-
ביום ט"ז במר-חשון, חל יום השנה הראשון להסתלקותו לשמי מרום של הרב לוי יצחק הלפרין ע"ה ראש המכון המדעי הטכנולוגי להלכה בירושלים, ומצאצאי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי • לתולדות חייו ולסיפורים על דמותו
chabadinfo editor|י״ז במרחשוון ה׳תש״פהרב לוי יצחק הלפרין ע"ה היה מחשובי פוסקי ההלכה, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בענייני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.
נולד בירושלים לאביו רבי חנניה יוסף הלפרין ולאמו מרת בריינה, דור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בישיבת חיי עולם ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין ע"ה, בהמשך עברו השניים ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים והפכו למגידי שיעור בישיבה.
בשנת תשי"ג ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל' יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין ע"ה, כשבהמשך לכך הוקמו גם ישיבות ערב בשכונת פאג"י על ידי הרב טוביה בלוי ובשכונת שערי חסד ע"י הרב נפתלי רוט.
ישיבות ערב אלו קירבו נערים רבים לחסידות חב"ד.
לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' באנציקלופדיה התלמודית.
בשנת תשכ"ח הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי להלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' זאב לב ז"ל, ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון. פסקיו ההלכתיים בענייני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב עובדיה יוסף ע"ה.
פסקיו התפרסמו בבימות תורניות שונות, ובפרסומים שיצאו לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספרי השו"ת שחיבר מעשה חשב. רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.
כמו כן שימש כארבעים שנה כרב בית הכנסת זכרון בתיה בירושלים בית הכנסת מרכזי בשכונת מקור ברוך בירושלים, אשר זכה לברכתו של הרבי בהקמתו בביקורו הראשון בארה"ב, כאשר התקבל לחידות אצל הרבי, קיבלו הרבי בחביבות מיוחדת, וניהל עמו שיחה ארוכה וממושכת בעניינים שונים העומדים על הפרק.
במהלך השיחה העיר לו הרבי על שמו של המכון, כפי שמייסדיו קראו לו בשנותיו הראשונות: מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה אשר משתמע ממנו לכאורה כאילו ההלכה היא שיוצרת את הבעיות בעקבות כך שינה הרב לוי יצחק הלפרין את שם המכון ל'מכון מדעי טכנולוגי להלכה'.
למין אותו ביקור בהיכלו של הרבי, נהג הרבי לברך תמיד את הרב יוסף יצחק הלפרין, בכל הזדמנות, הן בכתב והן בעל פה, להצלחה בעבודת הקודש החשובה של המכון שבראשותו, כשהמוטיב המרכזי והמשותף של הברכות היה כי יזכה לנצל את כישרונותיו הייחודיים לטובת כל בית ישראל.
הרב הלפרין ע"ה אשר כידוע היה בידידות רבה עם הרב שלמה זלמן אויערבך ע"ה אשר ליווה את המכון במשך כל שנותיו, סיפר במאמר שפרסם בעיתון המודיע: כי באחד הפעמים שחזר מביקור בחצרות קדשינו כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נפגשתי עם עמוד ההוראה רבי שלמה זלמן אויערבך ע"ה אשר ביקש לשמוע על אשר חוויתי בצל קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש תשובתי היתה "כאשר חולף על פני ברחוב אדם גבוה, אינני מתפעל במיוחד שהרי רגליו מונחות בדיוק על אותה קרקע בה מונחות רגלי, אולם הרבי אינו ניצב כלל על אותה קרקע עליה כולנו עומדים, הוא עומד במקום גבוה הרבה יותר, הרב שלמה זלמן התפעל מאוד מהגדרה זו וקלסה להפליא.
***
רבנים מספרים על הרב לוי יצחק הלפרין לקראת היארצייט הראשון (מתוך אספקלריא בטאון המכון המדעי טכנלוגי להלכה)
הרב יוסף שמחה גינזבורג – רב איזורי 'עומר', אשר מוכר לכולנו מהמדור פינת ההלכה ב'שיחת השבוע' מספר על הרב לוי יצחק הלפרין ע"ה:
אתם זוכרים איך התחיל הקשר שלכם עם הרב ע"ה?
הקשר אתו החל לערך בשנת תשל"ח, ונמשך מאז ועד לשנתו האחרונה.
בין היתר כיצד בא הקשר לידי ביטוי, אצלכם?
