות ה- 90.
12. טילים על ישראל, עמ' 151.
13. שם, עמ' 93.
14. שם, עמ' 145.
15. שם, עמ' 256-257.
16. גייס 441 – ויקיפדיה: "לשיאה הגיעה הפעילות במהלך מלחמת המפרץ 1990-1991 בשל חשש מהתפתחויות בחזית המזרחית".
17. אוגדה 370 – ראה גליון 59 של "שריון", עמ' 50: "הייתה אמורה להשתתף…במתקפה… מדרום לים המלח לעבר ציר ה H כדי לפגוש שם חיל משלוח עיראקי שמגמתו ישראל…מדובר היה בתנועה בת מאות ק"מ…"

אוגדה 340 – ראה "חטיבה 130 – 40 שנה של מורשת קרב" – דברי המח"ט אל"מ יעקב זעירא בעמ' 38-39 על כך שאוגדה 340 ואוגדה סדירה נוספת היו אמורות להגיע מישראל לשטח מערב עיראק ולהילחם שם.

18. ראה: "המבצע הסודי של הקומנדו הישראלי במערב עיראק", ידיעות אחרונות, רונן ברגמן, 22/01/2021.
19. בטאון חיל האוויר, אפריל 1991, עמ' 25.

—–כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים—–