Home > ברוך דיין האמת < אסון, המרוץ נגד השעון – וחב"ד מולדובה ששמרה על כבוד המת
ברוך דיין האמת
אסון, המרוץ נגד השעון – וחב"ד מולדובה ששמרה על כבוד המת
אבל כבד ירד על חסידות טשערנוביל ועל העולם היהודי עם פטירתו הטראגית של האברך החשוב, הרב עקיבא ראנד ע"ה, תושב ירושלים בן 29, שנהרג בתאונת דרכים קשה ליד קישינב, בירת מולדובה. שלוחי הרבי סייעו בהטסת ארונו לקבורה בארץ הקודש • לידיעה המלאה
יוסי סולומון
|
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ו
אבל כבד ירד על חסידות טשערנוביל ועל העולם היהודי עם פטירתו הטראגית של האברך החשוב, הרב עקיבא ראנד ע"ה, תושב ירושלים בן 29, שנהרג בתאונת דרכים קשה ליד קישינב, בירת מולדובה.
ר’ עקיבא ע"ה הגיע למולדובה יחד עם קבוצת חסידים שבאו לפקוד קברי צדיקים ולהעתיר בתפילה. ביום רביעי בצהריים, במהלך נסיעה בכביש שבין דובסארי לקישינב, איבד הרכב שבו נהג שליטה, סטה מן הכביש והתנגש בעצים שבצד הדרך. בחסדי שמים, שאר נוסעי הרכב נפצעו באורח קל יחסית לחומרת התאונה, אולם למרבה הצער, ניסיונות ההחייאה בר’ עקיבא ע"ה לא צלחו, ומותו נקבע במקום.
ר’ עקיבא ראנד ע"ה, יליד לונדון, היה בנו של הרב מרדכי דוד ראנד מחשובי חסידי טשערנוביל בלונדון, וחתנו של הרב יוסף מרדכי וייס, רב קהילת “מחזיקי הדת” בציריך. לאחר נישואיו קבע את מגוריו בירושלים, שם היה לדמות אהובה ומוכרת בחסידות. הוא שימש כגבאי מסור בבית המדרש ברחוב חבקוק, שקד על תלמודו בכולל “נחלת עקיבא”, ולמד עם בחורים בישיבת “כוכב מיעקב” טשעבין. מכריו מתארים אותו כאברך עדין נפש, תלמיד חכם, ירא שמים ובעל לב חם. הוא הותיר אחריו רעיה ושלושה ילדים קטנים.
מיד לאחר התאונה, לצד ההלם והכאב, התעורר חשש כבד: במולדובה, במקרים של פטירה פתאומית ובפרט לאחר תאונת דרכים, עלולות הרשויות לדרוש נתיחה שלאחר המוות. עבור המשפחה והקהילה היהודית, משמעות הדבר הייתה קשה מנשוא ומנוגדת להלכה ולכבוד המת.
בשלב זה נוצר קשר עם זק”א אירופה, ומפקד הארגון, נחמן דיקשטיין, פנה מיד אל שלוחי הרבי במולדובה: הרב מענדל אקסלרוד, רבה הראשי של מולדובה, והרב שניאור זלמן טיפנברון. כשניים משלוחי הרבי מולדובה הבכירים, הם משמשים חלק מהצוות שהוא כתובת יהודית מרכזית לכל יהודי במדינה — בשגרה, וכפי שהתברר במקרה הכואב הזה, גם בשעת משבר.
מרגע זה החל מרוץ מורכב ורגיש נגד השעון. הרב אקסלרוד והרב טיפנברון פעלו מול גורמי רפואה, משטרה, רשויות משפטיות, משרדי ממשלה, שגרירות ישראל והחברה קדישא בארץ. ההיכרות שלהם עם השפה, המערכת המקומית והאנשים הנכונים הייתה קריטית. לא רק למי לפנות, אלא כיצד לפנות, איזה מסמך נדרש, ואיך לקדם כל שלב תחת לחץ זמן כבד.
בעזרת איש קשר מקומי מסור, ואדים, הצליחו השלוחים להשיג התחייבות ראשונית שלא ייגעו בגופה עד להמשך ההליך. בהמשך, לבקשת המשפחה, נשכר עורך הדין המקומי אנדריי ביטקא, שהכין בקשה דחופה לבית המשפט כדי למנוע כל ניסיון לביצוע נתיחה.
במקביל הגיעו למולדובה שני קרובי משפחתו של המנוח, חיים צבי ראנד ואברהם גולדברג, כדי להיות במקום ולסייע בסידורים הכואבים. חב”ד מולדובה קיבלה אותם בחום ובאחריות מלאה, ודאגה להם לאש”ל מלא: אוכל, שתייה, לינה, הסעות, תרגום, ליווי אישי וקשר רציף עם הרשויות. במדינה זרה, מול מערכת לא מוכרת ובתוך כאב גדול, הם לא נותרו לבד לרגע.
ביום שישי בבוקר, לאחר מאמצים רבים, שוחררה הגופה ללא נתיחה. אך מיד החל מרוץ נוסף: השלמת כל המסמכים הדרושים להטסה לארץ לפני שבת. נדרשו אישורים רפואיים, אישורי משטרה, מסמכים ממשלתיים, תעודת פטירה, מסמכים קונסולריים ואישור אפוסטיל ממשרד המשפטים. דקות ספורות לפני סגירת המשרד, הושג האישור האחרון. הליך שעלול היה להימשך ימים — הושלם בתוך זמן קצר במיוחד.
גם צוות שגרירות ישראל במולדובה נרתם למאמץ. השגריר יורם אלרון היה מעורב באופן אישי, והקונסול סגי רבובסקי וצוות המחלקה הקונסולרית נשארו מעבר לשעות הפעילות עד להשלמת המסמכים.
התקווה הייתה להטיס את ר’ עקיבא ע"ה לארץ ישראל לפני שבת, אך כשעה לפני כניסת השבת התברר כי הטיסה בוטלה. חב”ד מולדובה דאגה להביא רכב מיוחד שהוצב בחצר בית חב”ד בקישינב במשך כל השבת. במקום הוסדרו שומרים ונאמרו פרקי תהילים, כדי לשמור על כבוד המת בסביבה יהודית מכובדת עד לרגע ההעברה.
ביום ראשון הוטס הארון מקישינב לארץ הקודש. בעת יציאתו נפרדה הקהילה מר’ עקיבא ע"ה בתפילת “א-ל מלא.