יש מדור הלכה, טור קבוע, אותו אני כותב ומדי שבוע הוא מופץ בכל העולם, במסגרת עלון 'שיחת השבוע', כמה תלמידי-חכמים עזרו לי במשך השנים בכתיבת 'פינת ההלכה', אני יכול לספר לך, שאת העזרה הגדולה ביותר קיבלתי מהרב הלפרין ע"ה. וכמובן לא רק שם, אלא בכל הנושאים ההלכתיים אליהם נדרשתי, גם בתגובות לשואלים, וזאת לעיתים בנושאים שונים ומשונים, הן בקשר לטכנולוגיית מכשירים והן בקשר לפסיקה עצמה בכל שדה ההלכה.
האם אתם זוכרים כרגע איזה סיפור או מעלה מיוחדת אותה ראיתם אצל הרב ע"ה?
אני יכול לומר לך, שלקראת כל שיחה שהיתה לי עם הרב, ניסיתי לעשות שיעורי בית בנושא ההלכתי אודותיו נסובה השיחה, ככל האפשר, כיוון שכדרכו היה הרב מזכיר לי בתשובתו סוגיות ודעות שונות בגמרא ופוסקים, ולולי זה לא הייתי בטוח שאוכל להבין את הדברים….
איזה מוסר השכל הייתם ממליצים לציבור הקוראים לקחת מדמותו של הרב ומדרכו?
פעם שאלתיו בעש"ק שאלה בנוגע לבעיה רפואית של קרובת משפחה מבוגרת כלשהי, שגם אני לא הכרתי אותה, אלא כדי לענות לה. וענה לי את שענה. אח"כ הרב התקשר במיוחד סמוך לכניסת שבת, לברר מה שלומה כעת והאם הכל בסדר. זה בהחלט דבר שאפשר ללמוד ממנו, האכפתיות והדאגה לשני.
*
הרב שניאור זלמן הכהן כהן – חבר הבד"ץ במוסקבה
האם זכור לך ממנו סיפור מעניין, איזה דבר תורה או חכמה ייחודי ששמעת ממנו והשאיר עליך רושם מיוחד?
ב"ה זכיתי, שהרב ע"ה הגיע במיוחד למוסקבה כדי להיות סנדק בברית מילה לבני שיחי' ובקשתי ממנו להגיד כמה מילים, ומיד במקום ללא כל הכנה אמר שיעור עמוק על ברית מילה בשבת. היו עוד הרבה פעמים שדיברתי איתו בסוגיות שלא היו קשורות אל הנושאים בהם עסק באופן יום יומי, לא בנושאי חשמל ולא בשאלות של שבת ויום-טוב וכדומה, ומיד התחיל לדבר על כל הסוגיות שם, ועל מה שדנים שם המפרשים. ראיתי את זה כ"כ הרבה פעמים, וזה היה מפעים כל פעם מחדש.
איזה מוסר השכל היית ממליץ לציבור הקוראים לקחת מן הרב ודמותו כצידה לדרך?
מה שאני יכול להגיד לכם, לא מצאתי הרבה רבנים שאצלם ש"ס ופוסקים מונח על כף היד שלהם, כמו שזכיתי לראות אצל הרב ע"ה.
*
המהנדס הרב ד"ר יעקב לרנר מכפר חב"ד
אתם זוכרים איך למעשה התחיל הקשר שהיה לכם עם הרב?
אני התחלתי לעבוד במכון משנת תשנ"ג. לפני כן שמשתי כמנהל במוסד שנקרא רשת תורה ומלאכה. כאשר אחד מאישי הציבור לקח אותי לפקח על פרוייקט ציבורי כלשהוא, הייתי צריך במסגרת העבודה לשאול את הרב ע"ה שאלות הלכתיות מסויימות, וכך נכנסתי אט אט לעבוד במכון, אחרי שהרב התרשם תוך כדי כך ממני ומעבודתי, וקיבל עלי המלצות. אך האמת היא, שהפעם הראשונה בה נפגשנו הייתה לפני הרבה שנים, כשעליתי ארצה, השתתפתי בתכנון מנגנון לפתיחת דלתות בשבת בבנין שערי צדק הישן. היה אדם אחר שהביא אותי לעבוד שם, כנראה אחד ממהנדסי המכון.
ידעתי שהרב הלפרין מפקח על התכנון וההנחיות, אך בלי שהכרתי אותו בעצם…
זה לא פלא, איך הרב ידע כל כך הרבה בלי ללמוד את לימודי המקצוע?
ממש ככה, ואני יכול לומר לך שהוא היה מתמצא בהרבה מענייני העולם. ברפואה למשל, שם הוא לא רק עסק בהלכה, הוא היה נותן עצות העוזרות לחולים ממש. ראיתי בעצמי איך שאנשים מתקשרים אליו ושואלים סתם שאלות, על בעיות מסוימות, הוא היה מקשיב, מבין ומייעץ, בכנות ובהבנה. היו אנשים מכל קצווי הקשת שהיו להם פגישות עם הרב הלפרין ע"ה, אלופי צה"ל, שרים, מנהלים, מהנדסים מובילים בתחומים שונים, רופאים מפורסמים, כולם היו מתפעלים מהידיעה וההבנה רחבה שלו בכל התחומים. היה אדם ששימש כמפקד חיל היבשה, שתמיד היה מתקשר אל הרב לבקש עצות…
איך אתה ראית את דמותו של הרב מקרוב, סיפורים, הנהגות ייחודיות שאפשר ללמוד מהרב ע"ה?
היה לו את הישוב הדעת, הכישרון והיכולת, להיכנס לכל עניין בצורה המיטבית. כשהיה עובר על דיווחים מקצועיים שלי, או של אלו שהיו קשורים אלי ועבדו עמי, היה מתייחס תמיד לעניין, גם אם היו ערימות של מסמכים שהיו על שולחנו, כאשר לתשובתו כולם חיכו בדחיפות. הוא גם תמיד דאג להוציא לנו תשלומים בהזדמנות הראשונה שנוצרה. גם כשמנהל החשבונות היה אומר שיש בעיה, הרב לקח על עצמו כעול לדאוג לכך, והיה פשוט אכפתי: 'מה יהיה עם יעקב? הוא צריך לקבל את מה שמגיע לו'
בטח היו דברים שקבלת תועלת מהרב מעבר לנושאי המכון…
אישית לא הגשתי אף פיתוח או פטנט, עד שלא קיבלתי את המילה האחרונה שלו. בכל הספרים הקשורים לנושאי הלכה, אותם הוצאתי לאור, קיבלתי את המלצותיו. במיוחד בסדרה של 'פסיקה בשרות ההלכה' הוא היה מתעניין בנושאים שכתבתי שם ומוסיף את הערותיו החשובות.
כמה מילים לסיום.
הרב ע"ה היה מצאצאיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע זי"ע, ובנו האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער נ"ע. אפשר לומר שהוא זכה להמשיך בגאון את שלשלת היחס… זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
*
הרב מנחם מענדל גליצנשטיין רב הישוב 'מעלה אפרים' ורב האזורי של בקעת הירדן
אולי תספר מעט לציבור הקוראים על הקשר האישי שהיה לך עם הרב זצ"ל, האם זכור לך מתי הוא התחיל?
אני ירושלמי במקור, עירו של הרב ע"ה, ומכיוון שהדוד שלי הגאון החסיד רבי משה צבי הלפרין ע"ה היה אחיו, נוצר בינינו קשר עם הזמן. כאשר התמניתי לשמש כרב הישוב מעלה אפרים לפני כשלושים שנה, התחזק כמובן הקשר. הייתי מעביר לו גם הרבה שאלות של שלוחים, שלוחי חב"ד מכל העולם, בעיקר כשהיו שאלות פיקנטיות, שאלות מסובכות, שכאן ביום יום לא נפגשים בסיטואציות שכאלה.
איך הוא אכן ניגש היה לשאלות ההלכתיות הרבות אותם אתם ואחרים הייתם מפנים אליו?
היה לו כתפיים רחבות, כחא דהיתרא איפה שצריך ואפשר. וזה בגלל שהיה לו את החוש להבין מיד את הבעיה על כל חומרתה, מה שנקרא את השולחן ערוך החמישי הייתי שואל אותו שאלות מסובכות באבן העזר, והוא היה אומר לי חכה כמה דקות, אני יעיין ואחזיר לך תשובה. עשר דקות בלבד הספיקו לו בשביל לעיין בשאלות הכי מסובכות ולחזור עם תשובה ברורה. זה כמובן גם בגלל הגאונות המדהימה שהוא התברך בה. אבל בעיקר בגלל כוח הפסק שהיה לו כפי שציינתי מקודם, הוא תפס מיד את כל הצדדים, ובלי להיבהל חתך את מה שדעת התורה אומרת בכל מקרה ומקרה.
תוכל לפרט דוגמא של שאלה מעניינת, סיפור לא שגרתי ששאלתם את הרב, וראיתם את גדלותו המיוחדת בפן זה?
יש לי גיס, שהוא שליח בסין בעיר שנחאי. יום שישי אחד הוא מתקשר אלי בבהלה – אגב, זו הדינמיקה של השאלות הללו, הם מתעוררות תמיד בזמנים הכי לחוצים – והוא מספר שמישהו היסב את תשומת ליבו לעובדה שלביצים שבהן הוא משתמש יש משני הצדדים שפיץ, ביצה רגילה צריכה להיות צד אחד חד וצד אחד כד – רחב, בביצים האלו היו שניהם חדים, למרות שהם מגיעות מתרנגולת רגילה. כעת צריך לבדוק, האם יש מסורת על זן תרנגולת אלו, ומדוע זה נראה כך?. כל האוכל כבר מוכן לשבת, יש הרבה אורחים שאמורים להשתתף בסעודות שבת, מה עושים?! הרב ע"ה התקשר ליהודי שהיה בעבר מתגורר בשנחאי, אך הוא לא ידע על כך. הוא הוסיף להתקשר לניו יורק, לאדם שהיה סיכוי שהוא ידע, אך לא הצליח להשיג אותו. קיצורו של דבר, בדיעבד הוא התיר את השימוש לאותו שבת. לאחר השבת הוא המשיך לחקור, ומצא בסוף שוחט ספרדי שהגיע משנחאי, אשר הוא זכר שהיו שוחטים את התרנגולות האלו ואוכלים אותן, ועל סמך זאת הרב התיר את הדבר .
אני מניח שהיו שאלות שהפסק הסתיים קצת אחרת…
היה שאלה מבית חב"ד, במקום שהכינו את כל העופות לסעודת השבת שנערכה באותו שבוע עבור כמאתיים סועדים. לעובדים נגמר הקטשופ, ומבלי להתבלבל הם ירדו למכולת וקנו קטשופ מתוצרת מקומית. שוב, יום שישי בצהריים, איך מתמודדים? לאחר בירור קצר התברר שבאותו מפעל מייצרים דברים נוספים, כך שגם אם המוצר עצמו נעשה מחומרים צמחיים, אין אפשרות להתירו. בסופו של דבר, לאחר שהרב שאל את כל השאלות שהיו נצרכות לו, פסק לו בדיעבד לשטוף את כל המנות ביסודיות ולהגיש אותן לאורחים בלבד, בעוד שלהם – שלוחי חב"ד עצמם – החמיר.
מה באמת ההיתר בשני הסיפורים שהצגתם, זה נשמע מאוד מעניין…
זה לא ממש הבמה כאן לפרט… אך אני יכול לומר לך שתמיד הוא נימק את כל התשובות לפרטי פרטים. הזווית הזו שהייתה אצל הרב ע"ה, בוודאי הגיעה לידי ביטוי גם בעיסוקו הציבורי, המרכזי בעצם. תראה, כל המכון שהוא הקים זה בקו הזה. יש בעיות שאפשר לחמוק מהם, קח לדוגמא סיפור שדווקא היה באירופה. הכניסה לבניין מתבצעת עם מפתח חשמלי שמפעיל את התאורה בבניין באופן אוטומטי. יהיו שיציעו בשבת לחכות בחוץ עד שיעבור גוי. אך הוא מיד תפס שלא תמיד זה שייך, לעיתים צריך לחכות הרבה זמן בקור של מתחת לאפס מעלות גם כל הלילה.
לסיום, איזה מוסר השכל הייתם ממליצים לקוראים ללמוד מאורחותיו של הרב ע"ה?
נקודה חשובה הוא היה תמיד זמין! לא היו לו שעות עבודה מסודרות, ויכלו להתקשר אליו בכל זמן! זה הגיע מהתמסרות מוחלטת לעול שהוא לקח על עצמו, להביא את ההלכה לכל מי שזקוק לכך, ובעצם לכל כלל ישראל, ואת הנקודה הזאת בהחלט אפשר ללמוד ממנו.
תגיות: הרב לוי יצחק הלפרין, מכון המדעי הטכנולוגי
כתבות נוספות שיעניינו אותך: